ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
חז"ל אמרו במסכת יומא (עב:) שמי שזוכה התורה נעשית לו סם חיים, ומי שחלילה לא זוכה, אותה תורה יכולה להיהפך עבורו לסם המוות. אתם זוכים להתחנך אצל מורי הוראה, אצל אנשי תורה, הממשיכים את דרך החינוך של מרן הרב זצ"ל ובנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שראו כבר לפני עשרות שנים את המהלכים האלוקיים של שיבת עם ישראל לארצו, תחיית האומה וארצה וכוננות חיי האומה לאור תורת ישראל.
אמנם הדברים אינם פשוטים, אך צריכים אנו להתבונן על האירועים המתרחשים בדורנו לאורה של תורה. הרב צבי יהודה תמיד היה אומר שאחת מהנפלאות הגדולות היא, שאחרי אלפיים שנות גלות זכינו לעצמאות מדינת ישראל בחלק ניכר מארצנו, וכפי שכתוב בספר אורות (אורות ישראל, לאומיות ישראל, ז) היא 'יסוד כסא ד' בעולם' ואנו מאמינים שהיא ראשית צמיחת גאולתנו. וכן היה אומר שהמדינה שייכת לכל עם ישראל, אלו שיושבים בארץ ואלו שיושבים בגולה, היא שייכת לדור הזה והיא שייכת גם לדורות הבאים. לכן, הבעיה שלנו אינה עם המדינה עצמה אלא עם החולשות המתלוות, ועם אלה שמנהלים את המדינה עם הקטנוּת, עם ה'שטיבל'ך'. אלו אנשים שניתקו את עצמם מהעבר וממורשת ישראל, ודגלו ב'התנתקות'.
ההתנתקות ממורשת ישראל הביאה בכנפיה התנתקות מהלאומיות והתנתקות מארץ ישראל. ע"כ אנחנו רואים היום שהתנהלות השלטון במדינה היא נגד צביונה היהודי - לא רק נגד ערכים תורניים, אלא נגד הצביון הלאומי של עם ישראל, 1 ואנו רואים היום שישנם כאלו שלהוטים להסגיר חבלי ארץ למחבלים. 2
החולשות ביחס לארץ ישראל לא התחילו אתמול, אלא כבר לפני עשרות שנים, והרב צבי יהודה תמיד היה מוקיע את ההנהגה החולשתית של הממשלות שהיתה בנושא הזה.
אחרי מלחמת ששת הימים התחילה מחלת ה'דַּבֶּרֶת': 'שטחים תמורת שלום'. מה זה 'שטחים'? וכי כבשנו את סעודיה?! הרי שחררנו את ארץ ישראל! מה שלא היה לנו כוח לעשות במלחמת השחרור, ההשגחה האלוקית נתנה לנו את הכח לעשות לאחר תשע עשרה שנה. זו השלמה של מלחמת השחרור. אנחנו צריכים לדעת שהשגחת ד' פועלת לטובת עם ישראל אלא שיש חולשות בתוכנו.
הרמח"ל, בהסתכלותו על המהלכים האלוקיים המתרחשים בעולם בכלל, ובעם ישראל בפרט – שכולם חותרים לגילוי ייחוד שם ד' בעולם – כותב ב'דעת תבונות' (פסקה קסו), שיבוא זמן, לפני הגילוי של האור הגדול, בו ימסר לרע שלטון ללא מיצרים. לא משום שאנחנו חייבים אלא שהשעה צריכה לכך, כדי שנראה לאחר מכן מה היה חסר לנו. אולי אנחנו כבר נמצאים בשלב הזה. ולא משום שאנו אשמים בזה (- ואין הכוונה שאנו לא צריכים לתקן! כל אדם בכל מצב צריך לתקן) אלא שאלו מהלכים אלוקיים כדי שאנשים יראו מה היה חסר להם. כמו שלפני עלות השחר יש התגברות של החושך כדי שאח"כ יעריכו את האור שמפציע במזרח.
לענייננו, שני תלמידי חכמים מיצהר פרסמו ספר בשם 'תורת המלך' על המעמד של עם ישראל ושל אינם יהודים ועל היחס בין ישראל לעמים. הלכות הקשורות לעם ישראל ולבני נוח. זהו ברור הלכתי המבוסס על המקורות התלמודיים והספרות שנכתבה במשך הדורות בנושא זה.
התבקשתי לתת הסכמה לספר. עיינתי בחלק ממנו, וראיתי שהמחברים ירדו לעומקם של דברים, וביררו את הנושא כדרכה של תורה, כפי שתלמידי חכמים אמיתיים מבררים נושא.
