ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
איש מיומן מאנשי המלך היה אחראי להאכילם ולהשקותם וכן להוציאם ולהביאם. הוא ידע כיצד ללכת ביניהם מבלי שיאונה לו כל רע.
פעם ילדה לביאה גדולה וחזקה שבעה גורים. בוקר אחד, לאחר שהניקה הלביאה את כל גוריה, חשה ברעב עצום. לפני שהגיע הממונה על האריות להביא לה את טרפה הרגיל הגיעה בתו והשליכה לפני הלביאה ריאה אחת. הלביאה שלא הייתה מורגלת באכילת ריאה, התנפלה על הנערה, הכתה אותה ברגליה מבלי להורגה.
הלביאה הבחינה בדלת הפתוחה לרשות הרבים וזינקה מבית האריות לרחובות העיר כשהיא שואגת לכל עבר מחמת רעבונה. הבהלה ברחובות הייתה נוראה. כל מי שהבחין בחיה הענקית הטורפת נמלט על נפשו. הלביאה הגיעה לבית הכמורה, ראתה נערי כמרים, רדפה אחרי אחד מהם, הרגתו וטרפה אותו. האחרים הצליחו להימלט על נפשם.
אחר כך הגיעה הלביאה לבית מדרש של תינוקות של בית רבן. המלמד עמד עליהם באותה שעה וקרא בפרשת 'שמות' בפסוק "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי".
כמה מהנערים קראו את הפסוק בלשון הקודש וכמה בלשון לע"ז. המלמד, שהיה קצר רואי, הביט בלביאה. בשנייה הראשונה חשב שמדובר בכלבה גדולה במיוחד. הוא גער בה:
"הסתלקי מפה מיד!"
הלביאה החלה לכעוס מאוד, פניה השתנו, שערה סמר והיא החלה לשאוג.
הנערים שלא ראו מימיהם לביאה, צעקו למלמד כי זו דובה. המלמד הסתכל בה היטב ואמר לתלמידיו בחרדה:
"לא! זו לביאה!", ואחרי רגע הוסיף, "אל תחדלו לקרוא בספרי הקודש ואלוקי אביכם ירחם עליכם ולא תינגפו מפניה".
אחר כך החזיר את פניו לעבר הלביאה שהמשיכה לשאוג בקול נורא ואמר לה ברכות כמדבר אל גבירה נכבדה:
"לכי לשלום אל ביתך כי אין כאן מושבך ושימי בסלע קנך, ואני משביעך בשם ה' צבאות אלוקי ישראל שתלכי מכאן ולא תשחיתי בכל גבול ישראל, ומי שענה את משה בים סוף הוא יעננו ויצילנו".
לאחר מכן נכנסה הלביאה לחדר הלימוד, ישבה בין הנערים, גררה שני ספרים שהיו אחריה והניחה לפניה. הנערים המשיכו לזעוק לבורא בכל לבם. המלמד צעק ממעמקי לבו:
"ענני ה' כי טוב חסדך ברוב רחמיך, רחם על בני אברהם אהובך".
לאחר מכן פנה שוב אל הלביאה:
"לכי אדונתי לביתך כי אין כאן מושבך".
בעודו מדבר, ראתה הלביאה נערה גויה בחוץ. היא קפצה על רגליה וניסתה לרודפה ללא הצלחה. בינתיים כל הנערים הצליחו להימלט על נפשם, פרט לנער קטן שנשאר תחת השולחן והלביאה לא שמה לבה אליו. לאחר מכן מצאה הלביאה כד של מים וכאשר ראתה שהוא ריק השליכה אותו והוא התנפץ ארצה. משם יצאה הלביאה לשוק.
בינתיים נודע דבר בריחתה וכל אנשי העיר נסו לבתיהם. היא מצאה בית אחד פתוח שבעליו ברח לעלייה ולא סגר אותו מרוב בהלה. הלביאה המורעבת פרצה לאותו בית וראתה חמור שוקט על שמריו. מיד התנפלה עליו, הרגתו וטרפה את בשרו. כאשר יצאה מהבית נתקלה באיש הממונה על האריות שבא עם טרף בידו - בשר שה כשבים ושה עזים ותרנגולים. הלביאה לא רצתה לאכול מידו. היא שבה לבית התינוקות של בית רבן, שמה את ידה על הדלת לבדוק אם הוא סגור או פתוח. כאשר מצאה אותו נעול חזרה לבית האריות כלעומת שבאה ושם נעלו אותה.
הזקן המלמד, רבי יעקב ברפקיך גזר על הילדים תענית ביום שנעשה להם הנס הזה בכל שנה ושנה עד יומם האחרון. שרים ושרות הגיעו לבית התינוקות של בית רבן, מקום הנס, וניסו לשאול איך אירע כדבר הזה. יותר מעשר שנים לא פסק סיפור הנס מפי הבריות וכולם ראו כי ה' הוא האלוקים בשמיים ממעל ועל הארץ מתחת. גם המלך דון גואן ציווה לכתוב בספר דברי הימים אשר לו את המעשה הנורא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
