ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- שם מרדכי
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו
"התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בארץ ישראל בלבד, ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונה וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית, לא כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא חייבה אותן מן התורה , וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה.
הראב"ד השיג עליו, וזו לשונו:
"התרומה בזמן הזה וכו' עד שהן עתידין לחזור בירושה שלישית. א"א לא כיון להלכה יפה דהא קי"ל כרבי יוחנן דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאורייתא והוא עצמו נראה שכך כתב בתחלת הספר..."
הראב"ד מעיר שהרמב"ם עצמו פסק לפני כן, שחיוב תרומה בזמננו הוא מן התורה; וזו לשון הרמב"ם לעיל מיניה בהלכות תרומות פרק א' הלכה ה':
"כל שהחזיקו עולי מצרים ונתקדש קדושה ראשונה כיון שגלו בטלו קדושתן, שקדושה ראשונה לפי שהיתה מפני הכיבוש בלבד קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבוא, כיון שעלו בני הגולה והחזיקו במקצת הארץ קדשוה קדושה שנייה העומדת לעולם - לשעתה ולעתיד לבוא, והניחו אותם המקומות שהחזיקו בהם עולי מצרים ולא החזיקו בהם עולי בבל כשהיו ולא פטרום מן התרומה והמעשרות כדי שיסמכו עליהם עניים בשביעית ..."
מלשון הרמב"ם בהלכה זו משמע, שלקדושת עזרא יש תוקף מן התורה. כך מתבקש לכאורה מן ההיקש שהביא הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק י"ב הלכות ט"ו-ט"ז, וזו לשונו:
"אין סומכין אלא על חומה המוקפת בשעת כיבוש הארץ. כיצד, עיר שלא היתה מוקפת חומה בשעה שכבש יהושע את הארץ אע"פ שמוקפת עתה הרי היא כבתי החצרים, ועיר שהיתה מוקפת חומה בימי יהושע אף ע"פ שאינה מוקפת עתה הרי היא כמוקפת, וכיון שגלו בחרבן ראשון בטלה קדושת ערי חומה שהיו בימי יהושע כיון שעלה עזרא בביאה השניה נתקדשו כל הערים המוקפות חומה באותו העת מפני שביאתן בימי עזרא שהיא ביאה שנייה כביאתן בימי יהושע, מה ביאתן בימי יהושע מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר, אף ביאתם בימי עזרא מנו שמיטין ויובלות וקדשו בתי ערי חומה ונתחייבו במעשר. וכן לעתיד לבוא בביאה שלישית בעת שיכנסו לארץ יתחילו למנות שמיטין ויובלות ויקדשו בתי ערי חומה ויתחיב כל מקום שיכבשוהו במעשרות..."
הרמב"ם משווה בין קדושת עזרא, לקדושת יהושע, אך הוא אינו אומר שקדושת ערי החומה של עזרא בטלה, ומשמע שקדושת ערי החומה של עזרא קיימת גם בזמננו.
סתירה דומה לסתירה שהראב"ד מעיר עליה - נמצאת בפסיקת הרמב"ם בשמיטה. ועיין בכסף משנה בהלכות שמיטה ויובל פרק ד' הלכה כ"ה בסופו. כמו כן, פוסקים רבים דייקו בדברי הרמב"ם בשו"ת (סימן קכ"ח) - שדעת הרמב"ם ששביעית בזמן הזה דאורייתא; אולם מאידך, בדברי הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל פרק ט' הלכה ט"ז משמע שהיא דרבנן; וכן במקומות נוספים. כיצד ניתן ליישב את הסתירות המרובות והשיטתיות האלו?
