ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
הנביא מלאכי אומר על אהרן הכהן: "תּוֹרַת אֱמֶת הָיְתָה בְּפִיהוּ וְעַוְלָה לֹא נִמְצָא בִשְׂפָתָיו בְּשָׁלוֹם וּבְמִישׁוֹר הָלַךְ אִתִּי וְרַבִּים הֵשִׁיב מֵעָוֹן. כִּי שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ דַעַת וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ כִּי מַלְאַךְ ד' צְבָאוֹת הוּא" (מלאכי ב, ו-ז).
אומר שם המלבי"ם במקום: "התורה שלמד בפני עצמו היתה תורת אמת. במה שלימד והורה לאחרים כפי ההלכה... לא נטה ממצוות ד' לחלוק עליהן".
צריך להדגיש כי הפסוק מדבר באהרן הכהן שהוא סמל של רדיפת שלום, אהבת הבריות ושלום בית ומצד שני קיים את ההלכה ולא זז ממנה. וע"כ צריך להפנים כי אין סתירה בין רדיפת שלום לתורת אמת ואמירת אמת אלא להיפך "וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ" (זכריה ח, יט).
הנביא מלאכי מסיים את ספרו בפסוק: "הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ד' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם" (מלאכי ג, כג-כד) ישנו מצב שבו הבנים מחזירים את האבות וישנו מצב שבו האבות מחזירים את הבנים. צריך לעשות מעשים של קירוב ע"מ לקרב בין ציבורים בעלי רמות ותפיסות שונות ביהדות, כמובא במאמר 'הדור' לראי"ה קוק זצ"ל והדברים נכונים ואמיתיים.
אך צריך להדגיש, שבכל התהליך הזה של דו שיח אחד עם השני אסור לוותר על הדברים העקרוניים שלנו ע"מ שהדו שיח יהיה מוצלח. וע"כ אומר הנביא פסוק אחד קודם לכן: "זִכְרוּ תּוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדִּי אֲשֶׁר צִוִּיתִי אוֹתוֹ בְחֹרֵב עַל כָּל יִשְׂרָאֵל חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים" (שם כב) ישנם בתורה חוקים ומשפטים גם לעוסקים בקירוב רחוקים.
הגמרא במסכת מו"ק (יז.) מבארת את הפסוק הנ"ל כך: "אם דומה הרב למלאך ד', יבקשו תורה מפיו ואם לאו אל יבקשו תורה מפיו". צריך לחפש ולתור אחר הרב הדומה למלאך, גדול הדור אשר עושה רצון ד' ללא מורא ופחד.
יסוד הכינוס הזה, כינוס לאמיתה של תורה, הוא לומר לרב ליאור, לתלמידים, שישנה כאן תורת אמת! יש כאן תורה של גאולה! תורה אמיתית! אנחנו יונקים כאן מתורה של רב שהוא גדול הדור וגיבור ישראל שעומד בחזית ואינו מפחד לא מהפרקליטות ולא מהממשלה אלא אומר את מה שהתורה מחייבת את הרב לאורך כל הדורות – לומר דעת תורה, לומר אמת. הגמרא מביאה במסכת סנהדרין (יט.) שינאי המלך היה צריך לבוא לדין. אמר לו שמעון בן שטח: עמוד! אתה מלך אבל אתה צריך לעמוד בבית הדין! אמר לו ינאי המלך אני לא שואל אותך, יש רבנים אחרים. הוא שאל את הרבנים מה דעתכם – הסתכל לימין, נפנה לשמאל, כולם הורידו את עיניהם בקרקע ושתקו. אמר להם שמעון בן שטח: יבוא בעל מחשבות ויפרע מכם. בא גבריאל והגמרא מספרת מה הוא עשה שם.
כבימים ההם – כן בזמן הזה. ישנם רבנים המרימים את דעת התורה וישנם כאלו המכופפים את הראש בפני הרוחות המנשבות בעולם.
היום, כשהתקשורת רוצה למצוא איזה 'גימיק', היא מחפשת איזה רב'ה, שיאמר כל מיני דעות שאינן דעת תורה, שרחוקות מלהיות דעת תורה. אני מסופק אם ראויים אותם רעבע'ס לנקוט בשיפולי גלימתו של מורנו ורבנו הרב ליאור. זו חוצפה שרבנים באים ואומרים דעת תורה כאשר בכלל עוד לא הגיעו להוראה ברמה הראויה למנהיג ציבור.
