ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- שמחת תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חנן בן שלומית
שמחת תורה מאששת את אמונתנו ברציפות היהודית ואת האמונה הבלתי מעורערת שלנו באלקיות התורה שנתן משה לעם ישראל בהר סיני. ביסודו של דבר, אופן חגיגת החג הזה נוצר על ידי עם ישראל עצמו. זהו חג שופע מנהגים וניואנסים שהתפתחו במשך הדורות והפכו לטקסים מקובלים. כאן, בארץ-ישראל, אשר שמחת תורה ושמיני עצרת מתרחשים באותו היום, שמחת תורה, החג העממי, דוחק כמעט לגמרי את רגליו של שמיני עצרת, החג התנ"כי וההלכתי, במחשבה ובמעשה. זאת דוגמה מעשית לכך שלפעמים המנהג היהודי שמבוסס על אהבה וחיבור חזק לתורה מנצח כביכול לפעמים את המצווה התורנית עצמה.
מה שהופך את שמחת תורה לחג כה מיוחד הוא העובדה שאנחנו מתחילים לקרוא את התורה מההתחלה מיד, כך שאין שום פער בין לימוד התורה למסירות שלנו אליה. זה נכון בדרך כלל לגבי כל טקסי ה"סיום" בחיים היהודיים, שבהם השלמת מסכת אחת מיד מובילה להתחלת לימודה של המסכת הבאה.
במציאות, קריאת התורה מסתיימת בנימה עצובה לכאורה, מפני שהחלק האחרון של הקריאה מתאר לנו בצורה חיה את מותו של משה רבנו הגדול. הוא לעולם לא ייכנס לארץ-ישראל אלא רק יראה אותה מרחוק. הדור שלו שימש רועה ארבעים שנה הלך לעולמו, בניו לא יירשו את תפקידו, ועם מתת הנבואה שקיבל, משה יודע על הבעיות הקשות שאיתן יצטרך עמו האהוב להתמודד במסעו הארוך בהיסטוריה אל ייעודו. עם זאת, השמחה על כך שיש תורה לעם ישראל מתגברת על תחושת הזאת. כל זמן שהמילים והאידיאלים של משה עדיין חיים בעם היהודי, יש סיבה טובה לשמוח, משום שפירוש הדבר שלא איבדנו את דרכנו ושהנצחיות של משה ועם ישראל מובטחת.
אומות העולם נוטרות לנו טינה על כך שאנחנו מצליחים לשמוח ולחיות חיים רגילים ופוריים גם בתנאים איומים ובמצוקה נוראה. ראו לדוגמה את סיפור השער השערורייתי של המגזין "טיים" על כך שישראל אינה רוצה בשלום רק מפני שאנחנו מנסים לחיות כאנשים רגילים וליהנות מהחיים. הרעיון האבסורדי והמרושע הזה נשמע גם במאמר המערכת של רוג'ר כהן (כהן הוא יהודי חצר מתבולל בארמון "הניו יורק טיימס" שכותב מאמרי מערכת למגזין דרך קבע). הוא מקשקש ואומר שהעובדה שאנחנו מגדלים את ילדינו, שומרים על שפיותנו ומפרנסים את משפחותינו מקבלת עדיפות על פני היענות לתביעות הבלתי הגיוניות של סאיב עריקאת ומחמוד עאבס.
שמחת תורה באה ללמד אותנו שאנחנו צריכים לשמוח כשאנחנו מסוגלים לשמוח ולחגוג את קיומנו ואת ההישגים שלנו גם כשהמצב איננו מושלם או כפי שהיינו רוצים שיהיה. סיום קריאת התורה הוא עניין של קיום וכך גם כל החיים היהודיים.
תיאור מותו של משה בתורה נועד להדגיש לנו את העובדה שהיהדות מתנגדת לפולחן אישיות. גם כשהיהודי הגדול ביותר, משה רבנו, כפי שהתורה עצמה מתארת אותו במילותיה האחרונות, הולך לעולמו ומשאיר אותנו אבלים ולבד, אנחנו לא מתאבלים בהפרזה ובוודאי לא נכנעים לייאוש. מותר לנו להמשיך לשמוח מפני שהתורה הנצחית עדיין קיימת בקרבנו, חזקה וחיונית. מבחינתנו המשחק לא נגמר לעולם. אנחנו סובלים ונופלים, אבל לעולם איננו מובסים. זה הכוח שהתורה מעניקה לנו וזה המקור לשמחה הגדולה בחגיגות של סיום קריאת התורה והתחלתה מחדש השנה, ומי ייתן וכך יהיה בכל שנה ושנה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.











