ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- בימה תורנית
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- כללי
חקלאות בימינו?
האם ב'דור ההי-טק' יש עדיין ערך לעבודת אדמתה של ארץ-ישראל?
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
הרב ישי סמואל שליט"א, רב המושב יונתן ור"מ בישיבת הגולן
זה אינו סוד שכיום רק אחוזים בודדים של הכלכלה הישראלית הם החקלאים, ורוב הציבור מכונס ב"ערי המבצר" וברבי הקומות בגושי הערים הגדולות, ומנותק מעבודת האדמה והחקלאות. לחלק גדול מהציבור כלל לא משנה האם העגבנייה המרכיבה את הסלט שהוא אוכל הם גידולי ארצנו או שמא גידולי חו"ל.
לדעתי, מציאות זו היא אחת הסיבות שמביאה את הציבור הישראלי להתרחק מאדמתו ולהפנות עורף לחלקי ארצנו הקדושה. הגמרא (בבא מציעא ל"ח) דנה לגבי היתר שיש לשומר למכור את פירות חברו ללא ידיעתו, בגלל שהם נפסדים. אחד השיקולים לאיסור הוא שאדם מעדיף את פירותיו אפילו הגרועים מפירות חברו, ובלשון הגמרא: "רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו".
אדם שמקושר לאדמה ומוציא בזיעת אפו את לחמו מאדמתו רואה באדמה נכס קיומי ומתקשר לאדמה בכל גופו ונפשו. אדם כזה לא יוותר על האדמה בגלל הבטחות סרק. הוא מעדיף פירות גרועים היוצאים מאדמתו מפירות טובים בהרבה הבאים ממקום אחר.
בכל המקומות בהם מבטיחה התורה ברכה, היא מציינת שהברכה תהיה בחקלאות בארץ, התורה אינה מבטיחה עושר ללא מקור, אלא ברכה לאחר עבודה בארץ: "והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם" (ויקרא כ"ו), יש לבצור ויש לקצור ומהם תצמח הברכה.
על מעלתה הגדולה של החקלאות בארץ ניתן לראות במאמרו של ר' יוחנן בן זכאי: "אם היתה נטיעה בתוך ידך, ויאמרו לך - הרי לך משיח, בא ונטע את הנטיעה תחילה ואחר כך צא להקבילו". רבן יוחנן בן זכאי שהאמין באמונה שלמה שהבית ישוב ויבנה במהרה ולכן תיקן תקנות מתוך ההנחה "במהרה יבנה המקדש", רואה בעצם העבודה החקלאית בארץ כיסוד לביאת המשיח ולכן קודם יש לטעת.
ב"ה אנו זוכים לראות דרך החקלאות בארצנו את הגאולה המתקרבת וכמאמר הגמרא (סנהדרין צ"ח): "אמר רבי אבא: אין לך קץ מגולה מזה, שנאמר 'ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל'", עם ישראל חוזר לארצו ובונה את המדינה עם כלכלה יציבה, אבל ההתרגשות הגדולה היא דווקא מכך שארצנו מתברכת בחקלאות מודרנית הנותנת לעם ישראל את פירות אדמתו.
הגמרא (שבת ל"א) מביאה את מאמרו של ריש לקיש בקשר לסדרי המשנה: "אמר ריש לקיש: מאי דכתיב 'והיה אמונת עתיך חסן ישועות חכמת ודעת' - אמונת - זה סדר זרעים, עתיך - זה סדר מועד, חסן - זה סדר נשים, ישועות - זה סדר נזיקין, חכמת - זה סדר קדשים, ודעת - זה סדר טהרות" מה הקשר בין אמונה וזרעים? מסבירים התוספות בשם הירושלמי: "שמאמין בחי העולמים וזורע".
