ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- נסיונות, קשיים והתמודדויות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מסעוד בן רזלה
פעמים רבות קורה שיהודי מתחרט על חטאיו; הוא באמת מצטער ומבין שעשה טעות חמורה, אולם הוא חושב לעצמו, שלמעשה, לא הייתה לו ברירה. להתמודד עם היצר הרע, זה 'גדול עליו', ועם כל הצער שבדבר, הוא פשוט אינו יכול שלא לעשות את העברה הזאת. התחושה הזאת מכניסה את האדם לעצבות ולייאוש – מצד אחד במוחו הוא מבין שאסור לנהוג כך, אולם מצד שני הוא לא יכול לממש את ההבנה הזאת בפועל, בשלב זה או אחר יצרו יגבר עליו.
מספר הרב שבתי סלבטיצקי שליט"א, שליח חב"ד באנטוורפן, בלגיה:
"נודע לי שבחור יהודי שהכרתי, מתעתד ר"ל להתחתן עם צעירה גויה.
שוחחתי אִתו רבות וניסיתי להסביר לו את חומרת העניין אך לא הצלחתי להניעו מלבצע את המעשה. גם רבנים אחרים ניסו לדבר על לִבו, רבים מהם ניסו להפחידו, ולתאר לו את העונשים הכבדים ש'יחטוף' בעולם הבא, אולם ללא הועיל. באחת משיחותינו אף אמר לי 'אני מאמין לכל הרבנים, אודות הגיהנום הגדול שצפוי לי אם אתחתן איתה, אבל היא שווה את זה...'
ביקשתי ממנו שייאות לבוא עימי לרבי מליובאוויטש, ובסופו של דבר הוא הסכים (לאחר שסיכמנו שזה הרב האחרון שאִתו אבקש ממנו לדבר, ואחר כך אניח לו לנפשו...). הגענו לרבי, וחיכינו יחד עם עוד אלפי אנשים בתור לקבלת עצה וברכה וכן לקבלת דולר, לתת לצדקה, כשליחות מצווה. כאשר הגענו לרבי, הבחור התרגש מאוד, ולא הצליח לפצות את פיו. הרבי חש בכך, וכאשר הגיש לו את הדולר, הוא המשיך להחזיק את השטר, כך שהרבי אוחז בצדו האחד והבחור בצידו האחר. בתוך כך אמר לו הרבי: 'אני מרגיש שאתה רוצה לומר לי משהו...'. לאחר שהבחור נרגע מעט, סיפר לרבי את מצבו, כשהוא כבר מוכן נפשית לצרור של הפחדות ואיומים. לתדהמתו הביט בו הרבי ואמר לו: 'אני מקנא בך!'. הבחור הביט ברבי מופתע. המשיך הרבי לומר: 'כל ניסיון שהקב"ה מביא על האדם הוא סולם, שדרכו יכול האדם לטפס ולהתקדם קדימה. כאשר הקב"ה מביא לך ניסיון קשה כל כך, זה אומר שהקב"ה מאמין בך . אותי – ה' לא העמיד בניסיון כזה, אבל אותך – כן, ולכן זה אומר שאתה מסוגל להתמודד אִתו...'
דברי הרבי הללו חדרו ללבו של אותו צעיר יהודי, הוא עזב את אותה גויה, וכיום הוא מתגורר בארץ הקודש, והוא בעל משפחה יהודית ושומרת מצוות".
עלינו לדעת שכל ניסיון שהקב"ה מעמיד אותנו בו, ניתן להתמודד אִתו. אף אחד לא אומר שתמיד זה יהי' קל, זו עבודה קשה, אולם זה אפשרי. הידיעה הזאת היא חשובה ומשמעותית עד כדי כך, ש'בעל התניא' מבסס עליה את ספרו. בדף השער של ספר ה'תניא' כותב אדמו"ר הזקן שספרו מיוסד על הפסוק "כי קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו". לפני שמדברים על הדרך למניעת העבירה או על חומרת המעשה, עלינו לדעת בידיעה ברורה שההתמודדות אִתה אפשרית, כאשר אין את הוודאות הזאת נוצר פתח לייאוש, ובאה עצבות ולאחריה נפילה ח"ו.
כך כבר אמרו חז"ל "רשעים מלאים חרטות". בפשטות הכוונה היא שמכיוון שהם רשעים יש להם הרבה עברות, ולכן גם הרבה חרטות. אבל ההסבר הפנימי לכך הוא, שכאשר אדם אינו מאמין שהוא יכול להתגבר על תאוותיו הוא אמנם מתחרט ומצטער על מעשיו, אבל לא מפסיק לעשות את העברות הללו. הוא חי כל הזמן בצער על המעשים שעשה בעבר, והמחשבות האלה רק מדכדכות את רוחו, וגורמות לו לשוב על מעשיו הרעים. כך יוצא שדווקא משום שהוא מלא חרטות, הוא נשאר רשע...
על האדם החוטא לשוב בתשובה ולהתחרט על מעשיו, פעם אחת ולתמיד; מיד אחר כך הוא צריך לצאת לדרך חדשה, מתוך שמחה וטוב לבב, כשהוא חדור באמונה ברורה שה' מאמין בו. ובמידה שיש ניסיונות וקשיים בדרך, מובטח הוא שהקב"ה נוטע בו את הכוחות להתמודד אִתם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
