ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גרשון יוסף בן משה צבי
א. מהמשנה (טז.) - אין בונים עם הגוים בסילקא, גרדום, איצטדיון ובימה
1. בסילקאות - מבנה גדול, ורבא פירט יש שלושה סוגים: מרחצאות ואוצרות (שמותר) ומלכים (שאסור כשמוציאים שם להורג).
2. גרדום - בית משפט לדיני נפשות, אצטדיא - שמשסים בע"ח בבני אדם, בימה - מקום גבוה להריגת אנשים בדחיפה.
מכאן נדבר באופן כללי על התרחקות, חומרה, ותשובה בהקשר של מינות וזנות.
ב. סיפורו של ר"א שנתפס בידי המלכות
A. (כיוון שדיברנו על הגרדום) - כשנתפס ר' אליעזר למינות (ע"י הגויים, על כך שעסק בתורה (ראב"ד)), והעלוהו לגרדום, אמר להגמון שדן אותו "נאמן עלי הדיין", והתכוון לה', אך ההגמון חשב שהתכוון אליו, ופטרו.
B. ר"א התעצב על מה הגיע לו זה, ובעזרת ר"ע נזכר ששאלו מין שאלה ונהנה מתשובתו.
שאלת המין - האם מותר להביא אתנן זונה כדי לבנות בית כיסא לכה"ג? המין דרש את הפסוק "כי מאתנן קיבצה ועד אתנן זונה ישוב" שמותר, ור"א נהנה מהדרשה. [ומה חז"ל דורשים? שהזונה בהתחלה מקבלת כסף, אך בהמשך - היא עצמה תשלם בשביל שיבואו אליה (משל לעמ"י)].
חטאו של ר"א - "הרחק מעליך דרכך" - להתרחק מהמינות.
ג. הרחקה מפתח זונה ומעריות
A. מחלוקת לגבי "אל תקרב אל פתח ביתה" - י"א - הרשות , וי"א - זונה [רב חסדא - ד' אמות].
רבי פדת - לא אסרה תורה אלא קירבה של גילוי עריות (רש"י - חולק וסובר שלא צריך ריחוק, תוס' - רק חולק וסובר שאי אפשר ללמוד מהפסוק הנ"ל).
B. עולא - מצד אחד בעצמו היה מנשק את אחותיו על היד/בית החזה כשנפרדו, מצד שני - אסר אפילו קירבה סתם לאישה אסורה (כמו שאומרים לנזיר - סוב סוב ולכרמא אל תקרב).
ד. חוזרים לנושא של מינות (ע"ז) (ובהמשך לזנות)
A. דרשת "לעלוקה שתי בנות הב הב"
מר עוקבא - עלוקה - גיהינום, שתי בנות - המינות והרשות, שבעוה"ז היו צועקות "הב הב". וכעת צועקות מהגיהנום מייסורים או שהגיהנום צועק וקורא להן.
B. "כל באיה לא ישובון (בתשובה) ולא ישיגו אורחות חיים (בהוא אמינא - עוה"ב)" -
קשה - ברור שאם לא שבו בתשובה לא יזכו לעוה"ב?
תשובה - הכוונה שיהיה להם קשה לשוב, וגם אם כן יצליחו, יקצרו ימיהם בעוה"ז (רש"י - מתוך הקושי של כפיית יצרם, מהרש"א - כדי שלא יחזרו לחטוא).
דיונים על זה:
1. האישה שבאה לרב חסדא
אישה, שהעבירה הקלה שלה היתה שילדה מבנה בן, באה לרב חסדא לעשות תשובה, ורב חסדא אמר להכין תכריכים (שתמות אחרי תשובתה).
גרסא 1 - לא מתה. וזה קשה - הרי מסתמא גם עבדה ע"ז (מינות). תירוץ - לא עשתה תשובה שלימה.
גרסא 2 - מתה. וזה קושיא - הרי אמרנו שזה רק על מינות (והיא חטאה בעריות)? תשובה - מסתמא גם עבדה ע"ז.
2. (רבי) אלעזר בן דורדיא
בא על כל הזונות שבעולם, וכשעשה תשובה מת מיד. תשובה - שם היה קשור במיוחד לחטא, שהיה לו קשה לפרוש כמו ממינות (לרש"י) או חשש שיחזור לסורו (למהרש"א).
C. מה עדיף - הרחקה ממינות או מזנות?
ר' חנינא ור' יונתן היו ציכים לבחור בין שביל שליד ע"ז לשביל שליד בית זונות, והלכו בשני כדי להתגבר על יצרם ולקבל שכר, והתורה היא זו ששמרה עליהם (תבונה (התורה) תנצרכה (ותשמור אותך מהזימה)).
ה. ר"א בן פרטא ור' חנינא בן תרדיון שנתפסו למלכות
A. המפגש ביניהם
ר"ח לר"א - למרות שנתפסת על חמישה עבירות של הרומאים ואני על אחד, אתה תחיה ואני לא, כי עסקת גם בגמ"ח. [האם ר"ח לא עסק בגמ"ח? והרי: 1. מובר כדוגמא לגבאי צדקה אמין? רק הובא כדוגמא לאדם אמין. 2. היה לו ארנק של צדקה (שהרי סיפר שנתן מכספו לצדקה בטעות ולא מארנק הצדקה)? לא נתן מספיק לפי מצבו ודרגתו].
B. ר"א בן פרטא
חמש טענות של הרומאים כלפיו:
1-2. למה למדת תורה ולמה גנבת? תשובה: הרי לא ניתן גם ללמוד (ספרא) וגם להיות ליסטים (סייפא), אלא העד שיקר על שני הדברים.
3. למה סמכו אותך (הרי קוראים לך "רבי")? אני רק רבי של תרסיים (אורגים).
4. למה לא באת לבית אבידן (מקום בו דנו על חוקי הע"ז (ר"ח ותוס'))? אני זקו ופחדתי להירמס.
5. למה שחררת את עבדך הכנעני (לפי חוקי ישראל)? לא היו דברים מעולם. [ומי שניסה להעיד נגדו – אליהו העיף אותו למרחק ארבע מאות פרסה].
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









