ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רוברט חי בן מרים
המקור לפסולים בקרבנות פסח וחטאת שלא לשמה
הערות מקדימות:
1. גם כאן כמו בדף ד – צריך מקור לכל קרבן , לכל עבודה , ולשינוי קודש ושינוי בעלים.
2. כדי לפסול צריך שני לימודים שמצריכים לשמה.
3. בשלב הראשון לא נעזרים במקור של שאר הקרבנות בדף ד (בפסח כי לא הוזכר, ובחטאת – כי רוצים מקור מתוך פסוקי החטאת).
חלק א –הפסול בקרבן פסח
גישה א
A. שלב ראשון – למצווה
שינוי קודש – "שמור את חודש האביב ועשית פסח לה'" – שכל העשייה תהיה לשם פסח.
שינוי בעלים – "ואמרתם זבח פסח " – זביחה לשם פסח, ואם אינו עניין לשינוי קודש – תנהו לשינוי בעלים.
(עדיין חסר לנו שאר העבודות בשינוי בעלים).
B. שלב שני – לעכב
1. " וזבחת פסח לה' אלוקיך" – זביחה לשם פסח.
דחייה – פסוק זה מלמד דבר אחר – ר"נ – שמותר פסח הולך לשלמים.
( וגם – זה רק על שינוי קודש ורק על זביחה).
2. "ואמרתם זבח פסח הוא ..." – שיהיה בכשרות (ומכאן נפסול שינוי קודש + בעלים ).
C. שאר עבודות בשינוי בעלים?
(במצווה מצינו לשאר העבודות אך בבעלים מאצנו רק לזביחה).
1. " הואיל וגלי גלי " – רש"י – נלמד משינוי קודש שזה בכל העבודות (אך אחרונים – הרי בדף ד דחינו אפשרות כזו). לכן צאן קדשים – כיוון ש"הוא" לימד על שינוי קודש שזה פוסל בכל העבודות, אז גם בשינוי בעלים).
רב אשי – לא סובר "הואיל וגלי גלי".
גישה ב – רב אשי
A. שלב א למצווה – מהיקש לשלמים (כמו בדף ד – "זאת התורה לעולה, למנחה וכו', ובפסוק אח"כ – "ביום צוותו את הני ישראל להקריב את קרבניהם " – בא לרבות פסח מעשר ובכור".
B. מקור לעכב – המקורות הנ"ל של גישה א למצווה, ומההיקש לשלמים לומד שגם בשינוי בעלים זה בשאר העבודות.
C. " הוא " – לא בא ללמד על פסח, אלא ללמד שדווקא בפסח פוסל, אך באשם, למרות שנאמר "הוא", לא פוסל (הזכרנו בדף ה:, ונרחיב על אשם יותר בדף י:). (לא הוזכר בשיעור עצמו).
חלק ב – מקור לפסול קרבן חטאת.
גישה א
א. שלב א – למצווה
A. שינוי קודש
כאן מביאים מקור לכל ארבע העבודות:
שחיטה - "ושחט אותה לחטאת " (בחטאת רגילה).
קבלה (והולכה איתה (דף ד)) – "ולקח הכהן מדם החטאת " (בחטאת רגילה).
זריקה – "וכיפר עליו הכהן מחטאתו " (בקרבן עולה ויורד).
B. שינוי בעלים –
זריקה - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו".
(עדיין חסרים לנו שאר העבודות).
ב. שלב ב – לעכב
A. זריקה בשינוי בעלים מעכבת
מאותו פסוק עצמו - " וכיפר עליו הכהן מחטאתו " – החטאת שלו.
ורש"י – מעכשיו אם נמצא מקור למצווה לשאר העבודות, נלמד מההיקש לשלמים שכמו שזריקה מעכבת, גם שאר העבודות מעכבות .
B. מקור בשאר העבודות (בשינוי קודש – לעיכוב, בשינוי בעלים – למצווה)
1. מחטאת נזיר
" ועשה את חטאתו " – כל העשייה לשם חטאת (ר' יונה) + חטאת שלו (רב הונא ברדר"י)..
2. מחטאת מצורע (רבא)
" ועשה (כל העשיות) הכהן את החטאת (לשם חטאת) וכיפר על המיטהר (לשם הבעלים)".
אך מקשה רבינא:
a. [(לא הוזכר בשיעור) אם אתה דורש את חטאת ו, תדרוש גם את עולתו ! (ואמנם את מנחתו ונסכו שבפסוק אח"כ גם רבינא דורש (לעניין שאפשר להביא אותם גם בלילה ולמחרת)].
b. לא ניתן ללמוד לימוד משותף הכפילות בחטאת רגילה מחטאת נזיר , שהרי הנזיר חמור שבאים איתה גם עולה ושלמים, וחטאת רגילה חמורה בזה שבאה על שגגת כרת.
ניסיון לצרף שני מקורות (לשינוי קודש - אם יהיה מקור מיותר , נוכל לומר שהוא בא לעכב , לשינוי בעלים – אולי משני מקורות נלמד לשאר החטאות למצווה):
לא ניתן לוותר על אחד המקורות וללמוד את השאר ממנו – כי בכל זוג יש חומרא שאין בשלישי: חטאת נזיר ומצורע – באים עם עולה ואשם, חטאת רגילה ומצורע – לא ניתן להישאל, חטאת רגילה ונזיר – חטאת קבועה ולא תלויה ברמה הכלכלית.
נתקענו.
גישה ב
(כמו לגבי פסח, שאחרי שהתייאשנו נעזרנו בהיקש).
שלב א – היקש לשלמים
שינוי קודש ושינוי בעלים לכל העבודות למצווה.
שלב ב – כל המקורות של שלב א בגישה א
(בשינוי בעלים, נלמד שזריקה מעכבת, ומההיקש לשלמים נלמד גם לשאר).
ומה עם חטאות מיוחדות? (חטאת על ע"ז (שעירה ולא כישבה), וכן קרבנות עולה ויורד (שבהם מביא או כבשה/שני תורים-בני יונה/עשירית איפה – שבועת העדות, שבועת ביטוי, וטומאת מקדש וקודשיו)
חטאת ע"ז – מחטאת רגילה (באה על כרת).
חטאות של קרבן עולה ויורד – מ"במה הצד" משחטאת רגילה + נזיר + מצורה
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
