ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך הגיע מחזור ועוד מחזור, ומישיבות אחרות הגיעו (והרבה מתיכונים דתיים) ורבינו הפך אותם לבני תורה אמיתיים, אידיאלסטיים חדורי אמונה ובטחון בצדקת דרכה של התורה הגואלת.
רק רבינו הרצי"ה שהיה באישיותו המלאכית ("מלאך ה' צבאו-ת ממש" – כך אמר עליו גיסו הגאון רבי שלום נתן רענן זצ"ל) איש חינוך ודוגמא אישית, יכל לחולל מהפכה זו שהיא היתה למעשה אם כל המהפכות הרוחניות בדורנו. עד כמה ראו ברבינו אישיות מוסרית נעלה מעיד הסיפור הבא שהרבה פעמים שמענו אותו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל:
תלמיד חכם אחד גדול, בנו של אחד מגדולי הדור, חשקה נפשו להקים מחדש את ישיבת "קלם" שנסגרה זה מכבר. חיפש אישיות תורנית מוסרית נעלה שתתאים לתפקיד זה, מבין כל גדולי התורה לא מצא מישהו יותר מתאים מרבינו הרצב"י, ואכן קם והלך אצל רבינו ושטח לפניו את בקשתו. לבסוף כל הענין לא יצא לפועל, אך אותו ת"ח ידע כי אישיות מחנכת ומוסרית נעלה שיכולה לחנך דור של צעירים לחיי מוסר נעלים הינה רבינו הרצב"י.
מה היה באישיותו של רבינו שעשאו נעלה וגבוה מעל כל העם? קשה ונדיר למצוא גדול שסיגל עצמו את כל דברי התורה שבכתב ובעל-פה לתוך אישיותו, שחי בדקדקנות ובהקפדה את כל קוצו של יוד מדברי נביאים עד להלכה הכי פרטנית, ובהדרכה מוסרית, גם מה שנראה זניח ושכיח, אצל רבינו היה זה יצוק ומוטבע באישיותו. מהיכן נבעו כוחות נפש כאלה לאחוז במידת חסידות, בפרישות וטהרה נוראה, ולחיות את כל דברי התורה חיים מלאים ושלמים? ממידת האמת שהיתה בו. "אמת מארץ תצמח". מידת האמת שלא נתנה מקום לחנופה ורמיית נפש, שלא ויתרה לעצמה בתואנות שוא, היא זו שיצקה לתוך האישיות הנהדרת הזו את חיי התורה השלמים והמופלאים, של אחד שבחסידותו ובצדקותו היה כחד מן קמאי, עד שמרן הגר"א שפירא זצ"ל אמר עליו שאם היה בדור הנביאים, היה ללא ספק גם כן נביא. רק אישיות מיוחדת זו במידת האמת שבה, יכלה להצמיח דור שלם של בני תורה נעלים ברוחם פי כמה בדורם.
עד כמה שהעריך הוקיר וחיבב את תנועת חב"ד ואת האדמו"ר זצ"ל שבראשה, לא נשא פנים לתופעות חמורות שהיו בה.
סיפר הרב דניאל דרייר שליט"א, רב קהילה בבית שמש:
פעם פרסמו חסידי חב"ד מאמרים חב"דיים ובתוכם שרבבו את הביטוי "בית חיינו" כלפי ה-770, הוא ביתו של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל. כששמע כך רבינו זצ"ל מחה בקול ואמר לתלמידים בכאב גדול: "רחם על ציון כי היא בית חיינו"! מה זה הדבר הזה? איך אפשר לקרוא לבית באמריקה בשם זה?...
את רבינו הרצי"ה אפשר להגדיר כמחנך הדור. ישנם הרבה משפיעים ומגידי שיעורי מוסר וכדומה, אבל כל פעלם מתרכז בתוך ישיבותיהם ולכל היותר בעוד קהילה אחת ושתים, אבל אצל רבינו זצ"ל לא היו הדברים כך, בעין פקוחה עקב אחר כל תופעה בחיי הכלל, ואם מצא לנכון להביע דברי עידוד, שבח, נחמה, שלחם למי שצריך, ואם היה צריך למחות נגד תופעה שלילית או מעשה שכרוך בו עוון חילול השם, לא היסס רבינו ושלח בלא שום מורא, גם כשהאישיות המקבלת את דברי הביקורת הקשים הינה מורמת מעם. רבינו היו מחובר בכל נימי נפשו לכל גלי החיים העוברים על הציבוריות הישראלית, והיה ער לכל תופעה חיובית או שלילית, כך שיכל להדריך את תלמידיו לכוון את דעותיהם לאמת והנכון.
