ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- הכוונה בתפילה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן יהודה ניסים
מהו פשר ההבדל? ביאר זאת המשנה ברורה 2 שאת תפילת הציבור מקבל הקב"ה בעצמו, אבל תפילת היחיד מגיעה אל יעדה על ידי מלאכי השרת, והם אינם מעבירים תפילה בלשון זרה שאיננה קדושה. ונשאלת השאלה: מדוע בדרך כלל הקב"ה איננו פונה אל תפילת היחיד והיא עוברת רק על ידי מלאכים? ומדוע שפר חלקה של תפילה בלשון הקודש שמתקבלת ישירות על ידי הקב"ה למרות היותה תפילת היחיד?
ישראל לב העולם
יתכן לבאר זאת בדרך הבאה: בספר "נצח ישראל" למהר"ל מבואר 3 מדוע לא יתכן שעם ישראל, ח"ו, יכלה מן העולם. וזאת, כיון שכל קיומו של העולם הוא על ידי הקב"ה שהוא מקור חיי העולמים כולם. כדי שהעולם יתקשר אל הבורא יש צורך שיהיה בו חלק שהוא קרוב בענינו אל הענין האלוהי, היות ובלי חלק כזה אין אפשרות לעולם השפל להתקשר אל האינסוף המתעלה מעל המקום והזמן. בעולם שהוא בטבעו בנוי מרבים נפרדים, יש רק גורם אחד שיש בו דמיון לענין האלוהי באחדות הגדולה שיש בו, והוא עם ישראל, שעליו נאמר: "ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ" 4 . הקב"ה, שהוא אחד ושמו אחד יתעלה זכרו, שוכן בישראל האחד, ודרכו מקבל כל העולם את חיוניותו. אם היינו מעלים על הדעת שיכלה שם ישראל ח"ו, הרי זה יהיה סוף העולם, שהרי בזה יתנתק מהבורא, מקור חייו. הרי זה דומה ללב, נושא החיים ומעבירם לכל האברים כולם. אין להעלות על הדעת שיסולק הלב מהגוף, והחיים, חיי הנפש, ימשיכו להחיות את הגוף. לכן, מסכם המהר"ל, לא יתכן לתאר שהעולם יתקיים, וקיומו של עם ישראל, שהוא לבו, יפסק.
כוחם העיקרי של ישראל איננו תוצאה של צירוף כל הפרטים שבו. להיפך, הבורא קבע את שם ישראל בטרם הופיע העם היהודי ובניו בעולם. בני ישראל הם האיברים והענפים, הצומחים ומגלים כלפי חוץ את כח האילן הקדוש שמצמיח אותם. אחדותנו איננה ענין של קשר בין גופותינו או אפילו הגיונותינו. אחדות זו היא אחדות הנשמה המקורית שענינה יעוד אחד ותכלית אחת- לגלות את קדושת ה' בעולם, כנאמר בספר ישעיה 5 : "ואתם עדי נאום ה' ואני אל", "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" 6 . כשם שמקימים צבא לתפקיד מוגדר כמו הגנת האומה, ואחר כך כשצורכי ההגנה מחייבים שליטה באויר, מייסדים חיל אויר, ואם בים, חיל הים וכדומה. אין הצבא הרכבה של חיל ים ויבשה, אלא שהמטרות הקבועות מראש הם הסיבה לחיפוש הכלים האנושיים והמכניים להוצאת המטרה אל הפועל. כן הוא בישראל הנקראים בתורה "צבאות ה'" כנאמר 7 : "והוצאתי את צבאותי, את עמי בני ישראל, מארץ מצרים, הם נוצרו להגשמת המטרה שקדמה להם.
כיון שאי אפשר שלמשך התפילה נרכז את כל העם היהודי, שבתוכו מגובשת אותה הנשמה הכוללת שדרכה ואליה מופיע רם ונישא, שוכן עד, מרום וקדוש, נוצרו כלים שדרכם מתאפשרת הופעת בחינת כללות האומה במדרגה הציבורית התחתונה שבה. זו היא תפילת הציבור, בעשרה יהודים, שמצאנו שהם נקראו בתורה בלשון "עדה" 8 , שהיא המילה המבטאת את היעוד האלוהי של ישראל- עדות שיש אלוהים חיים מולך בשמים, המשגיח בארץ. אם כן, תפילת הציבור היא התפילה הקרובה אל הקב"ה בעצמו, ולכן ניתן לציבור להתפלל בכל לשון, והיא מתקבלת ישירות על ידו.
