ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
בתוך כל הוועדות, החקירות והטחת ההאשמות שבוודאי יבואו בעקבות השריפה ההרסנית, השאלה האמיתית היא איזה מסר נשלח לנו באירוע הזה. חוסר היכולת שלנו להשיב לשאלה הזאת בוודאי מחליש את הנחישות שלנו ומחזק את הפקפוק העצמי שמכרסם בנו. חנוכה, מועד של שמחה ואור, של חופשות וסופגניות, הפך לפתע בזיכרון שלנו לזמן של אש ומוות, של חורבן ואימה. שוב אנחנו עומדים חסרי הגנה ונבוכים לנוכח אסון ואובדן. אנחנו משתמשים בקלישאות מפני שאין לנו היכולת לבטא במילים נכונות את הסערה שמתחוללת עכשיו במוחנו ובנפשנו.
הלועגים וקטני האמונה בוודאי ייחסו את המאורע לאקראיות של הטבע שקיבלה סיוע מרשעות, הזנחה וקטנוניות של בני אדם. אך למאמין אין תשובה כה קלה או מוצא כה נוח מן הבעיה.
ברגעי הכאב והייאוש אחיו של יוסף אמרו "מה זאת עשה אלקים לנו?" השאלה הזאת הדהדה בכל ההיסטוריה היהודית, ושריפת חנוכה מצטרפת עכשיו לתקריות רבות אחרות בסיפור החורבן, הרדיפות והעוולות, לכאורה, שמהם סבל העם היהודי.
לא אנסה להתמודד עם בעיה כל כך עצומה. ספר איוב עומד כתזכורת בוטה לחוסר התוחלת שבניסיון לקרוא את מחשבות האלקים, כביכול. הסופי לא יכול להתמודד עם האינסופי, וניסיון לעשות זאת רק מתיש ומתסכל לאין שיעור. למרות זאת, יש תובנה ברורה שכולנו יכולים ללמוד מהתרחשות כמו השריפה בחנוכה: חוסר הוודאות המאפיין את החיים והאירועים. דווקא חוסר הוודאות הזה מעניק לחיים את ערכם ודוחף אותנו להפוך אותם לפוריים ובעלי משמעות. לפיכך אנחנו מצווים לנצל אותם עד תום בהתאם לזמן ולנסיבות שהחיים מספקים לנו.
לזאת התכוון רבי עקיבא כשאמר שאסור לדחות למחר לימוד תורה או כל מעשה טוב ומועיל אחר, מפני שאדם לא יכול לדעת מה יביא לו יום המחר. מסיבה זו היהדות מתעבת התמהמהות והשתהות. חוסר הוודאות בחיים גדול מכדי שנרשה דחיות, בזבוז זמן והחמצת הזדמנויות. אם יש משהו שאפשר ללמוד מאירועים ואסונות בלתי מוסברים, הלקח הוא שחוסר הוודאות של החיים מאלץ אותנו לחיות אותם במיידיות ומתוך תבונה. תכננו לחגוג את חג האורות, אך במקום זאת נאלצנו לציין חנוכה של שריפה בוערת ומשתוללת, אש רצחנית. אין ספק שיש מה ללמוד מהעובדה הפשוטה הזאת שהיינו עדים לה עכשיו.
בראש השנה וביום הכיפורים, לפי המסורת קהילות אשכנז, אחד הפיוטים המרכזיים בתפילת מוסף עוסק בספר הדין הנכתב בשמים לקראת השנה הבאה. מוזכרות בפיוט צורות שונות של מיתה ואסון, ואחת מהן היא "מי באש". חשבתי על הקטע הזה כששמעתי את הבשורות העצובות על שריפת היער הגדולה בצפון ישראל ועל האנשים שקיפחו את חייהם, אנשים צעירים וחפים מפשע. הפיוט לא מציע שום סיבה לרשימה הארוכה של האסונות האפשריים שיכולים לקרות וקורים לבני אדם דרך קבע. כך נכתב בספר בשמים, והסיבות למה שנכתב בו לא מתגלות לנו בעולם הזה.
הרבי מקוצק אמר בתמציתיות "למאמין אין שאלות, ולספקן אין תשובות." זאת אולי ההערה הנבונה היחידה שאפשר לומר בעניין השריפה הגדולה של חנוכה שאיתה התמודדנו לאחרונה.
מי יתן והמשפחות השכולות ימצאו נחמה, והפצועים ימצאו רפואה מהירה ושלמה, והלוואי ורק אירועים טובים יפתיעו אותנו בעתיד, למרות כל חוסר הוודאות שבו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
