ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת העמידה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אוריה שרה בת עינת
מה יהיה הדין אם מפריעים לאדם להתפלל, והוא איננו יכול להתעלם ולהתרכז בתפילתו, כגון תינוק בוכה וכדומה. הרי אם ימשיך, ממילא לא יוכל להתפלל כדין, ואם יפסיק, הרי יש בזה איסור הפסקה? כתב המשנה ברורה 3 , שמותר לרמוז לילד בידיו כדי שישתוק, אבל לא יפסיק בדיבור בשום אופן. ואפילו אם יגרם לו נזק כספי חמור אין להפסיק בתפילה, שאין לממון ערך לפני גודל האיסור.
ואם ההפרעה קשה מאד ולא ניתן להתעלם ממנה, כגון שבאה על ידי גוי שאיננו מבין את חשיבות התפילה, או סכנה המתקרבת למקום, כתב השו"ע 4 שיקצר ויזדרז בתפילתו, ולא יפסיק. ואם גם זה איננו מספיק, התיר השו"ע לזוז וללכת ברגליו למקום אחר, אך לא יפסיק את תפילתו. רק במקום סכנת נפשות גמורה שאין שום ברירה אחרת, אז יפסיק על פי ההלכה הברורה והמפורסמת 5 הקובעת שפיקוח נפש דוחה את כל התורה כולה חוץ משלושה דברים.
ובענין הנחש, נאמר במשנה 6 ונפסק בשו"ע 7 שמפני נחש לא יפסיק, אבל מפני עקרב יפסיק. ונתבאר בגמרא 8 , שהנחש איננו תמיד בחזקת סכנה אלא אם כן נראה שהוא סוער ומתקיף, אבל עקרב מסוכן תמיד. ומכאן שבסכנה ברורה מותר להפסיק.
מה בין נחש לעקרב
בדברי הגמרא הנזכרים ישנו רמז שנאמר על ידי מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל: משמעות התפילה היא החיבור שיש לישראל מצד קדושת נשמתם עם הקב"ה, ואיסור ההפסקה מורה על כך שאין מפסיק בינינו לבינו יתברך. ואפילו נחש כרוך על עקיבו לא יפסיק, הכוונה בזה שהנחש רומז לחטא, ליצר הרע. יתכן ואדם חטא כל כך עד שהנחש מקיף אותו, ואף על פי כן אין זה מפסיק בינו לבין קונו. מהו עקרב ומהי המשמעות שלו? בספר הקדוש "תיקוני זוהר" 9 ביאר, שהמילה עקרב היא תרכבת של המילים: עקר בית. כאן הסביר הרב קוק זצ"ל שרק חטא אחד יכול לגרום ח"ו פירוד בין יהודי לבוראו, כאשר היהודי עוקר את עצמו מהבית ואיננו רוצה להיות שייך לעם ישראל, והוא טוען שאיננו יהודי. פה הסכנה מוחשית ממש, וכאן יפסיק. ומכאן יש לימוד זכות על כל הרחוקים בימינו, למרות חוסר זהירותם בקיום מצוות, כולם מתפארים שהם ישראלים, ולפי דעתם דרכם היא הדרך הטובה למען עמם. אם כן, עדיין הם קשורים ומפותלים עם הקב"ה, והוא הטוב והמיטיב, ברחמיו הרבים יפקח את עיני כולם, ויורנו מדרכיו, ונראה את דרך האמת ונלך בה כולנו כאחד בשם ה'.
הזכיר המשנה ברורה 10 , שהיתר זה, שמותר ללכת ממקומו אם יש הפרעה קשה שאיננו יכול להיפטר ממנה, היא בשעת דחק גמורה. אבל בלא סיבה כזו אסור לזוז ממקומו כלל וכלל. ומה שנאמר בגמרא 11 על ר' עקיבא שהיו רואים אותו בתחילת התפילה בזוית זו ובסוף התפילה בזוית אחרת, שהיה מקומו משתנה מרוב כריעות והשתחויות, אין זה בתוך התפילה אלא בסיומה, כאשר יש בסופה תחנונים שבהם האדם מתחנן ומבקש בקשות פרטיות. אמנם הן נטפלות ומצטרפות לתפילה, אך אין ערך תפילת האדם ותחנוניו על עצמו כתפילה עצמה, שהיא כולה על טובת כלל ישראל והעולם כולו. בזה אין לזוז כלל, אך בחלק התחנונים מותר להקל ולזוז לצורך מצוה גדולה.
הוסיף המשנה ברורה 12 שטוב שיאמר קודם התחנונים פסוק "יהיו לרצון אמרי פי" שבזאת יסיים את עיקר התפילה, ואז אם יש צורך לזוז, או שרצונו להוסיף כריעות והשתחויות ובקשות פרטיות, יוכל באין מפריע. קביעות זאת בתפילה מסייעת בקביעות נצח ישראל ודבקותו באלוהי עולם כעמוד ברזל וכחומות נחושת בצורות, שאין כח שיוכל להדפם ממקומם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
