ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- עבודה זרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. החידוש של רב
A. יש שני מסלולים בע"ז: כדרכה וכעין עבודת פנים.
B. מחדש רב שניתן לשלב בין המסלולים – למשל בע"ז שמקשקשים בפניה במקל, אם שבר את המקל חייב מיתה (לקח את המקל מהמסלול של "כדרכה" ואת השבירה מהמסלול של "עבודת פנים" (=שחיטה)).
[אך אם זרק את המקל פטור, כי זריקת מקל שונה מאוד מזריקת דם (נוזל)].
C. הצעה שזאת מחלוקת תנאים – ב"שוחט" חגב לע"ז (שדרכה למשל בזריקת חגבים), ר"י מחייב (כרב) ורבנן פוטרים. דחייה – שם ר"י מחייב כי דומה לשחיטה במקדש (לחגב יש צוואר).
ב. מתי נחשב תקרובת
רב – בע"ז שדרכה בזריקת מקל, חייב מיתה, אך המקל לא תקרובת, כי זה לא כעין עבודת פנים.
(וזה שונה מזריקת הדם כי זה מוצק).
קושיות:
1. למה האבנים שנזרקות למרקוליס אסורות? תשובה – הן נאסרות כע"ז עצמה ולא כתקרובת.
[לדעה שמספיק ליצור את הע"ז כדי לאוסרו – זה מובן, לדעה שצריך שמישהו יעבוד את הע"ז – איך האבן נאסרת? 1. בזריקה של האבן הבאה. 2. רב אשי – באותה זריקה הוא גם מצרפה לע"ז וגם עובד אותה עצמה].
2. למה במשנה בע"ב אוסרים ענבים שנזרקו למרקוליס? (הרי לא דומה לזריקת הדם). תשובה – שם נבצרו לשם הע"ז וזה דומה לבצירת הביכורים (ר"ן).
ג. מקורות לשני המסלולים בע"ז
A. כדרכה – "איכה יעבדו הגוים האלה את אלוהיהם ואעשה כן גם אני".
B. שלא כדרכה -
רי"ח - "זובח לאלוהים יחרם, בלתי לה' לבדו" – דווקא בכעין עבודת פנים (ולכן בבעלת מום – פטור. אך רבא – דווקא מום שפוסל גם לגוים כמו מחוסרת איבר).
ר"א – חייב אפילו שאינו כדרכה (כמו שוחט למרקוליס) - "ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים" – וכיוון של"כדרכה" יש פסוק, לומדים ל"שלא כדרכה" (ואמנם הפסוק תפוס לשחוטי חוץ שהוקדשו בזמן היתר הבמות, מהמילה עוד ניתן ללמוד לימוד נוסף).
ד. המשנה – מצא מעות כסות או כלים – מותרים
A. מותרים כיוון שזה לא כדרכה וגם לא כעבודת המקדש.
למה לא אוסרים מצד:
"שיקוציהם.. עץ ואבן וכסף וזהב אשר עמהם". דחייה – זה רק דברים שהם לנוי.
"איסור נוי ("כסף וזהב עליהם"). דחייה – כאן מונח בצורה שאינה לנוי.
B. תקרובת מאחורי הקלקלין (מחיצה) אינה אסורה כתקרובת (אך נוי כן), חוץ מבפעור ובמרקוליס (שם אין משמעות למחיצה).
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
