ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- קוממיות
- לאמיתה של תורה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
אנחנו עם ישראל, אנחנו נבחרנו על ידי ריבונו של עולם להיות נושאים את שם ד' בעולם ולהיות "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ" (שמות יט, ו) המקרבת את כל העולם כולו לריבונו של עולם, לעבודתו יתברך.
היסוד הזה הוא, בעצם, יסוד הויכוח במדינת ישראל. האם מדינת ישראל צריכה להיות המדינה של העם היהודי, המיוחדת לעם היהודי, מדינה שנושאת את שם ד', או מדינת כל אזרחיה שמטשטשת את הייחוד של עם ישראל, מבטלת את המעלה המיוחדת שלו והופכת אותו להיות עם ככל העמים. זה שורש הויכוח היום במדינת ישראל.
אנחנו לא מבטלים שום עם ולשון. להפך, המעלה של עם ישראל היא מעלה של "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ", כמו הכהונה בישראל כך ישראל בעמים. זהו בעצם תפקיד של שירות; לרומם את כל העולם כולו. כמו שהכוזרי אומר (ב לו) שעם ישראל הוא בחינת לב שבאומות. עם ישראל הוא עם מיוחד, עם ישראל הוא עם ד'. כל בוקר אנחנו אומרים: "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". בכל חג אנחנו שרים: "אתה בחרתנו מכל העמים אהבת אותנו ורצית בנו ורוממתנו מכל הלשונות וקדשתנו במצוותיך... ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת." זו היא נקודת היסוד והיא כמובן גם מתבטאת בהלכותיה של תורה. כשם שיש לישראל חובות המיחדות אותו מכל עם ולשון, כך יש לו גם זכויות המיחדות אותו מכל עם ולשון. מוסר המלחמה של התורה הוא המוסר האמיתי, ולא קוד אתי שמשתנה חדשים לבקרים לפי השקפתו של המחבר.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה, ששלשום ביום שישי היה יום הזיכרון שלו, לימד אותנו שכבוד תלמידי חכמים זה כבודה של תורה. תלמיד חכם אמיתי - זה תורה. עד כדי כך שחז"ל אומרים שתלמיד חכם שמחל על כבודו - כבודו מחול (קידושין לב.). זאת אומרת שהתורה והוא נעשים דבר אחד, המכבד תלמיד חכם - מכבד את התורה וכן להפך. על כן אנחנו באנו לכאן, לכבודו של מורנו הגאון הרב דוב ליאור (ולא נרבה כעת בשבחיו), שעומד עכשיו בחזית השמירה על כבודה של תורה. הוא לא מוכן לוותר על השמעת דעתו - דעת תורה - כפי שהוא מבין אותה, ועל זה נאמר "לֹא תָגוּרוּ מִפְּנֵי אִישׁ" (דברים א, יז), לא לפחד! התורה צוותה אותנו לפסוק הלכה ולהורות כמו שאנו מבינים את התורה ולא אחרת בשום פנים ואופן, ואיש לא יכפה ולא יוכל לכפות את תלמידי החכמים לשנות את דעתם מפני לחצים ציבוריים או מפני סיבות אחרות. כל הדורות ישראל מסרו את נפשם על קיומה של התורה. יכולות להיות מחלוקות בתורה אבל כל אחד זכאי לקבוע את דעתו ולהשמיע אותה בקול ברור, בקול נחרץ.
אינני נכנס כאן בפרטי הלכה האם חייב לומר את דעתו עד כדי מסירות נפש או לא - יש על זה דיון של הרב בתשובות (משפט כהן סי' קמג) אבל בודאי שצריך לעמוד על דעתו וחס וחלילה לא להשמיע אחרת מדעתה של תורה בשום פנים ואופן. ועל כן כולנו התאספנו כאן, במגמה הזאת. אנחנו מייצגים כאן הרבה אנשים - הרבה ישיבות והרבה תלמידי חכמים - שלא באו לכאן. יש כאן רק נציגות של קבוצות ממקומות שונים שבעצם מייצגת תלמידי חכמים רבים מאוד ובני ישיבות רבים מאוד שכולם קוראים ותובעים לאפשר לתלמידי חכמים להביע את דעת התורה בלי לחשוש מפני חקירות ובלי סתימת פיות. את ההלכה לא קובעים בבתי המשפט לא עיתונאים מפורסמים ולא שדרנים מפולפלים. כל הדורות תלמידי חכמים אמרו את דעתם בלי מורא ופחד וכך גם ננהג בדור הזה.
כל ההתמודדויות הללו, גם זו של עכשיו אינן מחלישות את בטחוננו שתהליך הגאולה הולך ומתקדם, שעם ישראל הולך וחוזר עכשיו לארצו, הולך וחוזר לתורתו והולך וחוזר לעצמיותו, לפנימיותו ולמעלתו המיוחדת, ובסופו של דבר מדינת ישראל תהיה מדינה בעלת אופי יהודי, שומרת תורה ומצוות, מקדשת שם שמים ומקרבת את כל העולם כולו לעבודתו יתברך שמו.
לאמיתה של תורה "בִּצרונה ושכלולה של עָצמת עצמאותה האמתית של הרבנות"
מתוך כנס לאמיתה של תורה, קריית ארבע
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
שם משמואל על הפרשה שורשי היראה והחסד במצוות המילה
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק ב'
מצוות המילה גורמת לקבלת השפע הרוחני. בהתחלת שנות האדם בימי הנעורים האדם צריך ללכת ב'חסד' כמו אברהם, ואחר כך ילך במידתו של יצחק. על ידי שאברהם מל את עצמו הוא עשה מעשה דין, ועל ידי כך הוא הוליד את יצחק שהוא מידת הדין.
