ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
אנחנו עם ישראל, אנחנו נבחרנו על ידי ריבונו של עולם להיות נושאים את שם ד' בעולם ולהיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו) המקרבת את כל העולם כולו לריבונו של עולם, לעבודתו יתברך.
היסוד הזה הוא, בעצם, יסוד הויכוח במדינת ישראל. האם מדינת ישראל צריכה להיות המדינה של העם היהודי, המיוחדת לעם היהודי, מדינה שנושאת את שם ד', או מדינת כל אזרחיה שמטשטשת את הייחוד של עם ישראל, מבטלת את המעלה המיוחדת שלו והופכת אותו להיות עם ככל העמים. זה שורש הויכוח היום במדינת ישראל.
אנחנו לא מבטלים שום עם ולשון. להפך, המעלה של עם ישראל היא מעלה של "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", כמו הכהונה בישראל כך ישראל בעמים. זהו בעצם תפקיד של שירות; לרומם את כל העולם כולו. כמו שהכוזרי אומר (ב לו) שעם ישראל הוא בחינת לב שבאומות. עם ישראל הוא עם מיוחד, עם ישראל הוא עם ד'. כל בוקר אנחנו אומרים: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". בכל חג אנחנו שרים: "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך... ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת." זו היא נקודת היסוד והיא כמובן גם מתבטאת בהלכותיה של תורה. כשם שיש לישראל חובות המיחדות אותו מכל עם ולשון, כך יש לו גם זכויות המיחדות אותו מכל עם ולשון. מוסר המלחמה של התורה הוא המוסר האמיתי, ולא קוד אתי שמשתנה חדשים לבקרים לפי השקפתו של המחבר.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, ששלשום ביום שישי היה יום הזיכרון שלו, לימד אותנו שכבוד תלמידי חכמים זה כבודה של תורה. תלמיד חכם אמיתי - זה תורה. עד כדי כך שחז"ל אומרים שתלמיד חכם שמחל על כבודו - כבודו מחול (קידושין לב.). זאת אומרת שהתורה והוא נעשים דבר אחד, המכבד תלמיד חכם - מכבד את התורה וכן להפך. על כן אנחנו באנו לכאן, לכבודו של מורנו הגאון הרב דוב ליאור (ולא נרבה כעת בשבחיו), שעומד עכשיו בחזית השמירה על כבודה של תורה. הוא לא מוכן לוותר על השמעת דעתו - דעת תורה - כפי שהוא מבין אותה, ועל זה נאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז), לא לפחד! התורה צוותה אותנו לפסוק הלכה ולהורות כמו שאנו מבינים את התורה ולא אחרת בשום פנים ואופן, ואיש לא יכפה ולא יוכל לכפות את תלמידי החכמים לשנות את דעתם מפני לחצים ציבוריים או מפני סיבות אחרות. כל הדורות ישראל מסרו את נפשם על קיומה של התורה. יכולות להיות מחלוקות בתורה אבל כל אחד זכאי לקבוע את דעתו ולהשמיע אותה בקול ברור, בקול נחרץ.
אינני נכנס כאן בפרטי הלכה האם חייב לומר את דעתו עד כדי מסירות נפש או לא - יש על זה דיון של הרב בתשובות (משפט כהן סי' קמג) אבל בודאי שצריך לעמוד על דעתו וחס וחלילה לא להשמיע אחרת מדעתה של תורה בשום פנים ואופן. ועל כן כולנו התאספנו כאן, במגמה הזאת. אנחנו מייצגים כאן הרבה אנשים - הרבה ישיבות והרבה תלמידי חכמים - שלא באו לכאן. יש כאן רק נציגות של קבוצות ממקומות שונים שבעצם מייצגת תלמידי חכמים רבים מאוד ובני ישיבות רבים מאוד שכולם קוראים ותובעים לאפשר לתלמידי חכמים להביע את דעת התורה בלי לחשוש מפני חקירות ובלי סתימת פיות. את ההלכה לא קובעים בבתי המשפט לא עיתונאים מפורסמים ולא שדרנים מפולפלים. כל הדורות תלמידי חכמים אמרו את דעתם בלי מורא ופחד וכך גם ננהג בדור הזה.
כל ההתמודדויות הללו, גם זו של עכשיו אינן מחלישות את בטחוננו שתהליך הגאולה הולך ומתקדם, שעם ישראל הולך וחוזר עכשיו לארצו, הולך וחוזר לתורתו והולך וחוזר לעצמיותו, לפנימיותו ולמעלתו המיוחדת, ובסופו של דבר מדינת ישראל תהיה מדינה בעלת אופי יהודי, שומרת תורה ומצוות, מקדשת שם שמים ומקרבת את כל העולם כולו לעבודתו יתברך שמו.
לאמיתה של תורה "בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"
מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
