ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- מגד ירחים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
פרסום הנס בחנוכה נעשה על ידי מצוות הדלקת הנרות, מצווה זו תוקנה לזכר הנס העל-טבעי, השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק לשמונה ימים. בכל החגים קיימת חובה של "משתה ושמחה" כיוון שחגי התורה הם זכר ליציאת מצרים, ששם הנס היה גלוי לעין כל ואילו בחנוכה שעיקר הנס, נס פך השמן היה נסתר, הימים הללו תוקנו ל"הלל והודאה". ובכל אופן פוסק הרמ"א (שולחן ערוך אורח חיים סימן תר"ע) שאם בסעודות חנוכה אומרים דברי הלל והודאה ניתן להעלותם למדרגה של סעודות מצווה כמו בשאר החגים שתוקנו ל"משתה ושמחה".והרב מסביר:"מצד נס פך השמן שלמעלה מן הטבע שמעלה גם את הנס של כיבוש הארץ והנצחון של המלחמה למעלת נס שלמעלה מן הטבע, וזה הכח של ישראל להעלות את החנוכה למדרגת חג של משתה ושמחה" . נס על- טבעי גבוה במעלתו מנס טבעי, ולכן נס פך שמן גבוה מנס הניצחון במלחמה, מלמד אותנו הרב, שכיוון שבחנוכה היה נס על- טבעי ונס טבעי, הנס העל- טבעי מגביה את הנס הטבעי, ומביאו למדרגת הנס העל טבעי. בדומה לכך עם ישראל יכול להעלות את ימי החנוכה שתוקנו רק ל"הלל והודאה" למדרגת חגי התורה שהם ימי "משתה ושמחה".
כפי שראינו הדלקת הנרות היא זכר לנס פך השמן, שהיה אמור לדלוק יום אחד ודלק שמונה ימים. החנוכיה בכל בית מישראל מזכירה לנו את המנורה בבית המקדש. בבית הכנסת נוהגים להניח את החנוכיה בכותל דרום כמו שבבית המקדש המנורה הייתה בדרום. נשאלת השאלה, אם החנוכיה היא זכר למנורת המקדש, מדוע היא בעלת שמונה קנים ולא שבעה קנים כמו מנורת המקדש? וניתן להוסיף את הקושיה המפורסמת של ה"בית יוסף" מדוע חוגגים את חנוכה שמונה ימים והלא הנס היה שבעה ימים, שהרי היה שמן ליום אחד? אם היינו חוגגים שבעה ימים היה מקום גם לתקן חנוכיה בעלת שבעה קנים כמו מנורת המקדש? ומסביר הרב (מאמרי ראי"ה ב' עמ' 478): קיים איסור לעשות כלי חול הזהים בגדלם ובצורתם לכלי המקדש: "לא תעשון אתי (שמות כ') - לא תעשון כדמות שמשיי! - אמר אביי: לא אסרה תורה אלא שמשין שאפשר לעשות כמותן. כדתניא: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה תבנית אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה" (ראש השנה כ"ד). סיבת האיסור היא להבדיל בין קדש לחול:"הקודש שומר את גבולותיו, הוא מגן על עצמו, שלא יבוא כל זרם של חול למעט את שויו. ודוקא על-ידי השמירה הזאת, נותן הקודש חיים וגם מקום לחול ולמערכת החול" . ההבדלה בין קדש לחול מאפשרת לקדש להתקיים ולחול להתקיים לצידו. היוונים ניסו לעקור את הקדש מהעולם, לשיטתם קיימת בעולם רק חכמה אנושית חילונית, והיא ורק היא ממלאת את העולם כולו. היוונים טמאו את המקדש: "כיון שנכנסו להיכל, טמאו כל השמנים שבהיכל, לא פסלו רק את עצמן של אותן הדיעות והתכונות שנפגמו ע"י המגע עם התרבות היונית ההוללת, כ"א הדבר פעל על כל המערכה של הדיעות והמדות המעשים והתורות, לתן בהם טעם לפגם, להורידם מקדושתם ולמנע פעולתם הטובה והקדושה על עם ד'" (עין אי"ה שבת כ"א). היוונים כפו את ישראל לתרגם את התורה ליוונית ולכתוב על קרן השור שאין להם חלק באלקי ישראל. זו הסיבה שבית חשמונאי הבדילו את החנוכיה ממנורת המקדש. מנורה יש רק במקדש והיא בעלת שבעה קנים, החנוכיה תהיה בת שמונה קנים והחג שמונה ימים: "חששו אנשי בית-החשמונאים, שאם יתקנו רק שבעה נרות, יעשו מנורות חילוניות כמו של בית-המקדש, של שבעה נרות. אנחנו יודעים, שנצח ישראל בנוי על ההבדלה בין קודש לחול ועל צרופם בחיים" (מאמרי ראי"ה שם עמ' 479).
הקדש מעלה את החול, הנס העל טבעי, נס פך השמן העלה את נס ניצחון המלחמה אבל עדיין קיימת חובה להבדיל בין קדש לחול.
בד בבד עם הרצון לעשות זכר למקדש בכל בית מישראל דאגו חכמים להבדיל בין המקדש לבתי ישראל, ולכן תקנו שהחנוכייה תהיה בעלת שמונה קנים ולא שבעה כמו במקדש, ולכן החג הוא שמונה ימים ולא שבעה.
המקדש הלאומי האיר את אורו לכל בית מישראל על ידי הנס הגלוי של מנורת המקדש שהאירה את ניצחון המלחמה שהביא להקמת מלכות ישראל שהחזיקה מעמד למעלה ממאתיים שנה. גם אנו בדורנו זכינו לניסים גלויים רבים ואנו מצפים לאור המיוחד שיאיר מבית המקדש שייבנה במהרה בימינו.
^ 1.בדרך כלל "נס נסתר" הכוונה לנס טבעי, הרב כאן משתמש בהגדרה זו לנס שאינו מפורסם, ובחנוכה הכוונה לנס פך השמן שהתרחש בבית המקדש ולא היה מפורסם בניגוד לנס הניצחון במלחמה שהיה גלוי לעין כל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
