ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
כך הגיע מחזור ועוד מחזור, ומישיבות אחרות הגיעו (והרבה מתיכונים דתיים) ורבינו הפך אותם לבני תורה אמיתיים, אידיאלסטיים חדורי אמונה ובטחון בצדקת דרכה של התורה הגואלת.
רק רבינו הרצי"ה שהיה באישיותו המלאכית ("מלאך ה' צבאו-ת ממש" – כך אמר עליו גיסו הגאון רבי שלום נתן רענן זצ"ל) איש חינוך ודוגמא אישית, יכל לחולל מהפכה זו שהיא היתה למעשה אם כל המהפכות הרוחניות בדורנו. עד כמה ראו ברבינו אישיות מוסרית נעלה מעיד הסיפור הבא שהרבה פעמים שמענו אותו ממרן הגר"א שפירא זצ"ל:
תלמיד חכם אחד גדול, בנו של אחד מגדולי הדור, חשקה נפשו להקים מחדש את ישיבת "קלם" שנסגרה זה מכבר. חיפש אישיות תורנית מוסרית נעלה שתתאים לתפקיד זה, מבין כל גדולי התורה לא מצא מישהו יותר מתאים מרבינו הרצב"י, ואכן קם והלך אצל רבינו ושטח לפניו את בקשתו. לבסוף כל הענין לא יצא לפועל, אך אותו ת"ח ידע כי אישיות מחנכת ומוסרית נעלה שיכולה לחנך דור של צעירים לחיי מוסר נעלים הינה רבינו הרצב"י.
מה היה באישיותו של רבינו שעשאו נעלה וגבוה מעל כל העם? קשה ונדיר למצוא גדול שסיגל עצמו את כל דברי התורה שבכתב ובעל-פה לתוך אישיותו, שחי בדקדקנות ובהקפדה את כל קוצו של יוד מדברי נביאים עד להלכה הכי פרטנית, ובהדרכה מוסרית, גם מה שנראה זניח ושכיח, אצל רבינו היה זה יצוק ומוטבע באישיותו. מהיכן נבעו כוחות נפש כאלה לאחוז במידת חסידות, בפרישות וטהרה נוראה, ולחיות את כל דברי התורה חיים מלאים ושלמים? ממידת האמת שהיתה בו. "אמת מארץ תצמח". מידת האמת שלא נתנה מקום לחנופה ורמיית נפש, שלא ויתרה לעצמה בתואנות שוא, היא זו שיצקה לתוך האישיות הנהדרת הזו את חיי התורה השלמים והמופלאים, של אחד שבחסידותו ובצדקותו היה כחד מן קמאי, עד שמרן הגר"א שפירא זצ"ל אמר עליו שאם היה בדור הנביאים, היה ללא ספק גם כן נביא. רק אישיות מיוחדת זו במידת האמת שבה, יכלה להצמיח דור שלם של בני תורה נעלים ברוחם פי כמה בדורם.
עד כמה שהעריך הוקיר וחיבב את תנועת חב"ד ואת האדמו"ר זצ"ל שבראשה, לא נשא פנים לתופעות חמורות שהיו בה.
סיפר הרב דניאל דרייר שליט"א, רב קהילה בבית שמש:
פעם פרסמו חסידי חב"ד מאמרים חב"דיים ובתוכם שרבבו את הביטוי "בית חיינו" כלפי ה-770, הוא ביתו של האדמו"ר מחב"ד זצ"ל. כששמע כך רבינו זצ"ל מחה בקול ואמר לתלמידים בכאב גדול: "רחם על ציון כי היא בית חיינו"! מה זה הדבר הזה? איך אפשר לקרוא לבית באמריקה בשם זה?...
את רבינו הרצי"ה אפשר להגדיר כמחנך הדור. ישנם הרבה משפיעים ומגידי שיעורי מוסר וכדומה, אבל כל פעלם מתרכז בתוך ישיבותיהם ולכל היותר בעוד קהילה אחת ושתים, אבל אצל רבינו זצ"ל לא היו הדברים כך, בעין פקוחה עקב אחר כל תופעה בחיי הכלל, ואם מצא לנכון להביע דברי עידוד, שבח, נחמה, שלחם למי שצריך, ואם היה צריך למחות נגד תופעה שלילית או מעשה שכרוך בו עוון חילול השם, לא היסס רבינו ושלח בלא שום מורא, גם כשהאישיות המקבלת את דברי הביקורת הקשים הינה מורמת מעם. רבינו היו מחובר בכל נימי נפשו לכל גלי החיים העוברים על הציבוריות הישראלית, והיה ער לכל תופעה חיובית או שלילית, כך שיכל להדריך את תלמידיו לכוון את דעותיהם לאמת והנכון.
