ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- תקיעת שופר
קול השופר שאנחנו שומעים בבתי הכנסת שלנו בראש-השנה לא נועד להיות מקרה בודד או קול יחיד. התכלית האמיתית והגדולה שלו היא להזכיר לנו את שני השופרות הגדולות שיכולים להיחשב לעמודי התווך במחשבה, באמונה ובהיסטוריה היהודית. שני השופרות האלה מתוארים בתנ"ך כקול שופר הגדול שנשמע בהר סיני - קול השופר שהלך והתחזק, בניגוד לקול שמפיק אדם מהשופר שבסופו של דבר חייב להיחלש ולדעוך. השופר השני הוא שופר הגאולה של עם ישראל, שופרו של משיח, אם תרצו, שמסמל את בואה של אחרית הימים. קול השופר שנשמע בראש-השנה בא להשלים את הקולות של שני השופרות האלה מהעבר ומהעתיד היהודי, קול השופר בהר סיני וקול שופר הגאולה.
השופר בהר סיני הוא קול מתן התורה לעם ישראל. קולו של השופר הזה נשמע עד היום. למעשה, קולו הולך וחזק לאורך ההיסטוריה היהודית. הקול הזה הולך ומתגבר ככל שהזמן חולף. אין בהיסטוריה האנושית תיעוד מכל סוג שהוא ללימוד שמשתווה ללימוד התורה ופירושיה על ידי העם היהודי בכל הדורות.
אחד הדברים העצובים ביותר במכלול החוויה היהודית בחברה היום הוא הבורות התהומית בנושא התורה וחשיבותה בסיפור הקיום וההישגים של העם היהודי. רוב החברה היהודית משתיק את קול השופר, חוץ ממגזר מסוים שממשיך להתעקש שהתורה צריכה להיות מרכיב מרכזי בחינוך ובחיים של העם היהודי. בלי קול השופר מהר סיני שמהדהד תמיד בעולם היהודי נגזר עלינו אבדון. ההתבוללות היום לא מתרחשת מתוך כוונה רעה או מתוך אידיאולוגיה - האפיקורסים של פעם נעלמו מזמן מהזירה היהודית לאחר שערקו וזנחו את המסורת היהודית ואת מצוותיה - אלא כתוצר לוואי של הבורות בכל מה שהוא יהודי. ערכים לא-יהודיים הפכו לדת היהודית החדשה שמעוטרת בסיסמאות מפוארות כמו "תיקון עולם". אך אם קול השופר בהר סיני לא נשמע, אז כל החידושים, גם אם הם נראים טובים, יגיעו במהרה לפח של ההיסטוריה היהודית כמו עוד רעיונות "טובים ומתקדמים" רבים שעלו בעבר.
אין ספק שמאמץ מודע לשמוע את קול השופר בסיני הוא משימה שצריכה לקבל מקום גבוה ברשימת הכוונות שלנו לקראת השנה החדשה שבאה עלינו לטובה.
שופר הגאולה נשמע בתחילה בקול חלש. צריך להתאמץ כדי לשמוע אותו, אך גם הוא הולך ומתחזק בסופו של דבר לקול גדול. ארץ-ישראל ומדינת ישראל מוסיפות לצמוח ולשגשג, במובנים רבים, למרות המכשולים הצבאיים, הפוליטיים, והכלכליים. יש בהן פוטנציאל להישגים גדולים לעם היהודי ולעולם כולו. כפי שיש מכחישי תורה ומעמד הר סיני, יש מכחישי עם ישראל וגאולה. גם קול השופר הזה איננו נשמע בחלקים גדולים של החברה היהודית.
היום, בחוגים יהודיים רבים, נחשב אופנתי לתמוך באויביה של ישראל בכסף ובתשומת לב תקשורתית. קבוצות מסוימות של יהודים שומעות את שירת הסירנה של הגלות ושל חברות לא-יהודיות, אך נשארות חירשות לקול שופר הגאולה. בשיא הצביעות הן פועלות נגד מדינת ישראל ונגד ערכים יהודים, אך טוענות בצדקנות שכל מה שהן עושות נעשה בעצם לטובת העם היהודי ומדינת ישראל.
אדם זקוק לראש צלול ולאוזניים טובות כדי לשמוע את שני השופרות בחיים היהודיים. אפשר לשמוע אותם בראש-השנה, אם רק מאזינים בתשומת לב לקול השופר של החג ומפנימים את משמעותו בלב ובנפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
