ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)
א. בהמה דקה תלוי במנהג
למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).
תשובות:
1. רב - אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא - אז מותר.
2. ר"א - במכירה - אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר, ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א - שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי - יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.
(ריטב"א - בכ"ז חששו לרביעה).
ב. איסור מכירת בהמה גסה
A. סיבת האיסור
2. משום נסיוני - שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).
1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)
קשה - הרי השאלה ושכירות קונה?
דחייה: השכרה ושאילה לא קונה
ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):
1. רב שישא בר"א - משנה (כ:) - לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה - אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).
2. רב יצחק ברמ"ש - בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.
(הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).
B. היתרים
1. רב אדא - ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).
2. רב הונא - כשאפשר לתלות לקולא - מותר! הסבר - יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור - תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).
C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא
ראיה שתולים לקולא - ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.
דחיית הראיה - רבה - שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.
דחיית רבה - אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:
1. אביי - עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו - לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.
2. רב אשי - גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא - שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור") ולא תולים שקונה לשנה הבאה.
D. "לפני דלפני" - מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי
רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)
אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) - כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה - אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א - אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.
ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)
(רש"י - שלא יזיקו לישראל)
A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש - גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים - מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב - לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים - לא משתמשים אלא בורחים).
C. רב אדא בר אהבה - גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
2. רב אשי - לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









