ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בהיותו בן 24, החל להיכנס לעסק המשפחתי, מפעל טקסטיל בו יצרו עניבות. כאשר המסחר נחלש באזורם, אברהם החליט לנסות את מזלו באמריקה והפליג לשם. הוא הצליח במסחרו, השיג 'גרין-קארד', והציע לאביו לבוא גם הוא לארצות הברית. האב ביקש שבנו יחידו יחזור לוורשה לבסס את עסקם שם, ואולי לאחר מכן ייסעו לאמריקה. אברהם ציית לאביו וחזר. שבוע לאחר מכן פרצה מלחמת העולם השנייה. השערים ננעלו. אין יוצא ואין בא.
אברהם הצליח להישאר בגטו ורשה בכל שנות המלחמה. הוא היה מגולח ונראה כפולני מלומד, ובזכות זה ניצלו חייו. היה חבר במחתרת הפולנית והצליח להיכנס ולצאת מהגטו ולחלץ חמישה מקרוביו. הוריו ויתר בני משפחתו הושמדו.
כאשר הנאצים הפציצו את גטו ורשה לאחר המרד, אברהם היה בחוץ, ושמע פולני אומר לרעהו:
"חבל שהגרמנים מפציצים את הגטו והורסים הכל. הם היו צריכים להרוג את הג'וקים האלה, ולהשאיר לנו את הרכוש".
אברהם פנה, לראשונה בחייו, לקדוש ברוך הוא ואמר בסערה: "ריבונו של עולם, תראה איך הם מתייחסים לבני העם שלך!"
כעבור זמן מה היה המרד הגדול של המחתרת הפולנית. כל ורשה הופצצה ונחרבה על ידי הגרמנים. לא היו אז כמעט יהודים בעיר. אברהם, שהצליח להימלט לעיירה סמוכה, חש שקיבל מענה לפנייתו לקב"ה.
לקראת סיום המלחמה הורו הפולנים לא לתת לאברהם לצאת משערי פולין כשהוא בחיים. כאשר היה חבר במחתרת הפולנית, גנב מהם נשק והעבירו לפרטיזנים היהודים. הפולנים נפגעו מכך שיהודי רימה אותם ורצו להתנקם בו. היו לו שלושה שמות בדויים, שבהם השתמש בשנות המלחמה. הוא התלבט איזה שם לומר בגבול כדי לא להיתפס, ובחר להופיע דווקא בשמו הרשמי 'אדוארד ברנשטוק'. כאשר עבר בגבול, ראה כי הפקח בודק אם שמו נמצא ברשימת המבוקשים, והבחין בשלושת שמותיו הבדויים. שמו הרשמי לא הופיע, וכך ניצל.
בתום המלחמה אברהם לא ידע איך להמשיך בחייו. הוא ניסה לבנות מחדש את העסק בבלגיה. כשנה לאחר המלחמה, בעקבות מבוכתו הגדולה, הלך לאסטרולוג ידוע בבלגיה. האסטרולוג קרא את המפה שלו לפי פרטי לידתו ואמר: "יש לך טעות בפרטים שמסרת לי!"
"מה פתאום?! אין לי שום טעות. זה מקום הולדתי וזה התאריך והשעה שלי".
"לא יתכן. לפי הנתונים שמסרת לי, האדם הזה נהרג במלחמה!"
"מה פתאום נהרג?!", אמר אברהם, "אלה הפרטים שלי!"
"אם ככה", אמר האסטרולוג, "אז אתה יהודי!"
אברהם החוויר כסיד, לקח את רגליו והסתלק מהמקום, כשהוא מהרהר: במשך כל המלחמה חיפשו בנרות כל יהודי, ואף אחד לא העלה בדעתו שאני יהודי, והנה האסטרולוג הזה יודע...
הדבר הזה הדליק אצלו ניצוץ.
הוא הגיע לצרפת ופנה לאחד האסטרולוגים הגדולים בעולם כדי ללמוד את האסטרולוגיה על בוריה. בשיעור האחרון נבחנו התלמידים. כל תלמיד לקח נתונים מאדם מוכר לו ובנה מפה אסטרולוגית. אברהם החליט לערוך את המפה של עצמו. הוא ערך את המפה שוב ושוב, אך לשווא. לפי הנתונים הוא היה מת... הוא ניגש למורה הדגול והראה לו את ניסיונותיו. המורה התבונן, ערך חישובים ואמר בהחלטיות: "האדם הזה מת!"
"אבל אני מכיר אותו אישית", טען אברהם מבלי לגלות שמדובר בו, "והוא לא מת!"
האסטרולוג הגדול אמר: "אם הוא לא מת, אז הוא יהודי. יש רק מקרה אחד שבו המפה לא משקפת את האדם, במקרה שמדובר ביהודי".
אברהם הבין שיש ביהודי משהו שמעל הטבע. בתום הקורס התחבר לרב שניאורסון בצרפת, שהקים ישיבה לפליטים לאחר השואה. בתחילה לא היה מקום לינה עבורו, והוא הסתפק בספסל שמצא במסדרון.
כך החלה התקרבותו ליהדות. אחרי שנים הוא עלה לארץ כיהודי מאמין והגיע לישיבת חב"ד בלוד. הוא התחתן בגיל 49 עם רחל, עולה מצרפת, והביא חמישה ילדים יראי שמיים, זכה לחתן את כולם ולראות נכדים. תמיד נהג לומר לצאצאיו כי בעת צרה על היהודי לעשות משהו מעל הטבע והרגילוּת שלו, כדי שהקב"ה יעשה משהו מעל הטבע ויושיעוֹ.
בערוב ימיו חלה אברהם. בליל שבת היו לצד מיטתו בבית החולים שני בניו, זאב ושמואל, שסעדו אותו. הבנים אכלו את סעודת ליל שבת, ושוחחו ביניהם. הם דיברו ביניהם על כך שה'בן איש חי' כותב בספרו 'בן יהוידע' על המזלות של החודשים. אביהם שמע את המילה 'מזל' בוקעת מפיהם, נשא את עיניו למרום ואמר לבניו: "אין מזל לישראל!"
אלה היו מילותיו האחרונות. למחרת בבוקר החזיר את נשמתו לבוראו.
מתוך העיתון בשבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
