ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- מנחות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן שמחה
א. מיקום הבלילה והיציקה
(אגב הדיבור על מקום הקמיצה)
אם בלל חוץ לעזרה -
ר"ל - כשר (העבודה מתחילה בקמיצה, שהרי היציקה והבלילה נעשים בזר ),
רי"ח - פסול (העבודה מתחילה בבלילה, שהרי צריך כלי שרת )
ב. מנחה שחסרה (הזכרנו בדף ח)
A. חסרה לפני הקמיצה -
לפי כולם כרגע א"א לקמוץ,
אך האם ניתן להשלים? ר"ל - לא, רי"ח - כן.
ראיה לרי"ח - בלוג שמן של מצורע שחסר - ניתן להשלים. תיובתא לר"ל.
B. השיריים חסרו אחרי הקמיצה
a. האם ניתן להקטיר הקומץ?
אם אבדו לגמרי - (משנה בדף כו.) -
ר"א - כשרה,
ר' יהושע - פסולה
(במקביל למחלוקתם לגבי זריקת הדם כשאין בשר בזבחים קד.).
אם רק חסרו -
לר"א - ודאי כשירה.
לר' יהושע - ר"ל - פסול, רי"ח - כשר (כי מודה ר' יהושע כשנשאר קצת).
b. ראיות מברייתות
ראיות לרי"ח -
1. ברייתא שבה ר' יהושע מודה בנשאר כזית בשר.
תשובה לר"ל- במנחה יש לימוד מיוחד שצריך הכל - "והרים הכהן מן המנחה את אזכרתה" (ורי"ח - הכוונה שהמנחה היתה שלימה).
2. ברייתא לגבי שולחן לחם הפנים (ראינו גם אתמול) -
אחרי פירוק הבזיכין (="קמיצה") - אם הלחם חסר עדיין מקטיר את הבזיכין.
תשובות:
1. תשובת ר"ל - זה כר"א שמכשיר.
דוחה רי"ח - אם הברייתא כר"T - למה דיברה על נפרס ולא נשרפה לגמרי?! אישתיק.
2. גמרא (ולימא ליה-) - ציבור שאני (כיון שהותרה בטומאה, הותרה גם בחיסרון).
דחייה - רב אדא ב"א - חיסרון זה כמו מום, שלא הותר בציבור, וכן רב יוסף בר שמעיה - ר"ל דיבר במנחה סתם - גם מנחת ציבור.
רב מלכיו - ראיה לר"ל -
שתי ברייתות שלומדות משני מקורות שצריך מנחה שלימה "מסלתה" + "והנותרת מן המנחה יאכלו..." - בא ללמד שפסול בין אם חסרה לפני הקמיצה ובין אם חסרה אחרי.
דחייה - לפני הקמיצה - פסול אך רק עד שישלימו. אחרי הקמיצה - השיריים פסולים, אך הקמיצה כשירה.
b. איבעיא להו - האם לפי רי"ח הקטרת הקומץ מתירה השיריים?
זעירי - לא - "והנותרת מן המנחה לאהרן ולבניו" - נותרת, ולא נותרת מנותרת.
ר' ינאי - כן - "מן המנחה" - מנחה שהיתה כבר - אוכלים ממנחה שחסרה פעם אחת (בקמיצה) ולא ממנחה שחסרה שוב מאז חיסרון הקמיצה.
שיעור דף יומי בקיצור באדיבות אתר סיני
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