אין ספק שהחקלאי הוא מאמין גדול שבוטח בקב"ה. ללא אמונה לא היה החקלאי זורע את אדמתו רק אמונה ב"חי העולמים" נותנת לו ביטחון שמהזרע הזה יעלה יבול. לכן חושבני שדווקא בדורנו שיש חשיבות גדולה לעצם אחיזתנו בארצנו הקדושה עלינו להרבות את ביטחוננו בקב"ה ולעודד ולחזק את העבודה החקלאית בארץ.
שלמות הנפש
הרב רונן זר שליט"א - חוות 'ראשית הארץ' - חווה למצוות התלויות בארץ
יש להשיב על שאלה זו בשני מישורים, במישור האידאי של האומה ככלל, ובמישור הפרטי. במישור הכללי, צריך לומר שאידיאל זה קיים דווקא בארץ-ישראל, כדברי הראי"ה קוק זצ''ל בהקדמתו לספר 'עץ הדר' כי המצוות התלויות בארץ הינן הרכוש הרוחני, היסודי של האומה בכלל ושל קדושת יחידיה.
הגרי''מ חרל''פ זצ''ל ראה בקיום המצוות התלויות בקרקע ארץ-ישראל את גילוי קדושתה העצמית הפנימית (מעייני הישועה, מ"ז), וידוע כי תלמידי הגר''א באו לארץ-ישראל כדי לקיים את אלו המצוות במצוות רבם, שאמר כי קיבוץ הגלויות תלוי במצוות התלויות בארץ.
וכך אומרת הגמרא (כתובות קי"א): "אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ-ישראל שרוי בלא עוון''. ועל הפסוק: ''וכיפר אדמתו עמו'' (דברים ל"ב) כתב הרב נתן שפירא זצ''ל בספרו ''טוב הארץ'': "מי מכפר על עמו? אדמתו. וזהו כוונת ר' אלעזר - כל הדר בא''י שרוי בלא עוון, הוא מאחר שדר בארץ אם-כן בוודאי שמקיים מצוות התלויות בארץ ובזכותם נמחלו כל עוונותיו". ומתוך הדברים אפשר לומר שהאידיאל הוא הנמשך מעבודת הקרקע והם המצוות התלויות בה.
ובמישור הפרטי אף-על-פי שהוא נשזר ונארג כחטיבה נפלאה ושלימה של כללות האומה, הנה האדם עדיין פרט שמחויב בתרי''ג מצוות פרטיות כדי להשלים נשמתו, וזהו שכתב ר' חיים ויטאל זצ''ל (שער הגלגולים, הקדמה י"א): "כי האדם צריך שיקיים כל התרי''ג מצוות ואם חסרה אפילו אחת מהם עדיין נפשו חסרה כפי שיעור המצוות שחסרו ממנו". ובשער המצוות כתב: "דמי שנשמתו חסרה מן האיברים מפאת מצוות שלא קיימם, נקרא בעל מום ועליו נאמר ''כל אשר בו מום לא יגש''. והוסיף עוד ואמר: "גם יזהר לקיים כל התרי''ג מצוות אף-על-פי שלא נתחייב בהם".
על-כן יש לומר דגם במישור הפרטי אין האידיאה בעיסוק עצמו אלא הנמשך ממנו. ובוודאי שעל-ידי עבודת קרקע (בא''י) ישלים גם את נפשו הפרטית, וזהו שמספרת הגמרא בסוטה (יד) 'דרש רבי שלמאי - מפני מה נתאווה משה רבנו ליכנס לא''י וכי לאכול מפריה הוא צריך', אלא שודאי הוא שרצה להשיג את אותן מדריגות קדושה שאפשר להשיג רק על-ידי קיום המצוות התלויות בארץ".
נסיים בהקדמתו הנפלאה של הרמב''ם לסדר זרעים המדבר במישור הפרטי: ''והתחיל בסדר זרעים מפני שהוא כולל מצוות מיוחדות בזרע הארץ, וזרע הארץ הוא מחייה לכל בעלי חיים, וכיוון שאי אפשר לאדם לחיות בלא אכילת מזון לא ייתכן לו עבודת ה' זולתם. ובשביל כך הקדים לדבר במצוות המיוחדות בזרע הארץ".
ניווט מהיר
חיפוש שיעורים

