ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מה יהא על עתידם של אלה, אין נביא אשר יוכל לדעת, אבל ברור שיידרש עוד זמן רב עד שהשקט ישוב לשרור שם. אותם סערות עולמיות מתרחשות גם אצלנו. הכח השלילי מתנודד ומנסה להגן על עצמו בכל דרך. לאור התנודות בעולם הערבי, ברור שגם אצלנו עוד רחוקה הדרך לשלום. "אבירי השלום" עצמם אינם יודעים שלום. הרוצה שלום צריך להיערך למלחמה. הם הולכים בכיוון הפוך – והרוצה שלום יגיע רק למלחמה. ובענין זה אנו יודעים את מקומנו:
איננו שייכים לכח השלילי, הקטלני, ההרסני, היודע לדבר ולצעוק "שלום שלום". אנו שייכים לכח הבונה את השלום האמיתי. הכח של "ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם" (תהלים כט, יא).
בעולם יש סערות ויריות, וגם אצלנו, אותה "ירייה" שנורתה לעברו של מו"ר הרב ליאור שליט"א, להזמינו לחקירה.
קראתי את דבריך, מר רז נזרי הנכבד. טרחתי להשיג את העיתון בו כתבת, ולמרות שבין כתלים אלו בושה היא להזכיר את דבריך, אבל לא אמנע מכך. כתבת, ש"גם ראשי ממשלה מוזמנים לחקירה, וגם אישי ציבור חשובים". אם כן, אתה משוה את הרב ליאור שליט"א לגזלנים, נואפים, שודדי ממון ישראל, לאלה אתה משוה רבנים?! מזמין אותם לחקירה ואומר: 'הנה מדוע שרב פלוני לא יתייצב לחקירה?'?! ירית חץ בלב של עם ישראל! בלב התורה! ועכשיו אתה אומר: "מה זאת אומרת שכל אחד כל אזרח יחליט מה הוא רוצה ומה הוא עושה? יש שלטון, יש חוק!" בושה וחרפה חוקי הרשע האלה שאתה ורעך מעוללים! ואתה עוד תמה על זה שיוצאים בפרסומים ובתמונות ובקריאות גנאי?! אתה טוען שידידך "עשה גם דברים טובים" בודאי, אנו מכירים את זה מההיסטוריה: מלך ישראל הקים עיר אחת בישראל וזכה לארבע דורות מלוכה. (סנהדרין קב:) אני מצפה שאתה והפרקליטות תקימו עיר אחת! לא ווראבי שתיהפך אף היא לעיר יהודית בעז"ה, תקימו עיר יהודית ועל זה נוקיר לכם טובה, ונזכור, ותזכה לארבע דורות של מלכות אתה ורעיך. אבל כשאתה מתנשא ומזכיר טובותיו של פלוני אלמוני כאשר אחרי הכל מדובר בהרס ובחורבן? אדרבה תרתמו גם אתם לטובת עם ישראל! לתנופת התיישבות חדשה! אז נוכל לשבח אתכם וללחוץ את ידכם ולחזק את ידכם ולאחל לכם עוד ארבע דורות של מלכות. אבל כשהכל מתנקז סביב שלילה והרס?
אחר כך תמהים מדוע כבוד הרב לא מתייצב לחקירה! איזו שאלה תמימה! כולם פה תמימים! מה אתה מצפה לשמוע מפי כבוד הרב? אם תזמין אותו לחקירה – הוא יקריא לך את ההסכמה שנתן. זה כתוב לפניך. יש לך מה להעמיד לדין – תעמיד לדין; אין לך מה להעמיד לדין אז מה אתה רוצה לחקור? מה הבעיה שלך?!
אתה ירא! אתה חרד! אתה מרגיש שכל הכסא השקרי הזה שאתה יושב עליו, שהפרקליטות מתייהרת בו, מתחיל להתמוטט שהרי לשקר אין רגליים. אנחנו לא נשתף פעולה! אנחנו נאמץ את יסודות התורה בכלל ואת הרב ליאור שליט"א בפרט להמשיך לדבר להציג את דברה של תורה בראש מורם, בידיעה ברורה. אנחנו הולכים להנהיג את עם ישראל בכל: בצבא, במדע, לכבוש את כל מדינת ישראל ובעז"ה כאשר נכבוש – גם הכוח הזה שפועל היום לשלילה – אנו מאמינים שיחזור ויצטרף גם הוא לכלל הכוחות החיוביים שימשיכו ויבנו את תורת ישראל, את עם ישראל ואת ארץ ישראל בעז"ה.

לאמיתה של תורה "בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"
מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.