סח הרב שמואל כץ שליט"א מבוגרי הישיבה:
כשכתבתי את הספר "קדושים תהיו" בהקדמה דברתי על "מחלות הדור". מרן זצ"ל קראני אליו, וכשנכנסתי שאל: אתה דוקטור? איזה איבחון מצאת שאתה קובע מה מחלות הדור? ומה גם, אתה מתחיל למנות חסרונות ופגמים, ואני אומר לך: לעולם תתחיל בדברים חיוביים...
על התמדתו המופלאה בתורה רבו הספורים ואין ספור להם. מי שהתקרב מעט ראה איך רבינו הרצי"ה היה דבוק ואחוז בלמוד התורה בכל עת ובכל רגע ממש, איך הוא חי חיי תורה שלמים ומלאים כאחד התנאים הקדמונים, כשמחשבתו היתה דבוקה בבוראו תמיד, בלימוד וברחשי תפלה על שפתיו.
ובלכתך בדרך
פעם אחת, פגש מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת "מרכז הרב" בתלמידו ר' יעקב בס הולך ברחוב. שאל הרב את תלמידו: רבי יעקב, מה אתה לומד?
השיב התלמיד בפליאה: הרב, ידוע הוא שלומדים עתה מסכת סנהדרין בישיבה, ולמה זה שואל הרב לדבר שיודע הוא?
ענה הרב: לא זו כוונתי, כוונתי היא מה אתה לומד עכשיו כשאתה כאן ברחוב, גם כשהולכים ברחוב צריך ללמוד, צריך ללמוד כל הזמן...
סיפר הרה"ג דב ביגון שליט"א, מקים עולה של תשובה, וראש ישיבת "מכון מאיר":
בצעירותי הייתי מדריך בפנימיה של הישיבה לצעירים בירושלים. העבודה הקשה עם הנערים הנמרצים והתוססים התישה אותי, ושקלתי לעזוב ולבחור לעצמי מקצוע כלבבי.
באתי לפני ראש הישיבה, מו"ר מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ושטחתי את בעייתי, שאינני מוצא את עצמי בהדרכת הצעירים שכן הדרישה למשמעת אצל הצעירים איננה דבר קל, ומתיש אותי מואוד להתעסק בזה.
פנה אלי הרב צבי יהודה זצ"ל ושאל: ובמה אתה רוצה לעסוק?
השבתי: סבי היה סופר סת"ם, וחשבתי לתפוס מקצוע זה שמאפשר לי לצמצם את עבודתי למינימום, ולהתמסר בעיקר ללימוד התורה בשעות הנותרות.
הביט בי הרב בעיניים טובות ואמר: ראה, סופר סת"ם כותב על קלף, אבל מחנך כותב על הלב...
אחרי תשובה כזו, שוב לא הרהרתי וידעתי מה תפקידי כאן בעולם.
סיפר הר"ר יעקב בס תלמיד ישיבת "מרכז הרב":
פעם השתתף מרן ראש הישיבה, הגאון הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בהפגנה של "נטורי קרתא" נגד מיסוי החינוך שהטילו האנגלים כאן בארץ, וממנו תחלק העיריה את הכסף באופן יחסי.
בעברי ליד ההפגנה פגשתי לפתע ברבינו שהשתתף בה כאמור, ומאד נפלאתי על זאת, שהרי ידוע מה עוללו אלה הקנאים לאביו מרן הרב קוק זצ"ל. ואכן שאלתי את רבינו, למה משתתף בהפגנה יחד עם "נטורי קרתא" שכ"כ התנגדו למרן הרב זצ"ל?
השיב הרב בתמימות לתלמידו: ר' יעקב, מה שעשו נגד אבא, הרב זצ"ל, קבלו עונשם או שיקבלו, אבל במה שהם צודקים - הם צודקים!...
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
