ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ישי סמואל שליט"א, רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
זה אינו סוד שכיום רק אחוזים בודדים של הכלכלה הישראלית הם החקלאים, ורוב הציבור מכונס ב"ערי המבצר" וברבי הקומות בגושי הערים הגדולות, ומנותק מעבודת האדמה והחקלאות. לחלק גדול מהציבור כלל לא משנה האם העגבנייה המרכיבה את הסלט שהוא אוכל הם גידולי ארצנו או שמא גידולי חו"ל.
לדעתי, מציאות זו היא אחת הסיבות שמביאה את הציבור הישראלי להתרחק מאדמתו ולהפנות עורף לחלקי ארצנו הקדושה. הגמרא (בבא מציעא ל"ח) דנה לגבי היתר שיש לשומר למכור את פירות חברו ללא ידיעתו, בגלל שהם נפסדים. אחד השיקולים לאיסור הוא שאדם מעדיף את פירותיו אפילו הגרועים מפירות חברו, ובלשון הגמרא: "רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו".
אדם שמקושר לאדמה ומוציא בזיעת אפו את לחמו מאדמתו רואה באדמה נכס קיומי ומתקשר לאדמה בכל גופו ונפשו. אדם כזה לא יוותר על האדמה בגלל הבטחות סרק. הוא מעדיף פירות גרועים היוצאים מאדמתו מפירות טובים בהרבה הבאים ממקום אחר.
בכל המקומות בהם מבטיחה התורה ברכה, היא מציינת שהברכה תהיה בחקלאות בארץ, התורה אינה מבטיחה עושר ללא מקור, אלא ברכה לאחר עבודה בארץ: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כ"ו), יש לבצור ויש לקצור ומהם תצמח הברכה.
על מעלתה הגדולה של החקלאות בארץ ניתן לראות במאמרו של ר' יוחנן בן זכאי: "אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך - הרי לך משיח, בא ונטע את הנטיעה תחילה ואחר כך צא להקבילו". רבן יוחנן בן זכאי שהאמין באמונה שלמה שהבית ישוב ויבנה במהרה ולכן תיקן תקנות מתוך ההנחה "במהרה יבנה המקדש", רואה בעצם העבודה החקלאית בארץ כיסוד לביאת המשיח ולכן קודם יש לטעת.
ב"ה אנו זוכים לראות דרך החקלאות בארצנו את הגאולה המתקרבת וכמאמר הגמרא (סנהדרין צ"ח): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'", עם ישראל חוזר לארצו ובונה את המדינה עם כלכלה יציבה, אבל ההתרגשות הגדולה היא דווקא מכך שארצנו מתברכת בחקלאות מודרנית הנותנת לעם ישראל את פירות אדמתו.
הגמרא (שבת ל"א) מביאה את מאמרו של ריש לקיש בקשר לסדרי המשנה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" מה הקשר בין אמונה וזרעים? מסבירים התוספות בשם הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע".
אין ספק שהחקלאי הוא מאמין גדול שבוטח בקב"ה. ללא אמונה לא היה החקלאי זורע את אדמתו רק אמונה ב"חי העולמים" נותנת לו ביטחון שמהזרע הזה יעלה יבול. לכן חושבני שדווקא בדורנו שיש חשיבות גדולה לעצם אחיזתנו בארצנו הקדושה עלינו להרבות את ביטחוננו בקב"ה ולעודד ולחזק את העבודה החקלאית בארץ.
שלמות הנפש
הרב רונן זר שליט"א - חוות 'ראשית הארץ' - חווה למצוות התלויות בארץ
יש להשיב על שאלה זו בשני מישורים, במישור האידאי של האומה ככלל, ובמישור הפרטי. במישור הכללי, צריך לומר שאידיאל זה קיים דווקא בארץ-ישראל, כדברי הראי"ה קוק זצ''ל בהקדמתו לספר 'עץ הדר' כי המצוות התלויות בארץ הינן הרכוש הרוחני, היסודי של האומה בכלל ושל קדושת יחידיה.
הגרי''מ חרל''פ זצ''ל ראה בקיום המצוות התלויות בקרקע ארץ-ישראל את גילוי קדושתה העצמית הפנימית (מעייני הישועה, מ"ז), וידוע כי תלמידי הגר''א באו לארץ-ישראל כדי לקיים את אלו המצוות במצוות רבם, שאמר כי קיבוץ הגלויות תלוי במצוות התלויות בארץ.
וכך אומרת הגמרא (כתובות קי"א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ-ישראל שרוי בלא עוון''. ועל הפסוק: ''וכיפר אדמתו עמו'' (דברים ל"ב) כתב הרב נתן שפירא זצ''ל בספרו ''טוב הארץ'': "מי מכפר על עמו? אדמתו. וזהו כוונת ר' אלעזר - כל הדר בא''י שרוי בלא עוון, הוא מאחר שדר בארץ אם-כן בוודאי שמקיים מצוות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו כל עוונותיו". ומתוך הדברים אפשר לומר שהאידיאל הוא הנמשך מעבודת הקרקע והם המצוות התלויות בה.
ובמישור הפרטי אף-על-פי שהוא נשזר ונארג כחטיבה נפלאה ושלימה של כללות האומה, הנה האדם עדיין פרט שמחויב בתרי''ג מצוות פרטיות כדי להשלים נשמתו, וזהו שכתב ר' חיים ויטאל זצ''ל (שער הגלגולים, הקדמה י"א): "כי האדם צריך שיקיים כל התרי''ג מצוות ואם חסרה אפילו אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו". ובשער המצוות כתב: "דמי שנשמתו חסרה מן האיברים מפאת מצוות שלא קיימם, נקרא בעל מום ועליו נאמר ''כל אשר בו מום לא יגש''. והוסיף עוד ואמר: "גם יזהר לקיים כל התרי''ג מצוות אף-על-פי שלא נתחייב בהם".
על-כן יש לומר דגם במישור הפרטי אין האידיאה בעיסוק עצמו אלא הנמשך ממנו. ובוודאי שעל-ידי עבודת קרקע (בא''י) ישלים גם את נפשו הפרטית, וזהו שמספרת הגמרא בסוטה (יד) 'דרש רבי שלמאי - מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך', אלא שודאי הוא שרצה להשיג את אותן מדריגות קדושה שאפשר להשיג רק על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ".
נסיים בהקדמתו הנפלאה של הרמב''ם לסדר זרעים המדבר במישור הפרטי: ''והתחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצוות מיוחדות בזרע הארץ, וזרע הארץ הוא מחייה לכל בעלי חיים, וכיוון שאי אפשר לאדם לחיות בלא אכילת מזון לא ייתכן לו עבודת ה' זולתם. ובשביל כך הקדים לדבר במצוות המיוחדות בזרע הארץ".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
