ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גלות וגאולה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
במובן זה סיפורם של בני ישראל במצרים תמיד זכה לפרשנות אינטלקטואלית מקיפה והניב ביאורים עשירים בתובנות. חכמי ורבני ישראל חיפשו סימנים מיוחדים שזרועים בכל סיפור שמופיע בתורה, סימנים שישפכו אור על אירועים שהתרחשו בשלבים מאוחרים יותר בסיפורו של העם היהודי, בייחוד בכל הנוגע לגלות הארוכה והקשה אחרי חורבן בית המקדש השני.
הגישה הזאת כלפי הסיפור התנ"כי אפשרה להפיח בו חיים ולהשתמש בו כמדריך רלוונטי לאירועים בהווה ולא להשאיר אותו כתיעוד של עובדות ולעתים אף משמימות מהעבר. אין גבול לעל-זמניות ולרלוונטיות של התורה. תפקידו כל יהודי למצוא את המסרים המסוימים שמדברים על תקופתו ומקומו, באופן כללי ובאופן פרטי. לזה התכוונו חכמי המשנה כשקבעו את כלל היסוד של היהדות שלימוד תורה מקבל עדיפות על פני כל היעדים האחרים בעולם היהודי, מפני שלימוד התורה לעומקה הוא עדיין מורה הדרך של היהודים בכל הדורות ובכל הנסיבות.
מה היו המניעים שדחפו את פרעה ואת מצרים לרדוף את בני ישראל? התורה נותנת לנו תשובה חלקית בעניין זה. תחילה, יוסף הלך לעולמו. כל זמן שיוסף היה חי, היתה תחושת הערכה ואפילו הערצה כלפי האיש שהציל את מצרים מהאסון של הרעב הגדול וביסס את מעמדה כמעצמה בתקופה זו. אך לא רק יוסף מת. גם כל הדור שלו, בני ישראל וגם המצרים, חלפו מן העולם.
בדורות שבאו אחר-כך איש לא זכר את יוסף, איש לא זכר את הרעב, כפי שבימינו אנשים כבר לא זוכרים את השפל הכלכלי הגדול או אפילו את מוראות מלחמת העולם השנייה. הרבה תלמידים ישראלים אינם יודעים דבר וחצי דבר על ההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל, ולכן יש להם ספקות בשאלת הזכות הלגיטימית שיש לנו על ארץ-ישראל. עכשיו הכול רק עובדות יבשות בספרי ההיסטוריה. לכן היה כמעט טבעי שיקום פרעה "אשר לא ידע את יוסף". הוא לא הבין איך בני ישראל הגיעו למצרים, איזו תועלת הביאו ומה נוכחותם בארץ מסמלת במונחים היסטוריים ורוחניים.
השליטים החדשים תמיד עולים לשלטון עם פיתרונות "חדשים" משלהם שנועדו להתמודד עם בעיות עתיקות יומין של הקיום האנושי ושל החיים החברתיים והלאומיים. כשהפיתרונות שלהם נכשלים וכל התיאוריות הגדולות מתגלות כחסרות כל תועלת לנוכח המציאות הקשה בתחומי החברה וממשל, אך טבעי שיחפשו שעיר לעזאזל שאותו יאשימו בכישלון. הזר, היהודי, תמיד היה שעיר לעזאזל נוח. השליטים החדשים של המאה הקודמת, סטלין והיטלר, ניצלו את התופעה הזאת עד תום. העולם המוסלמי היום מסביר את כל תחלואיו ומגרעותיו בקיומם של היהודים ושל מדינת ישראל. במובן זה, חלקים רבים בסיפור יציאת מצרים חוזרים על עצמם גם בחיינו היום.
