ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
בשנת ה-75 לפטירת הראי"ה, נרצה להעמיק בתורתו ובחידושו של רבינו הגדול. להבנת החידוש העיקרי אותו חידש מוקדשת הקומה התורנית השבוע
הרב קוק כחדשן
הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א, רב העיר רמת-גן
החידוש העיקרי בתורת הרב קוק הוא עצם החידוש. בניגוד לתפיסה המקובלת שרווחה בתקופתו, כי משמעות הדת היא רק התרפקות על העבר והקפדה על המשך שמירת המסורת בלבד, הרב קוק חידש שדתיות עמוקה היא דווקא זו שצופה לעתיד, וזו ששואפת לחידוש . ברעיון זה היה מענה עמוק, לסתירה לכאורה בין היהדות למודרנה, שהטרידה אז רבים.
כשאנו מדברים על החידוש במשנת הראי"ה קוק, אין הכוונה לתפיסה שרואה בחידוש ניגוד לישן ועקירת המסורת, חלילה, אלא הכוונה לחידוש שמוסיף על הקיים ומעלה את האדם ומקדמו. כמו עץ שככל ששורשיו עמוקים יותר כך יכולתו לגדל נוף חדש גדולים יותר. ואזי גם כשגוזמים אותו הוא מגיב בגילוי כוחות רעננים המחדשים אותו ובכך גם מאפשרים לו להעמיק יותר.
רעיון החידוש במשנתו של הרב קוק, הופך אותו להוגה הגדול ביותר בעולם המודרני, לא רק היהודי אלא האוניברסאלי. הרב קוק סבר כי כמו שהאדם המודרני שואף כל הזמן לשכלל את תנאי החיים הגשמיים שלו, כך יש לו דחף בלתי נשלט לשנות ולחדש גם ברוחניות. אמנם לעיתים הרצון המוגזם לחדש עלול להזיק, כי לא כל חדש הוא טוב. ולכן העבר צריך להישאר כבסיס איתן שעל-גביו יתפתח החידוש.
אומנם אפשר למצוא רעיונות דומים אצל הוגי דעות אחרים (כגון הרמח"ל), ובעיקר התפיסה של קיום מצוות מתוך התרעננות יום-יומית, קיימת בספרי החסידות, אבל הרב קוק הפך אותם לרלוונטיים לכל תחומי החיים, לא רק האישיים אלא גם הציבוריים.
בין שוחרי תורת הרב יש כאלו שמתוך רצון לחדש בהסברת תורתו והפצתם ברבים מפרסמים כתבים גנוזים שלו, כגון 'שמונה קבצים' ועוד. הוצאת הגנזים לאור אומנם הוסיפה דברים חדשים מסוימים אך לא שינתה את עיקרי תורתו של הראי"ה. כי הנזיר והרצי"ה עברו על כתבי הראי"ה, ליקטו ליקוטי בתר ליקוטי את העיקר שבהם, ניסחו וסידרו אותם לפי נושאים, והדברים מבוררים ומצהירים דיים. ולשם מה להוציא את הדברים מן המקור בצורה לא מסודרת?!
לאחרונה פורסם מתוך כתב-ידו הספר 'לנבוכי הדור' . גם פה לא מדובר בהרבה רעיונות חדשים, אלא זהו ספר ישן של הראי"ה, שהוא עצמו גנזו. בתקופות מאוחרות הוא פיתח והעמיק את הרעיונות שהעלה בו. את הרעיונות המשוכללים פרסם הרב בשעתם. (המאמר טללי אורות העוסק בטעמי מצוות ובעיקר בנושא הצמחונות הוא שכלול של מה שנכתב ב"לנבוכי הדור". וכן אגרותיו בנושא האבולוציה וכן פרק "התעלות העולם" באורות הקודש ח"ב הם פיתוח משוכלל יותר וניסוח זהיר יותר של רעיונותיו שנאמרו ב"לנבוכי הדור"). חוששני שניסוחים מסוימים ב"לנבוכי הדור" עלולים להתפרש שלא כהלכה ועלולים להזיק לתדמיתו המשוכללת של הראי"ה.
אמנם הייתה מעלה מסוימת בפרסום פרקים אישיים מתוך תורתו של הראי"ה, כגון "חדריו" כי הנזיר והרצי"ה שינו במכוון, על דעתו של הרב, בכמה פסקאות את סגנונו של הראי"ה, מלשון יחיד ללשון רבים. הרב עצמו כתבם לעצמו אך כשהוחלט על דעתו להוציאם לרשות הרבים שינו את הסגנון. ומה שלא היה מתאים לציבור הושאר בצנעה. פרסום פרקיו האישיים החזיר את הביטוי האישי של הראי"ה קוק. אינני יודע אם הדבר היה לרוחו של הרב, שראה את עצמו כשליח ציבור ולא כפרט, כמו שהיה חותם "עבד קדוש לעם קדוש". על כל פנים הצצה לאישיותו הפרטית של מרן הרב זצ"ל תורמת להאדרתה.
