ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילה בציבור ובבית הכנסת
תפילת ציבור הכוונה לתוכן התפילה שכידוע הוא נאמר כולו בלשון רבים, למען הציבור, ובמיוחד לציבור האהוב לפני ה'- ישראל עם קרובו. כך הוא מטבע התפילה שטבעו לנו אנשי כנסת הגדולה: "חננו", "השיבנו אבינו", "מהר לגואלנו", "גואל ישראל", "רופא חולי עמו ישראל" ועוד. וכעת יש להרחיב בדבר המקום המיוחד הראוי לציבור, חשיבותו לתפילה, ועד כמה יש להשתדל על מנת להתפלל בו.
אנשי הציבור
הזכרנו בשם ספר ה"כוזרי" את חשיבות תפילת היחיד השקול כנגד הציבור. למי הכוונה בדברים אלו? מיהו איש ציבורי, שבהיותו כזה תפילתו חשובה כל כך?
בבחינה ראשונה ניתן לחשוב שזהו איש העוסק בעניני הציבור, שבזכות חשיבותם עולה חשיבותו. אבל בבחינה שניה מתברר שקנה מידה אנושי זה איננו ראוי למדידה בעין ה' המביט ממרום ורואה את לבב האדם, ולא את חיצוניותו. הוא הרי יודע כמה רבים הם בני האדם העוסקים בעסקי ציבור, וכל ליבם הוא רק לבצעם הפרטי, והם סוחטים ונוגשים את הציבור כדי להגדיל את שמם ולפארו. לא לאלה יקרא אנשי ציבור.
איש ציבור האמיתי הוא שכל ליבו פונה אל הציבור, בין אם הוא נושא בתפקיד ובין אם לא. הוא שמח בשמחתם, הוא כואב את כאבם, וכל הוויית חייו הפנימיים ארוגה ושזורה עם חייהם למערכת אחת בלתי מתחלקת.
כך כתב רש"י 2 על משה רבינו בפרשת יתרו, על הפסוק "וירד משה מן ההר אל העם" 3 : "מלמד שלא היה משה פונה לעסקיו אלא מן ההר אל העם". גם בין תלמידיו ותלמידי תלמידיו, חכמי ישראל, ניכרת האבחנה בין גדולי ישראל שכל חייהם קודש לישראל עמם: בעיות השעה, הזמן והנצח שלו, לבין אחרים, שבכל גדולתם בתורה הם חיים ולומדים בעיקר לעצמם, או לפתרון בעיות של הפרט.
כמובן אין כוונתנו למעט בערך לימוד תורה, ויהיה הפרטי שבפרטי, אבל יש לדעת שגם בלימוד תורה ישנן דרגות. כפי שנאמר במזמור המפואר על התורה במשלי, הלא הוא מזמור ה"אשת חיל" הנאמר על ידינו בליל שבת: "רבות בנות עשו חיל ואת עלית על כלנה" 4 . וכפי שהיה בולט בדור שלפנינו "החפץ חיים" באישיותו הציבורית הכלל ישראלית, שכל ספריו נתחברו כדי לענות על צרכי הדור בזמנו- חזוק התורה והאמונה, אהבת רעים ואהבת חסד, שמירת הלשון ועוד.
תורה ומלכות
הרב ישראלי, בהקדמתו לספרו "עמוד הימיני", ציטט את דברי רש"י, המבאר את שמות שני העמודים אשר בית המקדש נכון עליהם- יכין ובועז. כתב רש"י 5 : "יכין על שם מלכות בית דוד שנמשל לירח כדכתיב 6 : כירח יכון עולם, ובועז כנגד השמש שיצא בגבורה ועוז שנאמר 7 : ישיש כגיבור".
