ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וישלח
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חלווה בת פרחה
רבים אולי רואים את התוכנית הזאת של יעקב כמורכבת משלוש חלופות, משלוש אפשרויות שכמעט שוללות אחת את רעותה.
אדם לא מעניק, אחרי מחשבה שקולה, מתנות לאויב שהוא חושב שהוא יצטרך להילחם בו בעתיד הקרוב. על אף שהיו מקרים של פיוס כספי בהיסטוריה האנושית, את רוב המלחמות מקדים דווקא חרם כלכלי או החרמת רכוש של האויב והצהרות עוינות נשמעות לפני שהמלחמה עצמה פורצת.
גם בתפילה בדרך כלל נעזר כל צד בסכסוך כשהוא משוכנע שאלוהי המלחמה לצדו. עם זאת, תפילה גם מעידה על רצון להימנע ממלחמה, על רצון בחופה של שלום שתיפרש מעל הצדדים המסוכסכים. לרוב את תחום התפילה משאירים בדרך כלל לצדיקים ולאנשי הדת (שלא תמיד חד הם) ובמקרה הטוב, התפילה ממלאת רק תפקיד משני בהכנות למלחמה.
לבסוף, יש הכנות למלחמה של ממש עם כל חוסר הוודאות, החורבן וההרג שנלווים למעשים אנושיים אכזריים אלה. נראה שהמדרש רומז שיעקב הכין את עצמו לשלוש האפשרויות האלה במובן זה שאחת מהן תהיה דרך ההתנהגות הנבחרת להתמודד עם עשיו.
למרות זאת, בחינה מדוקדקת יותר של דברי התורה מראה שיעקב התכוון להשתמש בכל שלוש האפשרויות במקביל. המתנה שנותן יעקב לעשיו, גדולה ונדיבה ככל שתהיה, לא די בה להרתיע את עשיו. היא רק תעורר בו תיאבון להשיג שלל גדול יותר. עשיו בוודאי לא יפרש נכון את הנדיבות של יעקב כלפיו ויראה בנדיבותו דווקא סימן לחולשה ולפחד, מה שרק יגביר את נחישותו להרוס את יעקב, וכעת ביתר קלות, כך יחשוב. יעקב מודע לחולשה הפנימית שיש בשימוש במדיניות פיוס בלבד כלפי עשיו. לכן הוא מוכרח לשכנע את עשיו שאיננו פציפיסט בכל מחיר. עשיו צריך לראות אותו בברור מתכונן לנהל מלחמה ולנצח בה. רק כאשר עשיו יבין את יכולות המלחמה של יעקב, הוא יבין את המתנות שקיבל כראוי, לא כסימן לחולשה אלא כאמצעי להגיע להסכמה בין שתי תרבויות או חברות שונות.
יעקב נעזר גם בתפילה ככלי נשק במאבק הזה ומודיע לעשיו על קיומה ככלי נשק במאבקו נגד כוונות הזדון של אחיו. התפילה מסבירה לעשיו איך הצליח יעקב לשרוד בבית לבן כנגד כל הסיכויים ולצאת משם שלם, חזק ועשיר אחרי 20 שנים של עבודת פרך וייסורים. יעקב בעצם מודיע לעשיו: אל תתעלם מנוכחות האל ומרצונו במשוואה של המאבק בינינו.
יעקב הוא אב הטיפוס לכל המאבקים של העם היהודי מאז, והתנהלותו רלוונטית במיוחד לעולם שבו אנחנו חיים היום ולבעיות שבהן אנחנו נתקלים. העם היהודי תמיד נתן מתנות גדולות לאויביו כדי להניא אותם מאלימות ומשנאה. רוב הזמן ראה העולם את המתנות האלה כסימנים לחולשה של היהודים, וזה אכן מה שהן היו. התפילות שלנו ספגו קיתונות של לעג, והעולם תמיד סירב להאמין שהאל לצדנו, גם כשכושר ההתאוששות ויכולת ההישרדות שלנו היו נס גלוי. העולם גם לא האמין שהיהודים יוכלו להגן על עצמם בארצם ובהצלחה. כפי ראות עיניו, יהודים אמורים להיות בנקאים, מוזיקאים, רוכלים, אבל לא חיילים או לוחמים. את הטעות הזאת תיקן לא פעם צבא ההגנה לישראל במשך כמעט 70 שנה. למרות זאת, המתנות והפשרות שאנחנו מציעים ממשיכות להתפרש כסימנים של חולשה.
ישנו עיוורון שעוטף את אויבינו ולא מאפשר להם לראות אותנו במציאות בלי סטריאוטיפים ודעות קדומות. זה עלבון לדתם, משום מה, לאפשר ליהודי להאמין באלקיו ולקיים את המסורות העתיקות של עמו. לכן, עד שאויבינו יכירו בתשובה המשולשת הזאת לאיומיהם כלגיטימית וחזקה, אנחנו נאלצים לפעול לפי הכלל של תיאודור רוזוולט, "לדבר יפה, אבל להחזיק מקל גדול".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
