ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- במעמד השחר
- תפילת העמידה
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- תפילת נשים
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
אברהם חי בן עדינה חיה איטה
ידוע שהמעורבות בעסקי ציבור מכלה את כח האדם, ולכן אמרו חז"ל 1 שאין זה מן הראוי שתלמיד חכם שעסקו בתורה יעסוק בעניני ציבור, כדי שלא ייפגעו כוחותיו התורניים, שזהו הפסד גדול לתורת ישראל. אין זה אומר שתלמיד חכם לא צריך להדריך ולהשפיע על הציבור, ודאי שצריכים להתחשב בציבור. ורק חשוב שלא יהיה מעורב באופן פעיל בעסקי ציבור.
האשה והציבור
הוא הדין והיחס לתפקידה ומעלתה של האשה. אין מן הראוי שתתערב בעניני הציבור. הן כדי לשמור על כוחותיה הרגשיים והנפשיים לטובת ביתה, והן כדי לשמור על כבודה שלא ייפגע על ידי הכוחות הגסים המצויים בשוק החיים. אולם, בודאי שיש לאשה צורך ואפשרות להשפיע על חיי הציבור והכלל דרך בעלה. כך ראינו אצל אמותינו הקדושות, שצוה הקב"ה את אברהם לשמוע בקול שרה ולשלח את ישמעאל מביתו. וכן קבעה רבקה אמנו שיעקב הוא ימשיך את בית ישראל, עמו הנבחר של ה', ועשו יידחה החוצה. רחל אמנו סדרה את בית יעקב ובעזרתה נשארה לאה אמנו בבית יעקב, ונכנסו בלהה וזלפה גם הן לבית ישראל. גם על ר' אלעזר בן עזריה מסופר שנתמנה לנשיא רק בהסכמתה של אשתו נוות ביתו.
יש לברר האם האשה חייבת בתפילה כחיובו של האיש, הן בגלל תפקידיהם השונים, והן בגלל הערך הציבורי של התפילה? במסכת ברכות 2 נאמר שנשים חייבות בתפילה, וביארה הגמרא שם: מפני שהתפילה ענינה בקשת רחמים. יתכן שהכוונה היא, היות ועיקר התפילה הוא כח הלב ורגשותיו, ובזה מצויין כח הנשים, לא יעלה על הדעת שעם ישראל יפסיד כח נפלא זה שעומד לרשותו.
תפילת האשה
אלא שנחלקו הפוסקים האם האשה חייבת בכל התפילה על פי צורתה שנקבעה בסידור, הכוללת פרקי זמירות, תהילים, קריאת שמע וברכותיה ותפילת העמידה ועוד. מצד אחד יש לומר שהתפילה בעיקרה היא תפילת העמידה, ואילו קריאת שמע וברכותיה הם מצוה אחרת ועליה חל הכלל ההלכתי הפוטר את הנשים ממצוות עשה הקשורות בזמן. ויתכן שיש בזה אפילו חשש איסור אם אשה תברך ברכה שאינה מחויבת בה, משום ברכה לבטלה. מצד שני, כיון שנקבעו הברכות וקריאת שמע בתוך סדר התפילה, הרי דינם כדין התפילה שאשה חייבת על פי דין הגמרא להתפלל. הרי זה דומה לאבל (ל"ע) שמותר להתפלל בימי אבלו כל סדר התפילה אף על פי שיש בו דברי תורה, והרי אבל אסור בדברי תורה. אלא שדנים על פרקים אלו כחלק מן התפילה, ולא כמצות קריאת שמע וברכותיה לבד ותפילה לבד.
השו"ע, בהלכות תפילה, כותב 3 שנשים חייבות בתפילה, ולא חילק בין תפילת שחרית לבין ברכות קריאת שמע. ובספר "ילקוט יוסף" 4 כתב שנשים ספרדיות לא תברכנה ברכות קריאת שמע, כיון שלדעת השו"ע אין לנשים לברך על מצות עשה הקשורה בזמן. רק נשים אשכנזיות ההולכות על פי פסק הרמ"א, כדעת רבינו תם שמתיר לנשים לברך על מצוות עשה שאינן חייבות בהם, יכולות לברך. אבל ישנם מגדולי הרבנים הספרדיים שכתבו שגם נשים ספרדיות יתפללו כל הסדר מתחילה ועד סוף בלי שום שינוי מהגברים. כך כתב למסקנה בספר "כף החיים" 5 , וכן כתב הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל 6 . אם כן יוצא שנשים אשכנזיות יכולות להתפלל כתפילת הגברים בלי שינוי, ונשים ספרדיות תלכנה לפי הקהילה שהן דרין בה- אם כדברי המקילים ואם כדברי המחמירים.
על פי זה יתעורר קושי אחר: מה תעשנה הנשים המטפלות בילדים וקשה להן להאריך בכל סדר התפילה? בזה הקלו כל הפוסקים, אשכנזיים וספרדיים, שנשים יכולות להתפלל רק תפילת העמידה, אלא שהזכירו שטוב שתאמרנה גם קריאת שמע, שיש בה קבלת עול מלכות שמים. יש שהקלו יותר על הנשים, שבשעת דוחקן תסתפקנה באמירת ברכות השחר, ובקריאת שמע, ובבקשה כלשהי מלפני שומע תפילה. והסכימו שטוב שתתפללנה שחרית ומנחה, אך מתפילת ערבית פטרו אותן מחיוב.
בענין תפילת מוסף נחלקו הן הפוסקים האשכנזיים והן הפוסקים הספרדיים, ולהלכה תעשה כל אחת על פי הנהוג בקהילתה על ידי מורי ההוראה שם. ביום ראש חודש כדאי להשתדל יותר בתפילתה מפני שיש לזכור שנשים זכו בו זכיה יתירה על הגברים, ונהגו להיזהר בקדושתו באיסור מלאכה והדלקת נר לכבוד ראש חודש, שיש בו משום הארת שבטי ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