בתורה מסופר שבני ישראל רבו מאוד, שהפכו מיעוט גדול, נראה לעין ומובחן משאר האנשים, מיעוט שחי בתוך מצרים. אנשים ומדינות שונאים זרים מטבעם. הם מתקשים לסבול את המיעוט שחי בקרבם ולא מקבלים אותו יפה. כך גם רוב ארצות אירופה והעולם. היו יותר מדי יהודים לטעמם של המצרים - "ותמלא הארץ אותם". הם כבר לא גרו בגטו שלהם בארץ גושן אלא הגיעו לכל מקום במצרים. לכל מקום שאדם הלך הוא ראה יהודי. כשהיטלר גר בווינה הוא קבל על כך שכל הזמן ראה יהודים ברחובות העיר. הסיפור העגום הזה חזר על עצמו כמעט בכל ארץ שהיהודים התיישבו בה בגלות. רבים מבני ישראל בחברה המצרית ניסו להימלט מהרדיפות של מצרים באמצעות התבוללות בחברה המצרית הכללית. אך פרעה, כמו היטלר והמוסלמים, הפך את הבעיה לעניין גזעי, לכתם שאי אפשר למחוק אפילו אחרי ארבעה דורות של התבוללות.
המדרש מספר שרוב האנשים האלה מתו במצרים ולא יצאו ממנה עם שאר בני ישראל. דומני שיש פה אזהרה גם לימינו.
משה ניצב בפני משבר אמונה בתחילת פרשת השבוע. לכאורה הוא לא הצליח להשיג שום התקדמות ולא עשה שום רושם על פרעה במצרים. המצב של בני ישראל המשועבדים שם החמיר במידה ניכרת, ומנהיגי העם מאשימים בכך את משה. נראה, אם כך שמשה נכשל עם פרעה ונכשל גם עם בני ישראל. לכן אין פלא שמשה מתלונן בפני הקב"ה על השליחות שהוטלה עליו בעל כורחו ומבקש שוב פטור. ועל אף שהתורה אינה אומרת זאת במילים מפורשות, ברור שמשה גם מאוכזב, כביכול, מהקב"ה. הקב"ה שולח אותו שוב, בסבלנות, לבצע את המשימה ומבטיח לו שהכול יסתדר בסוף בשבילו ובשביל עמו. בסוף הפרשה אנחנו מוצאים את משה מלא כוח וביטחון ומעביר את מסר הגאולה לפרעה ולבני ישראל. משבר האמונה חלף איכשהו, על אף שאין בתורה התייחסות לחששות שמשה הביע קודם לכן. הקב"ה רק חוזר על המסר שמשה כבר שמע ממנו כמה וכמה פעמים. עם זאת, משה מתמלא חיוניות כשהוא שומע שוב את הבטחת הקב"ה לגאול את ישראל מעבדות מצרים. נדיר שהבטחות שחוזרות על עצמן מעוררות השראה. אז מה הוליד את שינוי הגישה במחשבותיו ובמעשיו של משהו? מה עורר בו את האופטימיות החדשה שמצא ואת התעוזה בדיבור ובמעשה?
לא פעם עלה בדעתי שדווקא משבר האמונה שמשה חווה היה הגורם המרכזי לעמידתו האיתנה ולאמונתו העזה בשליחותו אחר-כך. רק אדם שחווה ספקות יכול באמת ובתמים להאמין. הקב"ה יצר עולם שמעמיד את אמונתנו בו במבחן בכל יום ויום. החיים מכניסים בנו ספקות באופן אוטומטי. רק כשאנחנו מתמודדים עם הספקות הרבים שמתעוררים בנו, עם חוסר ההגינות שאנחנו רואים בחיים ועם חוסר ההיגיון וחוסר הרציונאליות שיש בהם, אנחנו יכולים לעלות למישור של אמונה ועוצמה רוחנית. רק הספקן יכול להיות מאמין איתן. דווקא משבר האמונה של משה מחשל ומחזק את אמונתו בשליחותו כמושיע של עם ישראל מעבדות מצרים. "הכול בידי שמים חוץ מיראת שמים" אמרו חז"ל. הקב"ה אינו מגיב על הקובלנות של משה באופן ישיר. הוא לא מסביר למשה מדוע תהליך הגאולה קיבל תפנית כל כך קשה ושלילית. הקב"ה לא מתרץ תירוצים למה שהתרחש. הוא רק אומר למשה להתמיד ומודיע לו שהגאולה בוא תבוא בסופו של דבר. משה צריך להתגבר על משבר האמונה שלו בכוחות עצמו. אולי זה הלקח החשוב ביותר שאפשר ללמוד מפרשת השבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
