ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב שמואל יניב שליט"א – גבעת שמואל
האם יש ליהדות נוסחה המטיבה עם חיי האדם בעולם הזה?
הגילוי של הנוסחה בא לידי ביטוי בדברי התורה על משה: "לא כהתה עינו ולא נס ליחו", כשהגיע למאה ועשרים שנה. אבל יש לברר מהי הנוסחה הגורמת לכך?
נעשו הרבה מחקרים, להשוות את האוכלוסייה הדתית לחילונית. ואולי ראוי שנדווח על מחקר שנעשה לאורך שש-עשרה שנה, על-ידי חוקרים מפורסמים ממספר אוניברסיטאות, שהשוו בין אחד-עשר קיבוצים חילוניים ודתיים, בין השנים תשכ"ט-תשמ"ה.
נקודות המוצא של המחקר היו שוות: מספר האוכלוסין, הגילאים, המקום, המוצא, רמת החיים של הקיבוץ, פרט להבדל אחד שאותו בדק המחקר - ההבדל בין דתיים וחילונים.
והתוצאה הייתה מדהימה: שיעור התמותה בקיבוצים החילוניים היה גבוה פי שניים עד פי ארבע מאלו שבקיבוצים הדתיים. לאחר שנות המחקר התברר כי בקיבוצים החילוניים היו 199 פטירות, ואצל הדתיים 69. כאשר בדקו החוקרים למה בקיבוצים החילוניים שיעור התמותה גבוה יותר מהקיבוצים הדתיים, כגון האם לנפטרים החילוניים היה יותר כולסטרול, לחץ דם או שומנים בדם, לא נמצאו ממצאים משמעותיים ביותר, וכמעט הכול היה זהה.
אבל כנראה שיש סיבות נוספות לאריכות הימים. למשל התפילה גורמת לביטחון ומשמעות בחיים, חיי הנישואין יותר יציבים בריכוזים הדתיים, גם שיעור הילודה יותר גבוה. כמו-כן לַשַׁבת יש השפעה מדהימה, והיא גורמת לשקט ושלווה למול ימי הצמיחה והיצירה.
בחיי האמונה יש ברכה גם לגיל זקנה, כאשר אדם שמגיע לגיל זקנה הוא לא מרגיש מיותר, הלימודים שבהם עוסק, והקִרבה שלו לגן-עדן מעניקה לחייו רעננות ומשמעות.
אמנם אנו רק בני אדם ולא מלאכים, וצריך לזכור שגם חיי האמונה יכולים לגרום לתופעות הפוכות של הגזמה וניתוק מחיי העולם הזה, ואפילו לפטירה בקיצור ימים. ולכן יש לזכור שאנו רק בני-אדם ולא מלאכים, אך גם הימים שבהם אנו צריכים להתעלות למדרגת מלאך, מוסיפים רק לבריאות.
לימוד ומעשה לעת זקנה
הרב ישראל רוזן שליט"א, ראש מכון 'צומת'
המשנה בסוף מסכת קינים קבעה עובדה די מוסכמת: "זקני עם הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מיטרפת עליהן, אבל זקני תורה כל זמן שמזקינין דעתן מתישבת עליהן, שנאמר: 'בישישים חכמה ואורך ימים תבונה' (איוב י"ב)". אינני מצפה שכולם יהיו 'זקני תורה', כפי שמוכח בעליל מן החיוניות השופעת מגדולי הדור ומפוסקים ישישים, אשר ראשם חד ורוחם ולבם שופעים ומפכים בעוז. ממימרא זו נגזור גם לכולי עלמא.
לבאי בתי הכנסת ייאמר: אשרי מי שמועיד עצמו לשיעורים יומיים או שבועיים, גם אם קצת מנמנמים בהם וגם אם 'הדף היומי' לא בדיוק מרתק. די בעצם ההתוועדות והחברותא להוסיף הרבה טעם לחיים. יתר עליו מי שמסוגל להצטרף ל'כולל בעלי בתים' אשר היצעם די רחב. לבי לבי על 'זקני עם הארץ' שאופציות אלו סגורות כליל בפניהם.
אך לא רק בתורה כפשוטה הדברים אמורים; אשרי מי שהרגיל עצמו לעסוק ולהתעניין בעניינים שברוח, כולל תרבות ומדע. מובטח לו בטבעו של עולם "גם כי יזקין לא יסור ממנה". הוא ימצא שטחי עיסוק והתעניינות אשר יקנו לו מוטיבציית חיים, ואנדרלין אינטלקטואלי.
לעומתם, 'זקני עם הארץ', המכלים ימיהם הצעירים בתרבות הגוף, בנהנתנות, בפוליטיקה, במרוץ אחר הכסף, בתחרותיות, ב"קנאה תאוה וכבוד". מה יעשו אלו לעת זקנה ושיבה וגבורות, עת התנדפו המוטיבציות הגופיות והאדם נותר שבר כלי וחסר-תוכן.
אחת העצות המועילות ביותר היא לעדור בשדות החסד, העזרה לזולת והתרומה למען החברה, בכל תחום שהוא. עינינו הרואות כי אנשים ונשים מבוגרים, קשישים ואף ישישים זוכים ל'טעם החיים' דוקא כאשר הם נושאים עיניהם ולבם אל המעגל החיצוני להם.
ואוסיף; ההמלצות דלעיל מכוונות הן לגברים והן לנשים. אם יהיה ביקוש בטוחני כי יפתחו 'כוללי בוקר לנשים', וכן חוגים תורניים ושיעורי העשרה כלליים. בודאי הן תמצאנה את מקומן בשדות החסד, התפור עליהן.
"שאלו תלמידיו את רבי נחוניא בן הקנה: במה הארכת ימים? אמר להם: מימי לא נתכבדתי בקלון חברי, ולא עלתה על מיטתי קללת חברי, וותרן בממוני הייתי" (מגילה כ"ח).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