סח הרב שמואל כץ שליט"א מבוגרי הישיבה:
כשכתבתי את הספר "קדושים תהיו" בהקדמה דברתי על "מחלות הדור". מרן זצ"ל קראני אליו, וכשנכנסתי שאל: אתה דוקטור? איזה איבחון מצאת שאתה קובע מה מחלות הדור? ומה גם, אתה מתחיל למנות חסרונות ופגמים, ואני אומר לך: לעולם תתחיל בדברים חיוביים...
על התמדתו המופלאה בתורה רבו הספורים ואין ספור להם. מי שהתקרב מעט ראה איך רבינו הרצי"ה היה דבוק ואחוז בלמוד התורה בכל עת ובכל רגע ממש, איך הוא חי חיי תורה שלמים ומלאים כאחד התנאים הקדמונים, כשמחשבתו היתה דבוקה בבוראו תמיד, בלימוד וברחשי תפלה על שפתיו.
ובלכתך בדרך
פעם אחת, פגש מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ראש ישיבת "מרכז הרב" בתלמידו ר' יעקב בס הולך ברחוב. שאל הרב את תלמידו: רבי יעקב, מה אתה לומד?
השיב התלמיד בפליאה: הרב, ידוע הוא שלומדים עתה מסכת סנהדרין בישיבה, ולמה זה שואל הרב לדבר שיודע הוא?
ענה הרב: לא זו כוונתי, כוונתי היא מה אתה לומד עכשיו כשאתה כאן ברחוב, גם כשהולכים ברחוב צריך ללמוד, צריך ללמוד כל הזמן...
סיפר הרה"ג דב ביגון שליט"א, מקים עולה של תשובה, וראש ישיבת "מכון מאיר":
בצעירותי הייתי מדריך בפנימיה של הישיבה לצעירים בירושלים. העבודה הקשה עם הנערים הנמרצים והתוססים התישה אותי, ושקלתי לעזוב ולבחור לעצמי מקצוע כלבבי.
באתי לפני ראש הישיבה, מו"ר מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, ושטחתי את בעייתי, שאינני מוצא את עצמי בהדרכת הצעירים שכן הדרישה למשמעת אצל הצעירים איננה דבר קל, ומתיש אותי מואוד להתעסק בזה.
פנה אלי הרב צבי יהודה זצ"ל ושאל: ובמה אתה רוצה לעסוק?
השבתי: סבי היה סופר סת"ם, וחשבתי לתפוס מקצוע זה שמאפשר לי לצמצם את עבודתי למינימום, ולהתמסר בעיקר ללימוד התורה בשעות הנותרות.
הביט בי הרב בעיניים טובות ואמר: ראה, סופר סת"ם כותב על קלף, אבל מחנך כותב על הלב...
אחרי תשובה כזו, שוב לא הרהרתי וידעתי מה תפקידי כאן בעולם.
סיפר הר"ר יעקב בס תלמיד ישיבת "מרכז הרב":
פעם השתתף מרן ראש הישיבה, הגאון הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בהפגנה של "נטורי קרתא" נגד מיסוי החינוך שהטילו האנגלים כאן בארץ, וממנו תחלק העיריה את הכסף באופן יחסי.
בעברי ליד ההפגנה פגשתי לפתע ברבינו שהשתתף בה כאמור, ומאד נפלאתי על זאת, שהרי ידוע מה עוללו אלה הקנאים לאביו מרן הרב קוק זצ"ל. ואכן שאלתי את רבינו, למה משתתף בהפגנה יחד עם "נטורי קרתא" שכ"כ התנגדו למרן הרב זצ"ל?
השיב הרב בתמימות לתלמידו: ר' יעקב, מה שעשו נגד אבא, הרב זצ"ל, קבלו עונשם או שיקבלו, אבל במה שהם צודקים - הם צודקים!...
יוצא לאור ע"י ארגון אור האורות. לפרטים והערות: [email protected].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.









