ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
דלאו מינה מחריב או לא מחריב בה?
א. רב - קרבן לשם חולין - כשר.
הבנת רבא - שאינו מינה לא מחריב בה (=מתעלמים משאינה מינה)
א. קושיות רבא:
A. גט שנכתב לשם גויה (שאינו מינה) - פסול.
תשובה - "שאינו מינה אינו מחריב" = מתעלמים מ"שאינו מינה", ולכן כאילו לא היתה כלל כוונה (=סתם), וממילא - בקרבן - כשר, בגט - פסול.
B. בטומאת אויר כלי חרס
"תוכו" ולא תוך תוכו. כלי שטף - מצילים מהטומאה (ברייתא). מחיצה - לרבנן לא מצילים ולר"א כן (משנה בכלים).
1. קושיא מרבנן - הרי כלי שטף אינם "מינו" - ולא מתעלמים מהם!
תשובה 1 - כלי שטף כן מינו של כלי חרס, ולכן מציל (ומה לא נחשב מינו - מחיצה, שהיא לא מצילה).
תשובה 2 (רב חביבא, סוף ע"ב) - יש לימוד מ"בתוכו" - שכולל כלי שטף.
2. קושיא מר"א - הרי מחיצה אינה מינו, ולא מתעלמים ממנה!
תשובה - קל וחומר (ממת) > "שאינו מינה".
קשה , אם כך גם בקרבנות נאמר - קל וחומר (קדשים>חולין) > "שאינו מינה" - ונפסול לשם חולין.
תשובה - בקרבנות יש פסוק ("ולא יחללו") > קל וחומר ( ולכן מתעלמים משאינו מינה ).
קשה - גם בכלי חרס יש פסוק ("תוכו") > קל וחומר ממת (ושנתעלם מהמחיצה),
תשובה - הפסוק לא מוציא את מחיצה, אלא ציפוי טיט (שאינו מציל מהטומאה).
ב. רב - קושיא ממשנה מחטאת אחת לאחרת
שני דיני של רב- חטאת לשם עולה, פסולה, לשם חטאת אחרת - כשרה
A. הבנת רב יוסף (בהוה אמינא) - "דלאו מינה מחריב מחריב בה".
קושיית רב יוסף - רב - בשינוי בעלים - שחטה על מי שחייב חטאת (מינה) - פסולה, על מי שמחויב עולה (לאו מינה) - כשירה - מכאן ש"דלאו מינה לא מחריב בה"!
תשובה: באמת "שאינו מינה לא מחריב בה".
בשינוי בעלים כתוב "וכיפר עליו" - ולא על חבירו - דווקא דומה לו שחייב חטאת כמותו (מינה).
בשינוי קודש - לשם חטאת אחרת כלל לא נחשב שינוי.
ג. רב - בשינוי בעלים - שחטה על מי שחייב חטאת (מינה) - פסולה, על מי שמחויב עולה (לאו מינה) - כשירה.
הבנת רב חביבא - "שאינו מינה אינו מחריב בה".
וקשה - למה כלי שטף מצילים מהטומאה?
1. מקודם ענינו - כלי שטף נחשבים מינו.
2. רב חביבא עונה - כלי שטף נחשבים "אינו מינו" ובכל זאת מצילים מהטומאה מלימוד מיוחד של "תוכו" - ולא תוך תוכו.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