הרבנים אמרו מה היא דעת התורה, כפי שמחויב לעשות כל רב בישראל. מי שלא אומר מועל בשליחותו הציבורית! הוא נבחר להיות רב או ראש ישיבה וע"כ הוא צריך לדעת ולהגיד לתלמידים מהי האמת בעניינים אלו. 3
חכמים דרשו על הפסוק: "וְכִי יִגֹּף שׁוֹר אִישׁ אֶת שׁוֹר רֵעֵהוּ וָמֵת" – 'ולא שור של נכרי'. דהיינו, ששור של ישראל שנגח שור של נכרי – פטור. הגמרא במסכת בבא קמא (לח.) מספרת שבאו הסרדיוטות של רומי וטענו כנגד חכמים על ההבחנה בין יהודי לגוי. זו הייתה סכנה לכלל ישראל! מוכיח מכאן ה'ים של שלמה' 4 שאם שואלים לחכמי ישראל דעת תורה אסור להם לשנות אפילו במקום סכנה. זו היא גישה של תורה!
יש רבנים שאמרו: "אנחנו אמנם מוחים נגד חקירת רבנים אבל אנחנו מסתייגים מהספר 'תורת המלך'". קודם כל, לשם מה הם היו צריכים להוסיף את הסיפא הזו? האם מישהו ביקש מהם הסכמה לספר?! ושנית, בספר מופיעה הדרכה של תורה – שאסור לסכן חיילים במלחמה, רק כדי שלא יפגעו אזרחי אויב המכונים 'חפים מפשע'. 5 אם מישהו חושב שמה שכתוב שם לא נכון אבקש ממנו שיכתוב תשובה עם נימוקים הלכתיים מה הוא היסוד ההלכתי לכך שמותר לסכן יהודים בשביל למנוע פגיעה באזרחי אויב? על סמך מה הוא אומר את זה?! אולי הוא לוקח את זה מהעולם הנוצרי האלילי - הדת ה'רחמנית' הרצחנית הזאת האומרת: 'מי שנתן לך סטירה על לחי אחת תושיט לו את הלחי השנייה'. וכמובן, הם עצמם לא מקיימים את הטיפשות הזאת, את הפנאטיזם הזה – כשהאמריקאים הפגיזו באפגניסטן מקומות יישוב, וכי הם אמרו מראש למחבלים: 'אנחנו הולכים להפציץ אתכם'?! זו שטות שקיימת רק אצלנו, אצלם אין דבר כזה. זה נגד המוסר האנושי ונגד הטבע האנושי. בתורת ישראל יש רחמנות אמיתית, כמו ש'החינוך' (מצוה תכה ועוד) אומר שביעור הרשעות הקיימת בעולם היא תועלת לכלל האנושות.
אם כן, הרבנים אמרו את מה שהיו צריכים לומר, ולחקור אותם על כך זו פשוט התנכלות. שמעתי שיש כאלה שרוצים לחוקק חוק חסינות לרבנים. לעניות דעתי החוק לא יפתור את הבעיה. זו לא בעיה שאין חוק. הבעיה היא, שבעלי השליטה בפרקליטות וכו' ממציאים עבירות 'מתחת לשֻלחן'. הלא זה גם כן בניגוד לחוק! אני חושב שמבקר המדינה היה צריך לחקור ולבדוק אם הפרקליטות לא חרגה מסמכותה כשאמרה שהרבנים צריכים להיחקר. הזמינו אותם לחקירה ביחידה לחקירת פשעים בין לאומיים. זו כנראה עבירה מאוד חמורה! אתם מבינים: זה לא 'סתם' מעילה בכספי ציבור, אלו 'פשעים חמורים'! רואים בעליל שזו התנכלות – שנובעת מרשעות או טיפשות או שניהם יחד. והם עוד מצפים שהרבנים ישתפו בזה פעולה. הרבנים אינם נגד המדינה, להיפך! הרבנים רוצים שהמדינה תתנהל לאורה של תורת ישראל.
