ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
האם ראש השנה הוא יום דין שבו כל באי עולם עוברים לפני הקב"ה כבני מרון? או יום של המלכת הקב"ה, יום של תפילה על הכלל?
הצלת היחיד - בתוך הכלל
הרב דוד חי הכהן שליט"א - רב קהילת 'אורות התורה' וראש ישיבת בת-ים
מדברי המשנה (ראש השנה י"ח) שכותבת כי בראש השנה כל באי עולם עוברים לפניו כבני מרון, ועל-פי שלושת הפירושים בגמרא נראה כי עיקר הדין בראש השנה הוא לפרט.
אמנם, כבר בהמשך דברי הגמרא נאמר: "תנא וכולם נזכרים בסקירה אחת, שנאמר: היוצר יחד ליבם, המבין אל כל מעשיהם". וכך גם ביארה הגמרא, הרי נאמר: היוצר יחד ליבם, משמע שמלבד הדין הפרטי ישנו גם דין כללי. יתר על כך, נאמר בגמרא (שם ט"ז) כי מלך וציבור, מלך נכנס תחילה לדין. ומשמע שדין הציבור קודם לדין היחיד, גם בנוסח התפילה שמבטא את זיכרון הדין, נאמר: "ועל המדינות בהם יאמר איזו לשלום, איזו למלחמה איזו לחרב, איזו לשבע איזו לרעב, ובריות בו יפקדו" וגם כאן נראה שדין המדינות קודם לדין היחיד.
ונראה שאמנם שניהם נידונים באותו יום, אך כאשר עלינו להתפלל הן לטובת הציבור והן על חיי היחיד, בודאי שיש להקדים תפילה על הציבור. הדברים מבוארים בספר הכוזרי שכתב כי טובת הציבור מגינה על היחיד למעלה מכל טובה שיכול להגן על עצמו, אם חלילה נגזרת על הציבור גזירה שהיחיד לא יוכל להימלט מאותה גזירה.
ביתר שאת מבוארים הדברים בזוהר בסיפור האישה השונמית בדבריה לאלישע הנביא. נאמר שם שהפגישה ביניהם שעליה נאמר בפסוקים: "ויהי היום", הייתה בראש השנה. וכאשר שאל אותה אלישע היש לה דבר אל המלך או אל שר הצבא, וענתה האישה: "בתוך עמי אנכי יושבת", ביאר הזוהר שאלישע שאל את השונמית האם היא חפצה שיתפלל בעדה אל מלך העולם או יבקש השגחה מיוחדת מאחד הממונים של ריבון העולמים, והיא ענתה שאינה רוצה לבקש עבורה דבר במיוחד.
ומבאר שם הזוהר שבראש השנה יש לבקש טובה רק על כלל ישראל, ולא שום טובת היחיד, כי בזכות טובת הכלל, ניצל היחיד, ואם חלילה הכלל בסכנה, ספק גדול מאוד אם יזכה היחיד להצלה, ודברי זוהר אלו מובאים בספרי האחרונים.
לכן יש להשתדל בראש השנה במיוחד לבקש על הכלל, ואם יש צורך גדול לפרט, יכללו אותו בתוך תפילת הציבור. וכך ראינו שאנשי כנסת הגדולה מסדרי התפילה, סידרו לנו להעתיר על כבוד שמים ועל כבודם של ישראל, על צמיחת קרן לדוד מושיעם של ישראל, ועריכת נר לבן ישי. ומתוך-כך גם לצדיקים וחסידים שיראו וישמחו וישרים יעלוזו והרשעה בעשן כולה תכלה ותעבור ממשלת זדון מן הארץ. אין לנו אלא להמשיך בדרכי אבותינו, ולהעתיר לפניו יתברך כי יקיים בימינו את השבועה אשר נשבע לאבותינו לתת לנו את הארץ כולה, להעביר גילולים מן הארץ, לקבץ נידחי ישראל, להשיב כוהנים לעבודתם ולווים לדוכנם לשירם ולזמרם, ומכאן יושפע שפע רב בכל העולמות לאוהבי ישראל' שומרי תורה ומיישבי ארצנו במהרה בימינו אמן.
כלל ואחר כך פרט
הרב שמואל טל שליט"א, ראש ישיבת 'תורת החיים'
ההתקשרות של כל אחד ואחד מאתנו לכלל ישראל היא נקודה בסיסית ומהותית בתשובה בכלל, ובעבודת הימים הנוראים בפרט. חשוב מאוד שלא לעבוד את ה' כפרטים בלבד, אלא מתוך המודעות לכך שאנו חלק מכלל ישראל.
מודעות זו של חיבור אל הכלל חשובה מכמה בחינות: א. מהצד האישי . ההתקדמות הרוחנית של כל פרט מישראל תלויה במצבו הכללי של עם ישראל, הן משום שכל אחד בעל כורחו נחשף ברמה כלשהי לאווירה החילונית הנושבת בארץ, ומושפע מכך במשהו; והן מסיבה סגולית, שרמת הרוחניות של הפרטים תלויה ברמת הרוחניות של הדור, ויתכן שהיחיד לא יזכה לממש את מלוא הפוטנציאל הרוחני שלו מחמת מצב הדור (עיין סנהדרין י"א ועוד). גם ההשלכות של מצב הדור - העדר המקדש וחסרון הנבואה, וחלילה צרות ואסונות - פוגעות גם בכל אחד ואחד. בנוסף לכך, כשאדם עובד בשביל הכלל ומתפלל על הכלל, העבודה שלו מקבלת משמעות עמוקה וגדולה, שנותנת לו הרבה תעצומות נפש.
ב. מהצד הציבורי . החיבור לכלל ישראל, למען הכלל ולא למען הפרט, הוא מדרגה עליונה יותר. נשמת כלל ישראל זועקת על ריחוקה מה' יתברך, ומי שאכפת לו מעם ישראל מכיר בזעקתה הנסתרת וכואב בכאבה.
ג. מחמת צער השכינה . זו המדרגה הנעלה ביותר. ה' יתברך נתאווה שתהא לו דירה בתחתונים, וכאשר בית המקדש חרב עיקר רצון ה' בעולמו אינו מתקיים, ויש לו, כביכול, צער גדול מן המציאות הזאת (עיין ברכות ג' ועוד). והמשתף עצמו עם הציבור, בעצם משתף עצמו בצער השכינה.
בראש השנה מקבל החיבור לכלל-ישראל משנה תוקף, שכן המלכת ה' עוברת דרך עם ישראל. תפקידו של עם ישראל בעולם הוא לקדש שם שמים, להמליך את ה', ולשמח אותו בזה; ככל שאדם יקשר את עצמו לכנסת ישראל ויתבטל כלפיה - המלכת ה' שלו תהיה יותר שלמה.
הדרך להפוך לאדם כללי שמעוניין בהמלכת ה' בעולם, היא על ידי התבוננות בכל העניינים של תפילות הימים הנוראים, וכמובן על ידי התפילות עצמן. בזה נתחזק בע"ה בַּרצון שה' ייתן כבוד לעמו, תהילה ליראיו וכו' (ראה בהרחבה ספר "טל חיים - ימים נוראים", עמ' לו-לט).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