לעינייננו, מתגלה כאן היסוד של "אתה בחרתנו מכל העמים", של "הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג, ט), של מה שקראנו השבת בתורה: "וְנִפְלֵינוּ אֲנִי וְעַמְּךָ מִכָּל הָעָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (שמות לג,טז). יש עם פלאי, אומר כאן הרמב"ן, וזה עם ישראל. עם מופלא עִם דרך מיוחדת, עם של דורות, עמו של בורא עולם, "ממלכת כהנים וגוי קדוש" ולכן הדרך שלו בעז"ה תנצח, בזה אין ספק.
אומרים לי אנשים: 'ישנם רבנים שמדברים אחרת והדברים שאתם אומרים זה חילול ד''.
אני רוצה לומר לאותם רבנים: עם ישראל איתנו, כלל ישראל איתנו, בכל מקום; בפתח תקווה, בבת ים, בתל אביב. דעו לכם: העם רוצה לשמוע דברים ברורים. העם רוצה לשמוע את הרב ליאור מדבר. דברים שנאמרים בגבורה, זה קידוש ד'! ההיפך מזה הוא חילול ד' חלילה.
הגמרא במסכת סנהדרין (קב.) מספרת: "תפשו הקב''ה לירבעם בבגדו ואמר לו: 'חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן' אמר לו: 'מי בראש?' 'בן ישי בראש' 'אי הכי לא בעינא'". ישנם רבנים המדברים על פתיחות, הסיבה שהם מדברים כך, לענ"ד, היא כדי להבליט את עצמם. כדי שהציבור ישמע אותם. קשה להם לקבל את העובדה שגדול הדור הוא העומד בראש. 1
צריך לחזור ולהדגיש את מה שמו"ר הרצי"ה קוק זצ"ל היה חוזר ואומר כי 'הפוליטיקה של כלל ישראל היא תורה, היא קדושה' 2 ע"כ הרבנים מחוייבים לומר את דעתם בכל נושא וקל וחומר בנושא של כלל ישראל.
ישנם רבנים שמסכימים עם דברי הרפיסות, עם הדברים הנמוכים הנשמעים ונראים בטלוויזיה. אחרי אלפיים שנות גלות, עם ישראל רוצה להתרומם, לשמוע דברי גבורה כפי שמשמיע הרב דוב ליאור בגאון, בענוותנות, בצניעות. "במקום שאתה מוצא גבורתו – אתה מוצא ענוותנותו" (ע"פ מגילה לא.). יֵדע הרב: כל התלמידים הנמצאים כאן באו לחזק את הרב. כמובן, הם רק נציגים. יש עוד מאות ואלפי תלמידי חכמים שמאמינים בדרך של הרב. אנחנו באנו לכאן כי הרגשנו צורך, כי הרגשנו את הצער של הרב מהרדיפות המטופשות, מהחוצפה להעיז לדמות את הרב לאנשים שעושים דברים נוראים. התלמידים פה הם עם הרב, הרבנים פה עם הרב, כולנו עם הרב. כולנו מאמינים בדרכו של הרב, כולנו מחזקים את הרב וכולנו מתפללים שהקב"ה ייתן לרב את הכוחות להמשיך להנהיג את הציבור ושהציבור ימשיך לשמוע את דברי הרב. ובעז"ה, אחרי שכל הציבור התאחד וראינו את הכינוס הגדול הזה של תלמידי חכמים ותלמידיהם ותלמידי תלמידיהון ודאי שכולנו נצא מזה מחוזקים.
ולסיום, צריך לדעת: 'אם אין גדיים אין תיישים'. עלינו לגדל דור של תלמידי חכמים גדולים בכל מקצועות התורה ובעלי הסתכלות נכונה על גאולת ישראל, כמו הרב ליאור. לשם כך צריך לשבת שנים רבות בישיבה, לברר את הנושאים החשובים הללו ולהיות מלאים בעוז וענווה, יר"ש ומידות טובות.
^ 1.סימן הדף: קדושה בראש.
^ 2.וכן בארץ הצבי עמ' ע"ה: "איננו עוסקים בפוליטיקה במובן הקטן אלא בהלכות קידוש השם".
לאמיתה של תורה "בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"
מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
