ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- מבוא - יסודות התפילה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- שיעורי הלכה נוספים
כמובן, כשאין ברירה אפשר להתפלל גם בבית, כמו שקבעו להתפלל בבית האבל, ר"ל, כדי לעשות חסד עם האבל שנמנע ממנו על פי הדין לצאת מביתו. היתר זה יפה כוחו גם לחולה אשר חלש מכדי לצאת החוצה, שיכול להתפלל בביתו.
יתכן שגם בשעת שמחות כאשר מתקבצים אנשים רבים בבית שיש בו ברית מילה או שבע ברכות לחתן וכלה, ומתוך חשיבות המצוה הנעשית במקום והתחשבות בטרדת הציבור שלא להטריחו לצאת ולבוא, בפרט שחייבים בכבודם שהרי הם באו לכבד את המצוה, בכל אלו אפשר להקל ולהתפלל בבית. מה עוד שסיבות אלו אינן חוזרות הרבה עד שנחשוש שמא בני אדם יתרגלו להתפלל בביתם ותיפגע התפילה המהודרת, שהיא בבית התפילה המיוחד- בית הכנסת.
בשעת הדחק ניתן להתפלל בציבור גם בשוק, אף על פי שהיתר זה הוא דחוק ביותר מפני הקושי הגדול להתרכז בתפילה במקום השוק, המלא רעש ושאון המטרידים את מנוחת הנפש ומקשים על תפילה כהוגן. יש להשתמש בהיתר זה רק כאשר אי אפשר אחרת ובלעדיו תאבד התפילה לגמרי, כמו אם אדם נמצא בנסיעה מחוץ לביתו, ואם לא יתפלל באותו מנין ארעי לא יספיק להגיע לבית הכנסת ויאבד את תפילתו, כפי שמצוי בתפילת מנחה שזמנה עובר. או כאשר אדם שהיה בדרכו או אנוס בטרדה קשה הפסיד את זמן התפילה בציבור, כאשר המתפללים הקבועים בבתי הכנסת התפללו כבר ובתי הכנסת נסגרו, ואם לא יתפלל בדרך לא ימצא עוד מנין. [דבר זה מצוי בחיילים המשתחררים ומגיעים לעיר בשעה מאוחרת בערב, או בנוסעים במרחקים גדולים שהיו בדרך והגיעו לעיר בשעה מאוחרת].
מובן מאליו שאין לקבל היתר זה על מנת להפוך את זה להרגל קבע, ומתוך כך להפוך את החלק היפה ביותר בחיים, חלק שבו נערכת פגישה קצרה בין האדם ליוצר נשמתו ומלכו הנצחי, למושפל ומוזנח בתוך שוק מלוכלך, או באולם שמחות כאשר הרעש גובר וקשה מאד להתפלל. עדיף להשתדל ולתכנן כאשר באים לשמחה, להתפלל במנין בבית הכנסת קודם שיבואו לשמחה, כדי לשמור על התפילה שתהיה כתיקונה.
כתב השו"ע 1 , שמי שיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס להתפלל בו נקרא "שכן רע". יש מהאחרונים 2 שכתבו שדבר זה נאמר אפילו אם אין מנין בבית הכנסת, ויש להסתפק בזה. מכל מקום כתב המשנה ברורה 3 , שאם הוא מתפלל בביתו במנין אין הוא נקרא "שכן רע", אף שעל כל פנים לא קיים מצוה כתיקונה, להתפלל במקום קבוע לתפילה. ומה טוב אם בערים הגדולות שעוברים ושבים מצויים, יתקנו מקומות שבהם חדרים ואולמות סגורים ומקורים לצורך המתפללים המזדמנים, כדי שלא יתפללו ברחובות ובקרן זוית, ואשרי חלקם של מזכי הרבים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
