ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- פורים בראי דורנו
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ובהקדים יש לבאר, שגם בפורים וגם ביום הכיפורים זוכים ומתעלים למדרגה שלמעלה מטעם ודעת. ביום הכיפורים הקב"ה סולח לעם ישראל על העוונות, 'עיצומו של יום מכפר'. אנו מתעלים מעל הרובד החיצוני של המעשים שלנו (שהרי כשיהודי עושה עברה ח"ו, הרי זה חיצוני לו, ברובד הפנימי הוא רוצה להיות תמיד מחובר לה', כדברי אדמוה"ז בס' התניא "אפילו קל שבקלים מוסר נפשו על קידוש ה'"), ומתחברים אל הנקודה הפנימית, 'בנים אתם לה' א-לוקיכם', וזוהי מדרגת התשובה שיכולה לכפר על העוונות מפני שהיא למעלה מהם.
גם בפורים מתעלים למדרגה זו שלמעלה מטעם ודעת, כדברי הגמ' במגילה "מחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" - מתעלים למדרגה שלמעלה מטוב ורע מתחברים אל ה' בנקודה הפנימית.
הדבר גם רמוז בשם החג 'פורים' שעניינו גורל, עניין שלמעלה מטעם ודעת. עניין הגורל נמצא גם ביום הכיפורים בשני השעירים.
אולם ההבדל בין שני הימים הללו הוא, שביום הכיפורים העולם מפריע. כדי להגיע למדרגה הגבוהה הזאת צריך להתענות (לא לאכול, לא לשתות וכו'), כלומר להיות במשך יום שלם 'מנותקים' מהעולם הגשמי שמעלים ומסתיר (עולם - מלשון העלם והסתר). רק אז זוכים להרגיש בסוף יום הכיפורים שהוי' הוא הא-לוקים (עניין אחדות ה').
לעומת זאת בפורים, העולם אינו מפריע, אדרבה, מצווה לאכול ומצווה לשתות, ומגיעים אל המדרגה של עד דלא ידע דווקא ע"י שתיית יין גשמי. אז "נכנס יין יצא סוד": יוצאים מההגבלות ויכול להתגלות העניין הפנימי שהעולם אינו מסתיר על הא-לוקות, אין עוד מלבדו.
אך צריך להבין, מדוע יש הבדל כזה בין שני הימים הללו?
יום הכיפורים הראשון הי' לאחר חטא העגל, אשר אירע מיד לאחר מתן תורה. במתן תורה היו גילויים רוחניים נעלים ביותר 'אנוכי ולא יהי' מפי הגבורה שמענום', אולם בני ישראל לא היו 'כלים' לקלוט את האור הגדול הזה; הגשמיות והעולם היו חזקים. ולכן פרחה נשמתם, וכדברי חז"ל שהקב"ה החזיר אותם לתחי' ב'טל שעתיד להחיות בו את המתים'. וזהו אחד ההסברים לנאמר בגמ' ש"כפה הקב"ה עליהם את ההר כגיגית", שהגילויים הרוחניים היו כה גדולים שפשוט לא הייתה לעם ישראל שום בחירה, אלא לקבל את התורה. ככלל, בכל התקופה הזאת חיו בני ישראל במציאות של נסים גלויים, עשרת המכות, קריאת ים סוף וכו', שעניינם 'שידוד מערכות הטבע', כלומר העולם כרגע מפריע ולכן ה' צריך כביכול 'להפסיק' את הסדר הרגיל של העולם ולעשות נס.
מאידך גיסא בפורים לא היו שום גילויים שמימיים. בני ישראל קיבלו עליהם את התורה בתוך המציאות הרגילה של העולם 'הדור קבלוה בימי אחשוורוש'. העולם לא הפריע למהלך הניסי, ואפילו שמו של הקב"ה לא מופיע במגילה. הכול הי' בדרך הטבע, וגשמיות העולם לא הפריעה.
כשם שבפורים האנשים מתחפשים, כך גם היום הזה 'מתחפש' ליום של הוללות וליצנות. אך האמת היא, שזהו היום שבו ניתן להגיע למדרגה הפנימית הכי גבוהה, שלמעלה מטעם ודעת, ולא ע"י ניתוק מהעולם אלא אדרבה עם העולם ובתוכו. ואמרו רז"ל 'כל הפושט יד נותנים לו', כלומר אין בודקים בציציותיו של אדם, משום שנמצאים במדרגה הפנימית שלמעלה מ'ארור המן וברוך מרדכי'. כולנו יכולים להתחבר לה' באופן הגלוי והנעלה ביותר. אלא שאת הדבר הזה יש לעשות בשמחה (ימי משתה ושמחה), ואז זוכים שיתקיים בנו "כי בשמחה תצאו". ע"י השמחה זוכים ויוצאים מכל העניינים השליליים, שבים לה', שבים לשורש הפנימי שלנו, ויוצאים לדרך חדשה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
