ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- טוען ונטען
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- צדקה והלואה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
שלחתי 'שקים' לצדקה והם חזרו אליי לאחר שלש שנים בעקבות תקלה בדואר. בינתיים התחרטתי על אותה התרומה מאחר ומצבי הכלכלי השתנה ורצוני עתה לתרום סכומים זעומים יותר לארגונים אחרים. שאלתי, האם הדבר אפשרי או שמא ממחויבותי לשלוח שקים חדשים לייעדם המקורי.
תשובה:
ממון שנתחייב אדם לתת לצדקה הריהו עליו בתורת נדר שעליו לקיימו. על אחת כמה וכמה במקום שכתב התחייבות זאת בכתב, או כששלח שקים בפועל אלא שחזרו אליו מסיבות שונות.
על-כן כעת מחובתך לשלוח 'שקים' אחרים עם הסכום הראשון הנקוב ובעז"ה יקויים בך מקרא שכתוב "ולך תהיה צדקה כי יברכך ה אלוקיך"
[הדברים אמורים דווקא לגבי ממון המוגדר על-פי ההלכה 'צדקה' ולא בכל תרומה לגופים למיניהם כגון אוניברסיטה וכיוצא בזה].
מקורות וביאורים:
לעיל (תשובה י') הזכרנו את חקירת המחנה אפרים (הלכות צדקה סימן ב') לגבי ממון שהופרש לעניים ברשות מי הוא – ברשות המפריש (אלא שמחובתו ליתנו אליהם כדין נדר) או שנחשב כבר עתה ברשות העניים.
נפקא מינה שקיימת על-פי חקירה זו היא באופן שנתחייב לתת צדקה ומת, האם יורשיו חייבים לקיים את התחייבותו: אם מחשיבים את המעות כממון העניים מחוייבים ליתנו להם מאחר וברשות עניים הוא, אולם אם החובה היא מדין נדר בלבד, הרי האב נדר, ואין על היורשים חובה לקיים נדר אביהם המת.
אמנם במקום שנדר שחפץ מסויים יינתן לצדקה במקרה זה יחוייבו היורשים ליתנו לעניים מאחר והתחייבותו תפסה את החפץ המסויים.
אולם יש להקשות ממה שפסק השו"ע בהלכות צדקה (יו"ד סימן רנח סעיף ו): "הנודר צדקה אינו יכול לחזור בו, אלא אם כן נשאל לחכם והתיר לו".
והלא לעיל נתבאר שכשנתחייב להפריש חפץ מסויים נתפס בחובתו ושוב אין יכול לחזור ממנה, ומה יועיל שיישאל על נדרו?
בביאור הדבר כתב המחנה אפרים כך:
והייתי רוצה לחלק ולומר דנהי דאמרינן דאמירה לעניים כמסירה דמי, היינו דוקא באומר 'סלע זו לעני פלוני' דזכה אותו עני באמירה כיון שמקנה זה לעני ידוע ואמירה חשיב כמסירה. ובהאי גונא מיירי הרא"ש (כלל יח) שמקנה לאנשים ידועים, ובכהאי גונא נמי מיירי הריטב"א בקידושין והר"ן (שם בשמעתין) שאמירה לגבוה כמסירה להדיוט איירי כשמקנה לעניים ידועים. אי נמי שמקנה לגבאי עניים שידו כיד עניים, דהזוכה הוא הגבאי והרי הוא מבורר.
אבל באומר 'סלע זו לעניים' שאינם מבוררים - אינם זוכים באמירה, דלא תהא אמירה גדולה ממסירה, וכהאי גוונא בהדיוט אפילו מסר לחברו ואמר לו 'זכה למי שיצא ראשון' - לא זכה. וסברא זו סברתיה ואחר כך מצאתיה למהרי"ט (חלק א' סימן כ"ב), וביו"ד ובחו"מ".
העולה מדבריו שבנידון שלנו שהשקים נכתבו למוסד צדקה מסויים, נחשב שהכסף כבר נמסר לידיהם, ואין הנותן יכול לחזור בו או לשנות הצדקה למטרה אחרת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה
עולת ראיה – ברכות
עולת ראיה – ברכות
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
