ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- זבחים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת מזל
מבוא והמשנה
א. הפסוקים (ויקרא א)
יד וְאִם מִן-הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַה' וְהִקְרִיב מִן-הַתֹּרִים אוֹ מִן-בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת-קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל-הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת-רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת-מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל-מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל-הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל-הָאֵשׁ, עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'.
סיכום ההבדלים בין חטאת העוף (סד:) לעולת העוף (סה.).
|
| חטאת העוף | עולת העוף |
המליקה | הבדלת הראש, ומספר סימנים | לא מבדיל, סימן אחד (ונראה פירושים שונים אם מעכב) | מבדיל, שני סימנים |
מקום | בכל מקום בעזרה (עדיף ליד קרן דרומית-מערבית) | על המזבח (עדיף – על הסובב ליד קרן דרומית-מזרחית, אם אין מקום – על גג המזבח ליד דרומית-מערבית). | |
הדם | הוצאת הדם | הזאה + מיצוי (מח' אם המיצוי מעכב) | רק מיצוי |
מיקום | למטה | למעלה | |
הבשר | למי הולך | הכל לכהן | הכל למזבח |
מה מסירים? | לא מסירים | מסירים מוראה ונוצה. | |
כללי | שלא לשמה | פסול | כשר, ולא עלה לבעלים |
ב. תיאור הקרבת עולת העוף, בשילוב הגמרא
A. המליקה - על הסובב + מבדיל – ""ומלק – והקטיר" (ההקטרה למעלה, וגוף וראש בנפרד). לפי המשנה ההבדלה מעכבת.
B. המיצוי - ממצה מהגוף, ואח"כ מהראש.
C. ההקטרה – קודם ראש (וממצה לפני כן ושם במלח), ואח"כ הגוף (ומסיר המוראה ונוצה, ומשסע, ושם במלח).
כאן לא מעכב (עצם ההקטרה לא מעכבת, וגם לא המליחה והסרת המוראה וכו').
גמרא - חלק א – דינים ומקורות בעולת העוף
א. ברייתא – דרשות על פרשיית עולת העוף – עד הקטרת הראש
(יש דינים מיוחדים לעולת העוף ויש שנכונים גם לחטאת העוף).
1. והקריבו – גם אחד ולא שניים.
2. הכהן... ומלק –
ת"ק - שדווקא כהן מולק (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שלא צריך כהן מזה שלא צריך צפון).
ר"ע - הכהן מולק בגופו (ולא עושים קל וחומר מקרבן בהמה שצריך כלי, שגם כאן נצריך כלי כי צריך כהן). (ר"ע – הכהן מיותר, שהרי ברור שזה רק כהן, לכן בא ללמד כנ"ל, וצריך עיון מהשורה הקודמת).
3. ומלק – ממול ערפו (נלמד ממליקת חטאת העוף, שם מפורש "ממול ערפו ולא יבדיל". ואולי גם לא יבדיל? ראה שורה בהאה.
4. ומלק... והקטיר – שימלוק כמו שמקטיר: 1. מליקה בראש המזבח (בעולת העוף). 2. שמבדיל . (ומניין שמקטיר ראש וגוף בנפרד – פשט – והקטיר "המזבחה... והקטיר אותו הכהן המזבחה"). בסוף השיעור נראה שר"א בר"ש לומד שמבדיל מ" והקריבו ".
5. ונמצה דמו על קיר המזבח – כולו , ולא כבש/היכל. ומניין שעל חצי עליון? היקש מיצוי להקטרה ומלק והקטיר ונמצה דמו (מכתיבת המיצוי אחרי ההקטרה). (ההו"א - לכאורה קל וחומר מבהמה, שם החטאת למעלה והעולה למטה, אז בעוף שהחטאת למטה, אולי גם העולה) האם יכול להתכופף ולעשות מתחת לחוט? (כשעומד על הסובב): ת"ק – כן (אם עושה מערכה על הסובב עצמו), ר' נחמיה ור"א ב"י – לא (לא יכול לעשות על הסובב).
ב. לגבי מיצוי הדם - ברייתא (סו. בסוף) – "עולה הוא" – עולה גם בלי מיצוי (הראש), "הוא" – המיצוי מעכב (בגוף, שם רוב הדמים).
ג. הכנת גוף העוף
A. הסרת המוראה והנוצה מוראה=זפק (שק עיכול). נוצה – אבא יוסי בן חנין – קורקבן. ת"ק ותנא דבי רי"ש – נוצה ממש שמעל הזפק (לת"ק – לא מקדיר, לרי"ש – מקדיר – ולוקח במדויק רק מה שמול הזפק).
B. שיסוע – ביד (כמו בשמשון).
חלק ב – האם אי ההבדלה בחטאת העוף מעכבת?
בעולת העוף – חייב להבדיל, ומעכב לפי כולם.
בחטאת העוף – לא מבדיל. ואם הבדיל?
משנתנו – פסולה. ר"א בר"ש – "שמעתי שמבדילים ".
ביאור המחלוקת:
(לפי ה-3 הראשונות אין בעיה בעצם ההבדלה , אלא הבעיה היא בעשיית "מעשה עולה" בקרבן חטאת, והמחלוקת היא האם מה שעשה דומה למעשה הכשר בעולת העוף):
1. רב חסדא – מדובר שהבדיל ועוד לא מיצה, והמחלוקת אם חייב למצות ,
ת"ק – חייב למצות, ויוצא שמבדיל + מיצה , שזה כמו מעשה העולה ופסול. ר"א בר"ש – יכול לא למצות, וכך זה לא מעשה עולה וכשר.
(שני ההסברים הבאים – כדי להכשיר צריך לומר: 1. בעולה אסור לשהות. 2. מדובר שבחטאת שהה. המחלוקת היא, רבא: 1. האם אכן בעולה אסור לשהות. 2. אביי – האם שהה בעולה).
2. רבא – מדובר שבחטאת העוף הבדיל ושהה בין סימן לסימן (רש"י – אין אפשרות בלי לשהות), ואז מיצה , ומחלוקת אם מעכב בעולת העוף : ת"'ק – בעולה השהייה לא מעכבת, ולכן דומה לעולה ופסול. ר"א בר"ש – השהייה מעכבת (בעולה), ולכן לא דומה לעולה וכשר.
3. אביי – (שהייה בעולה מעכבת ) והמחלוקת אם חייב לשהות בחטאת (אם חייב לחתוך רוב בשר – חייב לשהות) – וממילא – האם שהה? ת"ק – לא חייב לשהות, ולא שהה, ופסול. ר"א בר"ש – חייב לשהות, ושהה, ולא פסול כי בחטאת שהייה פוסלת.
בניגוד ל-3 ההסברים, להסבר הבא המחלוקת האם יש בעיה בעצם השהייה:
4. ר' ירמיה – האם אכן יש איסור הבדלה? (מה פירוש "ולא יבדיל"?) ת"ק – אסור להבדיל. ר"א בר"ש – לא צריך להבדיל, אך יכול.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