לשון הקודש כוללת בתוכה את מעלת הציבור
לעומת זאת, היחיד המתפלל על צרכיו הפרטיים איננו יכול להתקשר אל מקור הכל, הכולל את הכל, והמתעלה מעל היחיד. מהי תקנת היחיד? וכיצד יתקרב לבוראו? רק אם ישתמש בלשון שבגלל חשיבותה היא ראויה להתקשר עם הבורא. כך כתב ה"חפץ חיים", ב"ביאור ההלכה" 9 : לשון הקודש יש לו סגולות רבות מכל הלשונות, והיא הלשון שבו מדבר הקב"ה עם נבראיו, כמו שכתב הרמב"ן, בפרשת "כי תשא" 10 . וחז"ל אמרו: בלשון הקודש נברא העולם, ככתוב 11 : "לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת". וגם כשתיקנו כנסת הגדולה את נוסח התפילה היו מאה ועשרים זקנים, ומהם כמה נביאים, והמה נמנו על כל ברכה, בתיבותיה ובצירופי אותיותיה, בכמה סודות נעלמות ונשגבות. וכשאנו אומרין אלו כלשונם של כנסת הגדולה, אף שאין אנו יודעין לכוון, מכל מקום עלתה לנו תפילתנו כהוגן, כי התיבות בעצמן פועלין למעלה. מה שאין כן כשמתפללין בלשון לעז", עכ"ל.
אם כן לשון הקודש עוזרת ליחיד המתפלל, גם אם הוא לא מבין אותה במלואה, ובגלל חשיבותה העצומה היא ראויה לקשר אותו עם בוראו, ובפרט כאשר היא מסודרת על ידי גדולי עולם אנשי כנסת הגדולה.
בזה יש לימוד זכות על אלו שלא מכוונים בתפילה, שהרי סוף כל סוף התפילה הזאת פועלת בעצמה, ובלבד שלא יהיו מחשבות אסורות היכולות לקלקל ולהזיק. כך כתב הרמב"ם בפירושו למסכת אבות 12 , שאם מדברים בלשון הקודש דברים אסורים, לא רק שאין בזה תיקון, אלא להיפך, הקלקול גדול בהיותו משתמש בדיבור קודש לדברים אסורים, והרי יש בזה חילול הקודש. אמנם לציבור, שזכותו בהיותו ציבור גדולה כל כך, התירו חכמים להתפלל בשפה זרה, שהיא איננה יכולה לעכב את כוחו הגדול להתקשר עם אלוהיו, אלוהי עולם ברוך הוא.
בנאמנות לשפה העברית נמצאת השמירה על עצם חיינו
למרות פסק זה של השו"ע להתיר לציבור להתפלל בלועזית, כתב המשנה ברורה 13 את הדברים הבאים בשם גאון ישראל, החת"ם סופר זצ"ל, שכתב בתשובותיו: "מה שהתירו להתפלל בכל לשון היינו דוקא באקראי, אבל לקבוע בקביעה תמידית ולהעמיד שליח ציבור ולהשכיח לשון הקודש לגמרי, זה אי אפשר בשום אופן". דבריו אלו היו מכוונים ליהודי חוץ לארץ שהתקשו בלימוד השפה העברית שלא דברו בה.
והוסיף עוד שם את הדברים הבאים: "מחמת כמה וכמה טעמים נכוחים האריכו כל גאוני הזמן בספר "דברי הברית", והסכימו שאיסור גמור הוא לעשות כן. וכל זאת כדי להוציא מדעת כתות חדשות, שהתפרצו והעתיקו את כל נוסח התפילה ללשון העמים. ועבירה גוררת עבירה, שדילגו על הברכה של "קיבוץ גליות" וברכת "בנין ירושלים". וכשם שרוצים להשכיח את זכרון ירושלים, כן רוצים להשכיח את לשון הקודש מישראל פן יגאלו בזכות שלא שינו את לשונם". אלו דברי בעל המשנה ברורה לפני יותר מיובל שנים, ודברי החת"ם סופר לפני שלושה יובלות, על המאמץ הגדול שנדרש לשמור על זיקתנו להוויתנו המיוחדת המתבטאת בלשון הקודש העברית, בתפילה ובדיבור. וכן על הקשר המיוחד לארץ ישראל שבא לידי ביטוי בברכת "קיבוץ גלויות" לארץ, ועל ריכוז הקשר הזה אל הלב והפנים של הווייתנו הישראלית- ירושלים עיר הקודש, תבנה ותכונן במהרה בימינו.
