ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
א. מהמשנה (טז.) - אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
1. בסילקאות - מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
2. גרדום - בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא - שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה - מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.
מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.
ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות
A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) - כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
שאלת המין - האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך - היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
חטאו של ר"א - "הרחק מעליך דרכך" - להתרחק מהמינות.
ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות
A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" - י"א - הרשות , וי"א - זונה [רב חסדא - ד' אמות].
רבי פדת - לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י - חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' - רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
B. עולא - מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני - אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר - סוב סוב ולכרמא אל תקרב).
ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)
A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
מר עוקבא - עלוקה - גיהינום, שתי בנות - המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.
B. "כל באיה לא ישובון (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא - עוה"ב)" -
קשה - ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
תשובה - הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י - מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א - כדי שלא יחזרו לחטוא).
דיונים על זה:
1. האישה שבאה לרב חסדא
אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
גרסא 1 - לא מתה. וזה קשה - הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ - לא עשתה תשובה שלימה.
גרסא 2 - מתה. וזה קושיא - הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה - מסתמא גם עבדה ע"ז.
2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה - שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).
C. מה עדיף - הרחקה ממינות או מזנות?
ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).
ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות
A. המפגש ביניהם
ר"ח לר"א - למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].
B. ר"א בן פרטא
חמש טענות של הרומאים כלפיו:
1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.
3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).
4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר"ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.
5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