משמעות הקדושה השניה של עזרא
נלענ"ד שכדי ליישב את הסתירות, צריך להבין שלשיטת הרמב"ם - קדושת עזרא 1 היתה החלטת עזרא ובית-דינו שעל חלק מסוים מן האזורים שהיו מיושבים ע"י היהודים שעלו מן הגולה; תהיה בעתיד - כשיתמלאו התנאים הדרושים - חלות למפרע של דיני קדושת הארץ מן התורה . כך מדויק מלשון הרמב"ם: "קדושה שנייה העומדת לעולם - לשעתה ולעתיד לבוא ". כלומר, "לעתיד לבוא" תחול הקדושה לגמרי למפרע – החל "מהשעה שבה קידש עזרא את הארץ".
לשיטת הרמב"ם, חלות שנובעת ממצוות - יכולה לחול למפרע. יסוד זה מופיע באופן בולט בפסיקת הרמב"ם בפרק ח' מהלכות גירושין הלכה א':
"המגרש על תנאי אם נתקיים התנאי הרי זו מגורשת ואם לא נתקיים התנאי אינה מגורשת, וכבר בארנו בפרק ששי מהלכות אישות משפטי התנאין כולם, ושם נתבאר שהמגרש על תנאי כשיתקיים התנאי תהיה מגורשת בשעה שיתקיים לא בשעת נתינת הגט לידה, לפיכך יש לבעל לבטל הגט או להוסיף על תנאו או להתנות תנאי אחר כל זמן שלא נתקיים התנאי הראשון אע"פ שהגיע הגט לידה , ואם מת הבעל או אבד הגט או נשרף קודם שיתקיים התנאי אינה מגורשת, ולכתחלה לא תנשא עד שיתקיים התנאי , ואם נשאת לא תצא אלא אם כן לא נשאר בידה לקיימו שהרי בטל התנאי ..."
כלומר, אע"פ שבפועל טרם התקיים התנאי, מכיוון שהיא עומדת לקיימו, ומכיוון שגרושין הן חלות הנובעת ממצווה , הרי שהמצב נידון כבר עתה על שם סופו – ולכן אם נשאת לא תצא. אמנם אם המצב הסתיים באופן שונה מהצפוי, אין להחשיבה למגורשת.
החלת הקדושה על ידי בית דינו של עזרא
לשיטת הרמב"ם, בית הדין של עזרא החליט לקבוע באופן ממוסד את דין ה"חלות למפרע" ביחס למצוות התלויות בארץ. קביעה ממוסדת של "חלות למפרע במצווה" מופיעה בשיטת הרמב"ם בקדושי קטנה; וזו לשונו בפרק ד' מהלכות אישות הלכות ז'-ח':
"...גדול שקידש את הקטנה היתומה או קטנה שיצאת מרשות אב... הרי זו מקודשת למיאון. כיצד מתקדשת למיאון, שאם נתקדשה ולא רצת לישב עם בעלה צריכה למאן בפני שנים ולומר איני רוצה בו ויוצאה בלא גט כמו שיתבאר בהלכות גירושין, וזו היא הנקראת ממאנת, ולמה יוצאה בלא גט מפני שאין קידושיה קידושין גמורין מן התורה אלא קדושי קטנה זו מדברי סופרים והן תלויין שאם ישבה עם בעלה עד שגדלה גמרו קידושיה ונעשית אשת איש גמורה ואינו צריך לחזור ולקדשה אחר שגדלה, ואם לא רצת לישב צריכה למאן ותצא בלא גט."
מלשון הרמב"ם משמע; שכאשר הקטנה גדלה, קדושין אלו שווים לגמרי לדין קדושין רגילים. ולכן השיג עליו הראב"ד, וזו לשונו:
"שאם ישבה עם בעלה עד שגדלה גמרו קדושיה ונעשית אשת איש גמורה. -א"א זה אינו, אלא מדרבנן היא; ואינה יכולה למאן."
