ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן. הַתְּחִיָּה צוֹבֶרֶת אֶת כָּל אִידֵאָלֵינוּ הַנִּצְחִיִּים וְגוֹנַזְתָּם בְּהַתְחָלָתָהּ בְּמַעֲשִׂים קְטַנִּים, בְּהִשְׁתַּדְּלוּת מִתְנַחֶלֶת לְדוֹרוֹת לָשׁוּב אֶל הָאָרֶץ אֶל הַמָּקוֹם שֶׁזְּכֻיּוֹתֵינוּ וּסְגֻלּוֹתֵינוּ מַמְתִּינוֹת לָנוּ, בְּהִתְיַחֲסוּת שֶׁל כָּבוֹד לְכָל אוֹצָרֵנוּ בֶּעָבָר וְרוּחַ נִשָּׂא לִקְרַאת הִתְרוֹמְמוּת הָאֻמָּה בֶּעָתִיד, הַהוֹלֵךְ וּמִתְעַלֶּה עַל-פִּי חֶפְצֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ... וְאִם גַּם נִדְמֶה בְּכֵהוּת עַיִן שֶׁהֶעָבָר הוּא, לְפִי עִלּוּיֵנוּ הֶעָתִיד, מְעֻרְפָּל, יִזְרַח עָלָיו הָאוֹר וְיִזְהַר וְיוֹצִיא אֶל הַפּעַל אֶת גְּנִיזוֹתָיו..."
(אורות התחייה, ג)
(אורות התחייה, ג)
שבעים וחמש שנים עברו מאז הסתלק מעימנו הרואה הגדול. שבעים וחמש שנים הן פרק זמן מספק בכדי לבחון בפרספקטיבה היסטורית האם חזונו הגדול של הרב הולך ומתממש, או שמא - אם נביט על המציאות הישראלית הסבוכה של ימינו: על הנסיגה מערכי הציונות במדינת ישראל; על משקלו הפוליטי הפוחת של הציבור הדתי-לאומי; על גידולו של המחנה החרדי - האם כל אלה מעידים חלילה על ההפך?
"המציאות אין לה כנפיים מהירים כאלה אשר לחיזיון" קבע הרב לפני כמאה שנה וכלל זה תקף אף לימינו. הציפייה כי אחדות הקודש והחול תמומש באופן 'חלק' וללא משברים, נובעת מחוסר העמקה בדבריו של הרב קוק עצמו. במקומות רבים בכתביו (אורות התחייה, מד; אגרות ראיה א, עמ' קעח ועוד) מתריע הרב כי תהליך התחייה הלאומי עוד יאלץ לעבור נפילות ומשברים רבים והתופעות שמנינו קודם הן חלק בלתי-נפרד מכך.
יחד עם זאת, מבט מעמיק על התרבות הישראלית כיום מצביע על מגמה ברורה: מעולם לא הייתה השפעתו של הרב קוק גדולה יותר מאשר בימינו אנו! מתחת לפני השטח התסיסה גוברת. הכוחות השונים בעם ישראל נמשכים לרעיונותיו של הרב קוק כל אחד בדרכו ועל פי רוב ללא הכרה גלויה. מחד - הציבור החילוני נקלע למשבר ערכים ומחפש תרבות אלטרנטיבית. נכדיהם של גדולי הכופרים בדור הקודם צמאים למעט רוחניות. לעיתים מרווים הם את צימאונם במים דלוחים, אולם ההבנה כי עולם החול כשלעצמו איננו בר קיימא ויש הכרח לאחדו עם עולם הרוח - הבנה זו היא מושכל יסוד בתרבות הישראלית (והעולמית) כיום. לא ירחק היום ואחינו אף ימצאו את מבוקשם בתורת ארץ ישראל בפועל ממש.
מאידך - הציבור החרדי הולך ומשנה את אורחות חייו. השינוי בחברה החרדית הוא כה גדול עד שהם עצמם אינם מסוגלים עדיין להכיר בכך. נכדיהם של גדולי מתנגדי הציונות בדור הקודם ממלאים כיום את ספסלי המכללות להכשרה מקצועית, מצביעים בבחירות, חודרים לשוק העבודה ומחפשים דרכים להתחבר למדינה ולישראליות. רעיונות כדוגמת 'ישוב ארץ ישראל', 'קירוב אחים' ואפילו ביטויים כדוגמת 'כלל ישראל' הפכו להיות כה טריוויאליים אצלם עד שנשכח כי בעת שדיבר עליהם הרב זצ"ל בזמנו זכו הם להתנגדות ולהרמת גבה. לא ירחק היום ובו הכרח החיים יביא את הציבור החרדי ללמוד בפועל את כתביו של הרב ולבסס בהכרה גלויה את השינוי המתרקם אצלו כעת בלא יודעין.
למותר לציין שתהפוכות מעין אלו מלוות בסיבוכים ולעיתים אף בהתנגדות כלפי הציבור המניף ברמה את דגל תורתו של הרב; לעיתים אף חלקים מאותו ציבור מתבלבלים בין חזונו של הרב לבין פשרנות דתית גרידא; או מצהירים על נאמנותם לרעיון אך מוצאים עצמם מפולגים סביב הדרך ליישמו ולכן מוחלשים פוליטית - אולם כל אלה הם משברים זמניים ובמידה מסוימת אף בלתי-נמנעים. עם ישראל כולו, בין אם הוא מכיר בכך ובין אם לאו - צועד בנתיב אותו התווה הרב קוק לפני כמאה שנה.
גם במישור הגלוי השפעתו של הרב קוק רק הולכת וגוברת: מעבר למספר לומדי משנתו בפועל, אשר בעבר הלא-רחוק היו עשרות וכיום הם מונים כרבבות; מעבר למוסדות פרי רוחו המעצבים כיום תחומים רבים במדינת ישראל; מעבר למפעלים המתרקמים כל העת להנגשת משנתו לציבור - הרי מעולם לא היו בעם ישראל כוחות המאחדים קודש וחול יותר מאשר ימינו אנו. בכל תחום אליו נביט: תורה, כלכלה, ספרות, חינוך, תקשורת, מוסיקה, אומנות - נמצא צעירים וצעירות היונקים מאור תורתו של הרב ומטים אט-אט את המציאות הישראלית אל חזונו הגדול (זאת מבלי להזכיר את התחום הצבאי וההתיישבותי, אשר שם כבר 'הוכרעה המערכה' וצאצאיו הרוחניים של הרב הם המובילים). ייתכן כי לניצנים הנראים כעת יידרשו עוד עשרות שנים נוספות על מנת להגיע להבשלה מלאה, אולם הכיוון הוא בלתי הפיך. המהפכה השקטה מתחוללת כל רגע גם בלי שנחוש בכך בשגרה היומיומית.
"אִם חֲלָקִים רַבִּים מֵהִסְתָּעֲפוּת חֶזְיוֹנוֹתֵינוּ יִתְקַטְּנוּ בְּכַמּוּתָם בְּהִפָּגְשָׁם עִם הַמְּצִיאוּת, בְּרֵאשִׁית דַּרְכֵּנוּ, אֵין רַע. הַמְּצִיאוּת אֵין לָהּ כְּנָפַיִם מְהִירִים כְּאֵלֶּה אֲשֶׁר לַחִזָּיוֹן", אבל כבר כעת המציאות 'מצמצת פערים' עם החזון. שבעים וחמש השנים הללו הן רק ההתחלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