כתב על זה הרב ישראלי: "יסוד הבריאה ותכלית ההויה, שהם במהותם ירידה ממקורם העליון בהסתר האור האלוהי המחיים ומקיימם ומוציאם מן ההעדר אל היש, תכליתם ומגמתם ירידה לצורך עליה. שיחזור ויבקע האור מן החושך. ובעולם הזה יתגדל ויתקדש שמו הגדול על ידי עם סגולה בארץ הסגולה, אשר יכונן ממלכת גוי קדוש, ומאורח חייו ילמדו כל באי עולם להכיר במלכו של עולם. גולת הכותרת של מלכות ישראל היא המקום אשר יבחר ה' שממנו תורה ואורה יוצאים לעולם. ובזה מתבסס כסא כבודו, בהיות קדש הקדשים של מעלה מכוון כנגד קדש הקדשים של מטה, כדברי חז"ל בירושלמי ברכות. בבנות שלמה את בית האלוהים הקים את עמודיו שניים, עמוד הימיני יכין ועמוד השמאלי בועז, סמלים לשמש ולירח אשר גם הם עצמם סמלים. הירח כנגד מלכות בית דוד והשמש כנגד מלכות התורה, שעל תופסיה נאמר 8 : "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו". שני עמודים אלה, תורה ומלכות ישראל, עליהם ישען בית מקדש של מטה ומעלה כאחד. מלכות בית דוד נמשלה לירח, כי זאת תכונתו ותכונתה שאין לו אור משלו כלום, ויודע ומכיר הוא בכך שאורו הוא אור השמש שהוא מחזיר, ומתוך קבלת עול אלוהי זה הוא מביא את העולם כולו יחד עמו לתכליתו, ובזה הוא הופך להיות העיקר". עד כאן מקצת דבריו בהקדמתו על בנין בית ישראל הכללי, המתרכז ונגלה בבית המקדש, המגלה בתכונתו את המקדש הרוחני של בית ישראל כולו.
המקדש בזמננו
בית הכנסת, הנקרא בדברי יחזקאל הנביא "מקדש מעט" 9 , הוא המשך מאותו מקדש גדול שאורו נתפוצץ, ורסיסים ממנו מאירים בבתי הכנסת שאנו זוכים להתפלל בתוכם. בכל אחד מהם משתקפת ומנצנצת בבואת אותו האור הכפול אור ישראל ואור התורה. שמו נקרא על שמנו, שהרי יעודו לכנס את ישראל לעבודת ה', ועל כן נקרא בית כנסת על שם כנסת ישראל. במרכזו וחזיתו נמצא ארון הקודש שבו מונחים ספרי תורה, הממשיכים את דבר ה' אלינו מהר סיני ועד היום.
על פי זה מובן עד כמה חשובה תפילה בציבור בבית הכנסת דוקא, ולא רק במנין בבית פרטי. אין לשער את ההבדל בין תפילה הנאמרת בו, בבית שנבנה וסודר לשם תפילת הציבור, לבין תפילה, אפילו של מנין יהודים, הנאמרת בקרן זוית ברחוב או בבית ומסדרון כלשהו, מתוך מחשבת טעות שאם מתפללים בציבור הרי כבר הגענו לתיקון הנכון של התפילה.
לא כן הדבר. כתב השו"ע 10 , שרק מי שאנוס ואינו יכול להתפלל בבית הכנסת יכול להתפלל במקום אחר. וגם אז ישתדל לכוון את הזמן, שיהיה מתאים לזמן שהציבור מתפלל בבית הכנסת. ואם הוא מתפלל ביחיד ואיחר לזמן התפילה, אף על פי כן יתפלל בבית הכנסת. שכך נאמר במסכת ברכות 11 : "אין תפילתו של אדם, נשמעת אלא בבית הכנסת". והחמירו חז"ל במי שעובר ליד בית הכנסת בשעה שמתפללים ואינו נכנס להתפלל עמהם, עד שאמרו 12 : "אחרי ארי ולא אחרי אשה, אחרי אשה ולא אחרי עבודה זרה, אחרי עבודה זרה ולא אחרי בית הכנסת בשעה שהציבור מתפללים בו".
ביאר מרן הרב קוק 13 שכוונת חז"ל להדריכנו בסדר העדיפויות הראויות לזהירות מסכנות. והוא: סכנת הארי היא סכנת הגוף, על כן קטנה היא מסכנת גילוי עריות הפוגעת בקדושת גוף האדם. סכנת עריות קטנה מסכנת עבודה זרה, שהיא פגיעה בחלק הרוחני של האדם, וסכנה זו היא קטנה מהניתוק מכלל ישראל העוסק בצרכיו ופונה אל אלוהיו לעזרה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