אמנם הרמב"ם עצמו כתב לקמן בהלכות גירושין פרק י"א הלכה ו', כעין דברי הראב"ד, וזו לשונו שם:
"קטנה שלא מיאנה והגדילה אע"פ שלא בעלה בעלה משנעשית בת שתים עשרה שנה ויום אחד הרי זו אינה ממאנת שהרי הגדילה, וצריכה גט מדברי סופרים, שהרי לא בא עליה אחר שהגיעה לשני נערות עד שנחוש לה שמא הביאה סימנין ותהיה ספק מקודשת ולא בא עליה אחר שגדלה כדי שתהיה אשת איש גמורה . ונמצאת שאינה צריכה גט אלא מנשואי קטנות שהן מדברי סופרים. לפיכך אם עמדה ונתקדשה אחר שגדלה תופסין בה קדושי שני, ..."
ויש לשאול מדוע נקט הרמב"ם לשונות סותרים? מדוע בהלכות אישות פרק ד' הלכה ח' נקט שכבר כעת היא -" אשת איש גמורה " ואילו בהלכות גרושין פרק י"א הלכה ו' נקט שלא כך?
הרמב"ם רצה ללמדנו באמצעות סתירה מכוונת זו, את כללי החלות למפרע בחלות הנובעת ממצווה. לכתחילה נדון המצב כבר כעת על שם סופו ולכן ניתן להחשיבו כקדושין גמורים, אולם למעשה זה מצב ביניים שיתכן ויתברר למפרע, שמי שנתן לו את גדריו לא היו אלא חכמים. לשיטת הרמב"ם חכמים התירו לקטנה שנישאה בקידושין כאלו – לאכול בתרומה דאורייתא; משום שהנישואין נידונים על שם סופם, וצפוי שהיא תישאר נשואה לו לכשתגדיל (כמבואר בהערת השוליים 2 ).
לסיכום, הדוחק שקיים בסתירות לכאורה שבפסיקת הרמב"ם בענין תרו"מ ובענין שמיטה בזמננו, דומה לסתירה שנמצאת בדברי הרמב"ם בענין קדושי קטנה; ונלענ"ד שהפתרון - אחד הוא.
קדושת ערי החומה של עזרא
נותר לברר מדוע הרמב"ם כותב, שבביאה שלישית יקדשו פעם נוספת ערי חומה. מה הפגם בערי החומה של עזרא, והרי קדושתם חלה למפרע
יתכן, שיש לדמות את דין ערי החומה שקידש עזרא, לשיטת הרמב"ם בהלכות אישות פרק ז' הלכה ט"ז, וזו לשונו:
"האומר לחבירו 'אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בזה' לא אמר כלום, ואם היתה אשת חבירו מעוברת והוכר העובר הרי זו מקודשת, ויראה לי, שצריך לחזור ולקדש אותה מאביה אחר שתיולד ; כדי שיכניס אותה בקידושין שאין בהן דופי".
קדושת ערי החומה שבימי עזרא נעשתה בזמן שהיו חסרים התנאים הדרושים לכך במלואם, וקדושתם נובעת מכללי החלויות הנובעות ממצווה. המצב דומה לאדם שקידש את העוברה, שהקידושין חלין למפרע, אך יש דופי בכך שהם חלים בזמן שלא היתה ברת קדושין. לפיכך בקדושה השלישית, שתעשה במילוי כל התנאים, יקדשו ערי חומה נוספים, ויקדשו מחדש גם את ערי החומה שקידש עזרא.
^ 1.שנעשתה כמה שנים לאחר שנבנה המקדש
^ 2.זו לשון הרמב"ם בהלכות תרומות פרק ח' הלכה י"ב: "כל אלו כשם שאין מאכילין בתרומה של תורה כך אין מאכילין בתרומה של דבריהם גזירה שמא יאכילו בשל תורה". מבואר בלשונו, שקטנה שנישאת ואוכלת בתרומה – אוכלת בתרומה דאורייתא. וכפי שהתבארה שיטת הרמב"ם בפרק "עתיד ולמפרע ברמב"ם".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