ספר חדש שיצא ממש השבוע הוא חומש הראי"ה שבו לוקטו מכל כתבי הרב ובנו הרצ"יה רעיונות ופירושים על התורה בצמוד לאונקלוס ורש"י. עבודה רבה הושקעה כאן וברכה גדולה יש בה. מידי שבת בשבתו יהיו פתוחים בפנינו ללא חיפוש וחיטוט בזכרון דברי הרב ובנו על כל פסוק בתורה שעליו העירו והאירו. יישר כוח גדול לרב לונדין ולרב רמר ולראש ישיבת חיפה הרב זיני שביוזמתו נעשה דבר גדול זה.
הפצת כתביו והסברתם של מרן הראי"ה הוא צו השעה ויבורכו כל העוסקים במלאכת קודש זו.
האם נרים את הכפפה?
הרב רונן בן-דוד שליט"א, ראש אולפנת 'נווה-חנה'
האדם מחפש משמעות. כזה הוא מטבע בריאתו. כל חוויה העוברת עלינו, ברמה האישית, הלאומית והקוסמית, מבקשת פשר בתודעתנו. חיינו מתאפשרים בשל העובדה שאנו חיים בתרבות הנותנת להם משמעות. אלא שבכך לא די. האדם מחפש גם אופק אליו הוא שואף, וגם דרך בה צריך ללכת על מנת להגיע לאופק הזה. הגות טובה ורלוונטית נמדדת בשלושת אלה: בפשר, ביעד ובארגז הכלים.
בשלושת התחומים האלה חידושו של הראי"ה קוק דרמטי, לפחות במושגים של השיח המחשבתי היהודי הקלאסי. הוא העיד על עצמו, שדרכו המחשבתית נטועה עמוק בקבלת האר"י. זו הגות הרואה בכל המציאות התגלות אלוקית, וממילא בכל חוויה או תופעה או מחשבה תמיד יהיה ניצוץ של 'חלק אלוק ממעל'. הרב קוק זיהה ביסודות קבלת האר"י את המחשבה הרלוונטית בעולם בו ההשכלה והחילון פגעו באופן קשה מאוד בעם ישראל. זה מבחינתו הפשר הבסיסי: בכל דבר יש יסוד של טוב ויסוד של אמת.
השלב הבא משמעותי לא פחות: כשם שבכל מקום יש שמץ של טוב ואמת, אין שום מקום שיכול לטעון שכל האמת אצלו. הרב קוק תיאר את יתרונה של כל השקפה יהודית בעולם, אך בה בעת לא חסך את שבט ביקורתו מההשקפות האלה. האורתודוכסיה בכללותה, רבניה, בעלי תנועת המוסר, החסידים והמתנגדים, כולם זכו אצלו למחמאות אך גם ל'הצלפות'. לאף כוח בפני עצמו אין יכולת להוביל את האמת הגדולה, וכל מי שינסה לעשות זאת עתיד ליפול (עוד רעיון הלקוח מקבלת האר"י). ביקורת זו הוא הצליף ביתר עוז באידיאות הגדולות של זמנו: במודרניזם החילוני, בלאומיות, בסוציאליזם ובמדע, אלא שבכולם יגע ומצא נקודות של אור שרק הן יכולות להביא לעולם. היעד הפך לברור: יש לברר מכל חלקי המציאות את הטוב שבהם, ובשילוב כל אלה יחד נוכל להגיע למיצוי בשורתה של היהדות בעולם; ההבטחה האלוקית שיהיה טוב. טוב כללי לכולם.
הרב קוק לא הסתפק בהצבת עקרונות בלבד והציע דרכים אמיצות וקיומיות לבצע את המהלך המורכב. למרות מה שמנסים אי אלו לתאר, כאילו היה הרב קוק הרמוניסט שראה תמיד את הטוב בכל דבר, רוויה שיטתו בהתמודדויות לא פשוטות. הקושי והרוע עתידים לעבור מן העולם, וזה אפילו תלוי בנו, אלא שלרגע בל נשלה את עצמנו שמדובר בתהליך קל. נמצא בכתביו התמודדויות מורכבות בתחום המחשבה והפילוסופיה, אך לא פחות חשוב מכך - בתחום הנפש. תחושת הבדידות והקושי של מי שמנסה לעשות טוב ונופל, מלאה בכתביו. הוא הציע, באופן נועז מקודמיו, שבכל אדם נעוץ חלק מן האמת האלוקית הגדולה, ורק הוא יכול לגאול את חלקו האישי. נזכור כי הדברים נאמרו בתקופה בה רעיונות אלו ביחס לאמת, ביחס להומניזם וביחס לפרט היו כמעט לא רלוונטיים.
רבים טועים לחשוב שהחידוש המרכזי של הרב קוק הוא ביחס לארץ ישראל. ולא היא. חידושו נעוץ בהבנת היעד של האנושות כולה, תוך הבנה שעם ישראל אמור להוביל את התהליך. בלי חיים עצמאיים בנחלת אבות, אין סיכוי שנצליח לעשות זאת. השאלה הגדולה שגלגל הרב קוק לפתחנו: האם נרים את הכפפה או נמשיך לפחד???
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