אם כן, כל ההתכחשות שקיימת בחוגים מסוימים לזכותנו הבלעדית על ארץ ישראל וליעודנו המיוחדים בעולם המתבררים דוקא דרך התורה שבכתב והתורה שבעל פה, מקורה באותם איברים מדולדלים, שמתוך חוסר אונים לעמוד כנגד לחץ הגויות באירופה ניסו להמעיט ולגמד את נצח ישראל וקדושו ולהדמות לגויים ככל האפשר, אולי יזכו לשמוע מפיהם דברי שבח מפוקפקים ביותר. ובאמת דוקא הנאמנות ללשון הקודש ולארץ ישראל היא המהוה ערובה בטוחה לקשר שלנו עם בורא עולם. דוקא מתוך השימוש בלשון הקודש, והקשר העמוק והכוונה כלפי ירושלים, חברון, בית לחם ושכם, תישמע תפילתנו טוב יותר אצל אבינו שבשמים.
לשון הקודש ראויה גם לחיי החול
מאידך גיסא, ישנם כאלה שבטעות מתרחקים מלשון הקודש, וכמו כן מארץ ישראל, כאשר הם מזהים אותן עם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות ולא נאמנים לתורה, שהשתדלו בעד השפה העברית, ובזמנינו, בעד ישוב ארץ ישראל. הם סוברים שלשון הקודש, שענינה הוא קדוש בגלל מקורה, איננה יכולה להיות כלי שימוש לדברי חול יום יום. וכמו כן ארץ ישראל, אם היא משמשת אך ורק לתורה ותפילה בישיבות ובבתי כנסיות, אז היא ממלאת את יעודה, אבל לסתם ישוב בארץ אין לדעתם מעלה כלל.
אולם גם כאן ישנה טעות, וראיה לכך נביא מדברי הגמרא במסכת שבת 14 . שם מסופר על רב יהודה, שהיה מתרחץ באמבטי ובקש שיתנו לו סבון. ומבארת הגמרא את הסיבה לבקשתו של אותו אמורא קדוש, שכל חייו היו תורה וקדושה, מדוע הוא ביקש סבון? כדי ללמד שמותר לדבר עברית, לשון הקודש, אפילו דברי חול. ללמדנו שעצם החיים של בן ישראל הם קדושה, וגם דברי חול של יהודי בן לעם הקודש מותרים וראויים לשימוש לשון הקודש, ואין בזה שום פסול.
מובן שאין להעלות על הדעת לעשות עבירות בארץ ישראל, או לדבר לשון הרע וניבול פה בעברית ח"ו. אבל עצם החיים בארץ והדיבור בלשון הקודש, לא רק שאינם דחויים אלא הם אף רצויים ואהובים לפני ה', החפץ בישראל עמו ורוצה בישובם בארץ הקודש, והוא לא יתן ביד אנשי חמס ומרמה להגשים את מזימותיהם כלפי ישראל עמו. הרמב"ם בפירוש המשניות 15 כותב על דברי חז"ל 16 : "הוי זהיר במצוה קלה כחמורה"- שמצוה קלה שצריך להיזהר בה היא לימוד דקדוק נכון של לשון הקודש.
למרות כל הנאמר, מובן שמי שאינו יודע עברית וקורא מקירות לבו אל ה', מותר לו לקרוא אל ה' בלשונו. לכן התירו לנשים בחוץ לארץ, שלא ידעו עברית שהרי לא עסקו הרבה בלימוד תורה, לקרוא אל ה' בשפתן. כמו כן התירו לחולה ולמבקריו לקרוא אל ה' בשפתם, שהרי בשעת צרה "קרוב ה'... לכל אשר יקראוהו באמת" 17 . אשרינו שאנו דוברים בלשון הקודש ומבינים אותה, ויכולים להשתמש בה בקריאתנו מקירות לבנו אל אבינו שבשמים.
^ 1 סימן קא סעיף ד.
^ 2 שם ס"ק טו.
^ 3 פרק ג.
^ 4 שמואל ב' ז, כג.
^ 5 מג, יב.
^ 6 שם, כא.
^ 7 שמות ז, ד.
^ 8 שמות טז, ב (ועוד הרבה).
^ 9 סימן קא ד"ה "יכול להתפלל".
^ 10 שמות ל, יג.
^ 11 בראשית ב, כג.
^ 12 א, יז.
^ 13 סימן קא ס"ק יג.
^ 14 דף מא ע"א.
^ 15 פרקי אבות ב, א.
^ 16 שם.
^ 17 תהילים קמה, יח.
^ 2 שם ס"ק טו.
^ 3 פרק ג.
^ 4 שמואל ב' ז, כג.
^ 5 מג, יב.
^ 6 שם, כא.
^ 7 שמות ז, ד.
^ 8 שמות טז, ב (ועוד הרבה).
^ 9 סימן קא ד"ה "יכול להתפלל".
^ 10 שמות ל, יג.
^ 11 בראשית ב, כג.
^ 12 א, יז.
^ 13 סימן קא ס"ק יג.
^ 14 דף מא ע"א.
^ 15 פרקי אבות ב, א.
^ 16 שם.
^ 17 תהילים קמה, יח.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








