ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כמטפל זוגי אני נתקל לעיתים קרובות בבעיה, בה אשה טוענת שבעלה אינו מתיחס אליה יפה, או אינו מתיחס כלל. הבעל מצידו טוען שהוא אינו יודע על מה היא מדברת, ולדעתו הוא מתייחס מצוין לאשתו. האם יש מסלול מסודר בו אפשר לקדם בני זוג כאלה?
תשובה:
כלל הלכתי נקוט בידינו: אין מחלוקת במציאות. כלומר: לא יתכן שתלמידי חכמים יחלקו ביניהם בנושא שהוא נתון ממשי. לא תיתכן מחלוקת אם כעת יום או כעת לילה. אכן, בין בני זוג הננו מוצאים "מחלוקת במציאות": האשה טוענת טענה אחת, ובעלה טוען שהמציאות שונה לחלוטין.
זוגיות (46)
הרב אליקים לבנון
38 - מי יכול לעמוד לפני ה' ביום הכיפורים?
39 - אני לוזר
40 - בריאות הבית והמשפחה
טען עוד
בדבריך מנית שני מקרים: האחד בעל המתיחס לא יפה לאשתו. והשני, בעל ה"שוכח" את אשתו. היסודות להתנהלות זו שונים זה מזה.
יסוד ראשון הוא, שבעל חייב להיות "מנהיג" בביתו. דבר זה מפורש בתורה "ואל אישך תשוקתך והוא ימשול בך", כלומר, הוא ינהיג אותך. וזה גם צורך אמיתי של כל בית, משפחה, שיהיה "מנהיג לבירה". כדי להיות מנהיג יש שתי דרכים בהם אפשר ללכת. דרך אחת היא, לקבל על עצמו אחריות ודאגה לכל המתרחש בבית. אחריות משמעותה, תשומת לב לצרכים של כל אחד ואחד. החל מאשתו של אדם, והמשך בילדיו. אשה זקוקה לתשומת לב, למילה חמה וטובה, לעידוד ודירבון בכל שטחי החיים. כמה חשוב לאשה לשמוע מבעלה על האוכל שהיא מכינה, שהוא טעים, או על הבית הנקי, או על המסירות שלה למען מטרה זו או אחרת. גם ילדים זקוקים לחום ואהבה, לתמיכה וליווי. הבעל כמנהיג קובע מה תהיה האוירה בבית: האם תהיה אוירה של שמחה, או של ביקורת, מתח והטחת דברים איש ברעהו. מנהיג משרה בביתו אוירה של שלוה וביטחון, ואין זה משנה כלל מהם התנאים הכלכליים וכד'. כל זה, תיאור של מנהיגות חיובית.
לעיתים, כאשר בעל אינו מצליח, או סבור שלא יצליח בכך, הוא בוחר להיות מנהיג שלילי. הוא נוזף באשתו ומבקר אותה על כל צעד ושעל, גם כאשר מגיעה לה מחמאה, הוא דואג למצוא פגם בהתנהגותה כדי לפגוע בה ולהשפיל אותה. הפגיעה בה גורמת לו להרגיש שהוא גדול ממנה, טוב ממנה, ובכך הוא ממצה את מנהיגותו. על יסוד זה באה המחלוקת בינו לבינה. היא מרגישה שיחסו אליה אינו טוב, והוא מרגיש שהכל בסדר. התיקון לכך בא ע"י העמדת הבעל על טעותו, לפעמים הוא מבין זאת בדרך טובה, ואם אינו מבין, צריך "להסביר לו" בדרך הקשה, ע"י כך שהוא יפסיד עוד ועוד מהתנהלותו.
היסוד השני הוא , החשיבות והפרופורציות שיש לתת לנושאים השונים, אלה הנוגעים לחוץ, ואלה הנוגעים לפנים הבית. בעל, נטייתו הטבעית היא להיות "שר החוץ". הוא דואג ואחראי על הפרנסה, על התיקונים בבית וכד'. תשומת הלב של בעל לאשתו, נוגעת לתחומים שבתוך הבית. חכמים היטיבו להגדיר את מקומה של האשה בדבריהם: "אמר ר' יוסי: מימי לא קריתי לאשתי אשתי, אלא ביתי" (שבת קי"ח). עקרת הבית היא עיקר הבית. עם כל החשיבות של החוץ, הבית פנימה חשוב יותר. גברים נוטים להתמכר לעבודה, מתוך אחריות, שזו כמובן נקודה חיובית. אך לכל ערך יש קיצבה. כאשר בעל חוזר מעבודתו, מבחינתו, החוץ אינו קיים עוד, וכל כולו מתמסר פנימה.
גם אדם עסוק, אשר בדרך כלל שב לביתו בשעה מאוחרת, חייב לבנות את סדר השבוע שלו באופן שלפחות יום אחד ישוב מוקדם יותר, ויקדיש עצמו לשיחה עם אשתו. אם הוא ממשיך לענות למכשיר הסלולרי שלו, הרי זה כאילו לא שב הביתה.
פרופורציות נכונות, להעצים את מעמדה של האשה, זוהי בריאות לבית ולמשפחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