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה (ב)
השיעור עוסק בהלכות המעשיות של טקס ההבדלה, החל מאיסור האכילה לפני הבדלה (כולל מקרים של סעודה שלישית או חוסר ביין) ועד למחלוקת הפוסקים האם יש לעמוד או לשבת במהלכה. בהמשך מפרט הרב את הכללים המדויקים לברכה על הבשמים השונים ועל נר האבוקה, כולל דיני ההנאה מאור הנר וצורת החזקת הכוס.

תולדות זריעה ונטיעה והשראת שכינה - פרשת 'תולדות'
יצחק מצווה לא לרדת מהארץ בזמן רעב , ועוד מצווה 'שכון בארץ' הוי נוטע, הוי זורע, השכן השכינה, הקשר בין המשימות.

רביבים מעלת מצוות ביקור חולים
שלוש מטרות למצוות ביקור חולים: לסייע לחולה במה שנצרך, לעודד את רוחו, ולהתעורר להתפלל עליו | מצוותם של בני המעגל הראשון והפנימי לטפל בכל צרכיו השוטפים של החולה | בני המעגל השני הם החברים והקרובים מדרגה שנייה, שעיקר מצוותם לעודד את החולה | המבקרים צריכים להיזהר מאוד שלא להכביד על החולה | מצוות ביקור חולים דורשת חוכמה ורגישות | לא קל לדעת מה יעודד את החולה ומה ידכא אותו

תולדות פרשת תולדות – ברכת אברהם
מדוע כיוון הקב"ה כך שיצחק יברך כשעיניו כהות מראות וכשהוא בכלל לא בטוח את מי הוא מברך ובכל זאת הוא מברך מכל הלב?

אורות ישראל ותחייתו קול הנשמה העליונה מן המעמקים
אורות ישראל ותחייתו פרק ל"ב
השיעור עוסק בדברי הרב קוק על התביעה הפנימית של המציאות כולה, של הנשמה ושל עם ישראל להתעלות, להתגלות ולהגשים את תכליתם האלוקית מתוך מעמקי החיים החומריים. דרך קריאה מעמיקה בפסקה, הרב מסביר כיצד תנועות היסטוריות, כולל תהליכי הגאולה ושיבת ציון, מהוות ביטוי להתפרצותו של אותו כוח פנימי.

אור התנ"ך המרגלים ביריחו ותשובתה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק בשליחת המרגלים על ידי יהושע ליריחו כהכנה רוחנית לכניסה לארץ ישראל, שנועדה לנקות את הארץ מטומאת הזנות והעבודה הזרה ולהכשירה להופעת קדושה, חסד ואמת. בנוסף, השיעור מנתח את דמותה של רחב ומציג דרכה שני שלבים בתהליך התשובה – מתשובה נמוכה של התנתקות מהחטא ועד לתשובה עליונה ההופכת את כוחות היצר והחטא עצמם למנוף לעשיית טוב וחסד.

תולדות להינטע בקודש: דרכו של יצחק
פרשת תולדות
השיעור מנגיד בין דרכו של אברהם אבינו המייצגת את "הבשורה" והעלייה הראשונית, לבין דרכו של יצחק אבינו המבטאת השתרשות עמוקה, התמדה ומסירות נפש להפוך את הקודש לקבוע בארץ. לאורך חייו של יצחק – החל מהעקידה, דרך חפירת הבארות ועד לתפילותיו וברכותיו – ניכר כי דווקא מתוך עבודה מאומצת, התמודדות עם קשיים והתבטלות מוחלטת לה', צומחת הברכה האלוקית השלמה והשראת השכינה בישראל.

הלכות בין אדם לחברו בין רגש הלב לציווי האלוקי
השיעור בוחן את המניע הראוי לקיום מצוות שבין אדם לחברו, תוך הצגת המחלוקת בין הגישה של האדר"ת, הסבור שיש לפעול אך ורק מתוך ציווי ה', לבין גישת המהר"ל, הדוגל בעשייה מתוך רצון פנימי ושלמות הלב. בהמשך מובאות משנותיהם של הרב קוק והנצי"ב המשלבות בין המוסר הטבעי לציווי האלוקי, ומדגישות את חשיבות תיקון המידות והנהגות שבין אדם לחברו כחלק בלתי נפרד מעבודת השם וקידוש שמו בעולם.

עין אי"ה - הרב משה גנץ הכלל קודם לפרטים בעבודת השם
שבת א, ק"ע - קע"ב
השיעור עוסק בחשיבות של הקדמת הבנת הכללים והאמונה לעיסוק בפרטי ההלכות ודקדוקי התורה. בנוסף, השיעור מדגיש כי יראת שמיים שלמה אינה מבטלת את כוחותיו האנושיים של האדם, אלא מפעילה אותם מתוך חיות ועשייה בעולם.

תורה ומדע מהות, קיום ויצירה לפי הרב קוק
השיעור בוחן את המתח בין התפיסה האקזיסטנציאליסטית של סארטר, הגורסת כי הקיום קודם למהות והאדם בורא את עצמו, לבין התפיסה התורנית הרואה באדם מהות נשמתית מולדת. מתוך הגותו של הרב קוק מוסבר כי השיבה אל המהות הפנימית והאינסופית אינה חזרה פסיבית בלבד, אלא היא עצמה מהווה כוח יוצר שמתוכו מתחדשת בריאה חדשה.

בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.

מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.