התיקון בתחום הזה, צריך להיות בשורש, וזה נעשה ע"י החינוך שאתם זוכים לקבל אצל הרבנים היושבים פה. כאן גדל דור שמצמיח את המנהיגים הבאים של המדינה. בתחום הצבא, בתחום הכלכלה, בתחום המדעים ובשאר התחומים. אנשים בעלי יושר, אמינות, מסירות לעבודה. אנשים שלא קידומם האישי עומד בראש מאוויהם, אלא טובת כלל ישראל. עליכם לנצל כל יום לעלות במעלות התורה – בהלכה, באגדה ובכל מה שקשור להנהגת כלל ישראל ולהתבוננות על המהלכים האלוקיים המתרחשים בדור הזה. בשירת האזינו (דברים לב, ז) כתוב: "זְכֹר יְמוֹת עוֹלָם, בִּינוּ שְׁנוֹת דֹּר וָדֹר". בספר 'חידושי הרי"ם' על התורה מבואר, שבכל דור ודור צריכים לראות מה ההשגחה האלוקית רוצה בדור הזה. לצערנו הרב, חוגים רחבים מתעלמים מההסתכלות על מה שקורה מסביב, הרי כל ספרי הנבואה שכתבו הנביאים לא באו לחדש מצוות, הם באו לפקוח עיניים לראות את המתרחש בעולם. הגמרא במסכת יומא (כט.) אומרת שפורים הוא הנס האחרון שניתן להיכתב. ולמרות שהיו גם אחר כך ניסים, רק "נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" (מגילה יד.) וזאת, כדי שאנחנו נתבונן ונדע איך משליכים את הדברים לדור שלנו. יש היום 'אידיאולוגיה' שלא לומדים תנ"ך או ספרי מדע האמונה של גדולי ישראל. כמו שבהלכה אף אחד לא יאמר שמספיק ללמוד גמרא בעיון אלא צריך ללמוד טור, ב"י, נו"כ וכו' כדי לדעת את ההלכה, כך גם בענייני אמונה, לא מספיק ללמוד גמרא אלא צריך גם ללמוד ספרים במדע האמונה.
גדולי ההלכה היו גם גדולי מדע האמונה. (ראה לנת"י ח"ב, "ליחס הנגלה והנסתר ביהדות" (עמ' תמ במהד' בית אל)) כמו רב סעדיה גאון, הרמב"ם ושאר גדולי ישראל, והם קבצו בספריהם מה היא הדעה הנכונה, מה היא השקפת היהדות ומה הם עיקרי האמונה שלנו. כל אחד חייב ללמוד נושאים אלו. מרן הרב זצ"ל, הוא זה שראה את המהלכים האלוקיים בדור שלנו והבין אותם, והרבנים היום מנחילים את זה לתלמידיהם.
באתם היום למחות על ביזוי כבודה של תורה, ומבואר בגמרא בשבועות (ל: ורש"י שם) שאע"פ שעדות צריכה להאמר בעמידה, כפי שלמדו חז"ל מהפסוק "וְעָמְדוּ שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים" (דברים יט, יז), ת"ח מעיד בישיבה, משום שהגמרא דורשת על הכתוב "אֶת ד' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" (שם ו, יג) – 'לרבות תלמידי חכמים' (בבא קמא מא:) ו'עשה דכבוד תורה עדיף'.
אני מאוד מקווה שעצם בואכם לעיר האבות ינסוך בכם את העוז, את הגבורה ואת כושר העמידה מול כל הלחצים והחולשות שמתגלות בתוך עמנו. והלוואי שעם ישראל באמת יחזור בתשובה ולא ירחק היום ותפקחנה העיניים. אני מאחל לכל הבחורים: שיזכו לעלות במעלות התורה, ויהי"ר שנזכה לראות בכם את ההנהגה של הדור הבא. עלו והצליחו.
^ 1.להבדיל, ניכר בסעודיה שהיא מדינה מוסלמית. ולמרות שמי שלא שייך לאמונה שלהם – אינו יכול להיכנס לשם כלל – בכ"ז היא ידידה גדולה של ה'מעצמה המערבית'.
^ 2.אם הם היו אומרים 'אנו נאלצים בשביל השלום' המדומה או 'אנחנו חייבים' – אמנם לא היינו מסכימים איתם, אבל לפחות היה אפשר להבין אותם. אך הם עשו אידיאולוגיה מהחולשה הזו, שקשה להבין אותה בשכל אנושי.
^ 3.לא שמענו, להבדיל, שחוקרים את אנשי האקדמיה שחברו לשונאי ישראל באירופה להכריז חרם אקדמי על ישראל. זו התנכלות נגד רבנים.
^ 4.פרק רביעי סימן ט וז"ל: "שמעינן מהאי ברייתא, דאסור לשנות דברי תורה אף כי הסכנה וחייב למסור עצמו עליה... שמע מינה שמחויבים אנו למסור על קידוש השם ואם חס וחלילה ישנה הדין - הוה ככופר בתורה משה".
^ 5.שאלו אותי אם אני דוגל בפגיעה בחפים מפשע. עניתי שודאי לא! אסור לפגוע בחפים מפשע, ואני עומד מאחורי הדברים האלה, אבל הם לא חפים מפשע אלא מחפים על פושעים.

לאמיתה של תורה "בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"
מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










