ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
איסורי מכירת בהמות לגוים (בלי קשר לעבודה זרה)
א. בהמה דקה תלוי במנהג
למה תלוי במנהג, הרי הם חשודים על רביעת בהמה דקה? (משנה בכב. אוסרת להעמיד בהמתו בפונדק של גוי מצד לפני עיוור).
תשובות:
1. רב - אכן כוונת המשנה היא: במקום שהגוים נוהגים להרביע בהמות אז גם לא ימכור להם (משנתנו) וגם לא יעמיד שם בהמתו (משנה כב.), ובמקום שלא - אז מותר.
2. ר"א - במכירה - אין חשש רביעה (כי לא רוצה שבהמתו תיעקר), ולכן מן הדין מותר, ותלוי במנהג של ישראל (ריטב"א - שנהגו לחשוש שמא בכ"ז יבוא עליה). לעומת זאת במסירת בהמה לפונדקאי - יש חשש כי זאת לא בהמה שלו אז לא אכפת לו שבגללו תיעקר.
(ריטב"א - בכ"ז חששו לרביעה).
ב. איסור מכירת בהמה גסה
A. סיבת האיסור
2. משום נסיוני - שמא ימכור לו סמוך לכניסת שבת וכדי לנסות את הבהמה יעמיסו אותה, והבהמה תלך ד' אמות ברה"ר בהנהגת היהודי (אפילו אם לא מתכוון, נוח לו שתלך יפה).
1. שמא ישכיר או ישאיל ויעבור על "שביתת בהמתו" (יש דעות שזה בחטאת)
קשה - הרי השאלה ושכירות קונה?
דחייה: השכרה ושאילה לא קונה
ראיות (מובאות כהתקפות על הדחייה):
1. רב שישא בר"א - משנה (כ:) - לא ישכיר בית דירה לעובד ע"ז מחשש שישים שם ע"ז (דחייה - אולי קונה, אך בע"ז החמירו (כי זה איסור חמור) כיוון שסוף סוף זה עתיד לחזור ולהיות ביתו).
2. רב יצחק ברמ"ש - בהמה שכורה אוכלת או לא אוכל תרומה לפי העלים שלה ולא לפי השוכר.
(הגמרא מבינה שגם השאלה לא קונה, אך לא מוכיחה זאת).
B. היתרים
1. רב אדא - ע"י ספסר יהודי (מתווך) מותר למכור לגוי כי לא שייך נסיוני (לא ילך מחמת קולו) ולא שמא ישכיר או ישאיל (כי זה לא שלו וכי מעדיף למכור כדי שלא ימצאו פגמים).
2. רב הונא - כשאפשר לתלות לקולא - מותר! הסבר - יש שני שלבים בחידוש של רב הונא: 1. כל האיסור דווקא כשמן הסתם קונה בשביל מלאכה (ואז יש חשש נסיוני ושמא ישכירו וישאילו, וחשש של לפני עיוור לגבי רביעה) אך בקונה לאכילה אין את החששות וחז"ל לא גזרו. 2. כשלא ברור - תולים לקולא שקונה לאכילה (אא"כ זאת בהמה טמאה שלא נוהגים לאוכלה או שאמר במפורש).
C. דיון בתלייה לקולא של רב הונא
ראיה שתולים לקולא - ב"ה מתירים למכור ליהודי פרה חורשת בשביעית, ולא אוסרים מצד לפני עיוור, כי תולים לקולא שמתכוון לשוחטה.
דחיית הראיה - רבה - שם הנושא זה רק "לפני עיוור" ואכן תולים לקולא, אך אצלנו אסור מצד גזירת שביתת בהמתו ובזה אולי תולים לחומרא.
דחיית רבה - אין הבדל בין החששות, והכל תלוי בהיגיון שבתלייה:
1. אביי - עוד ראיה שתולים לקולא גם כשיש חשש של שביתת שדהו - לב"ה מותר למכור שדה בשביעית (ולא חוששים לא ללפני עיוור, ולא לגזירה שמא גם ישכירו ויעבור על "שביתת שדהו") כי תולים לקולא שקונה בשביל להשתמש בה לאחר השביעית.
2. רב אשי - גם כשזה מצד לפני עיוור ייתכן שנתלה לחומרא - שהרי אסור למכור כלי חרישה בשביעית (בגלל "לפני עיוור") ולא תולים שקונה לשנה הבאה.
D. "לפני דלפני" - מכירת בהמה גסה ליהודי שחשוד שימכרנה לגוי
רבה התיר (תולה לקולא את כוונת הקונה)
אך הגמרא מקשה: 1-2. יש שנהגו לא למכור בהמה דקה לכותים (אפילו שאין כלל חשש שיבוא עליה) וכלי נשק לכותים (אפילו שלא נחשדו על רציחה) - כנראה כי חוששים שימכרו ליהודי (דחיית הדחייה - אולי זה דווקא בכותי) .3. ר"מ- רבה ב"א - אסר במפורש, ולכן גם רבה חזר בו מההיתר.
ג. איסור מכירת כלי נשק לגוים (המשך ההשיעור הקודם)
(רש"י - שלא יזיקו לישראל)
A. גם לישראל ליסטים אסור (והחידוש - גם לגנב שרק אם רודפים אחריו עלול להשתמש בזה).
B. מכירת מגנים (תריסין) לגוים - מחלוקת בברייתא. למה לא? 1. שמגנים עליהם (ורב - לו יכולנו גם לא היינו מוכרים להם אוכל, שנותנים להם חיים (האם גם זה קשור להזקה לישראל?). 2. שאם נגמר להם הנשק משתמשים בזה (והמתירים - לא משתמשים אלא בורחים).
C. רב אדא בר אהבה - גם לא מוכרים מתכת וכלי מתכת שממנה יכולים לייצר לי נשק.
היתרים: 1. האיסור דווקא במתכת הודית (ולכן מותר למכור מרי וחציני (מעדרים וגרזנים)).
2. רב אשי - לפרסיים (שמגנים עלינו) מותר.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
