ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אור חדש
מאת הגאון ר' משה פריצקר זצ"ל
מגדולי רבני ירושלים
[פורסם בשבועון החרדי 'קול יעקב', כ' אלול תרפ"ד]
זה זמן אשר זכיתי להסתופף בצל ארץ חמדתנו ולקבוע דירתי בעיר קדשנו ותפארתנו ירושלים קרתא דדהבא ת"ו. ומה מאוד שמחתי בראותי כי עיר האלוקים בקדושתה עומדת: עיר מליאה חכמים וסופרים, רבתי בדעה, רבתי בחכמה, רבתי ביראה, רבתי בחסידות. ורק דא עקא, כי במקום גילה שם רעדה אחזתני למראה הקטגוריא שבין תלמידי חכמים ההולכת וגדולה במחנה, וידי הצעירים והנרגנים במעל הזה, אשר לא פחדו ולא רחו לשנן כחרב לשונם, להתגולל במילי דכדיבי על חכמי אה"ק ותופסי התורה, לירות במו אופל לישרי לב, לבזותם בכל לשון של בזיון, מפיהם ומפי כתבם. ולמען תפוס את בית ישראל בלבבם סובבים בכחש לומר כי באמונה הם עושים, וכונתם גם רצויה לחזק היהדות, וגדולה עברה לשמה, וכי הוא דבר שהותר מכללו גם להוציא שם רע על גדולי ישראל (וכנזכר ב'קול יעקב' גליון ל"ט, במה שהכה על קדקדם הגאון ר' ישראל זאב מינצברג הי"ו). וכן מתירים לעצמם לשלוח חיצים למרחוק, לפרסם דברי בוז וקלון נגד ת"ח בדברים אשר לא כדת, להפיצם בישראל ע"י עיתונים שנוח להם שלא נבראו משנבראו. ואני בבואי הנה ממדינת פולין, מקום מרכזה של אגודת ישראל בחו"ל, קנא קינאתי לכבוד עיר קודשנו, ודברתי עם אחדים מהם בתוכחת מגולה מאהבה מסותרת, באומרי להם מה ראיתם על ככה ומה הגיע אליכם, לעשות זר מעשיכם למרות רצון גאוני וצדיקי המדינה ונגד מטרת האגודה אשר על ארץ יסדה להרים כבוד תורתנו וארצנו הקדושה.
ואף הם השיבו בדחיה וכחומר חותם התהפכו בתשובותיהם פעם כה ופעם כה, ובכן הסכמתי לקיים מ"ש חז"ל: "כשם שמצוה לומר דבר הנשמע וכו'", ואמרתי סוף כל סוף תתגלה האמת. ואל ת"ח המוכים בשבט פיהם אמרתי טוב לכם להיות מן הנעלבים ואינם עולבים וצדיקים תחילתם יסורים וסופם שלוה, ובמשך הזמן בטח יסכרו פיהם של בעלי המחלוקת ובוזי התורה, והתבערה תשקע במקומה.
אפס כסבור הייתי לישב בשלוה, וקפץ עלינו רוגזו של אותו האיש ד"ר די האן, אשר לקחו להם דבר הריגתו לקו, באמרם כי זה היה רצח מדיני. ומיום ליום מרבים לספר ולכתוב אודותיו, ותבקע הארץ לקולם בעתונם ובכתבם מכזבים שונים, ובוש לא יבושו לטהר את השרץ ולהרימו על נס, והם כים נגרס, לא ינוחו ולא ישקוטו לראות את הגולה לפניהם כמדורת אש ח"ו. וכאשר עינינו הרואות כי גם אחד מגדולי האגודה הוא הרב הגאון רי"ל
צירלסון מקישינוב הי"ו האי מאן דשפיר שומעניה מאז ועד היום, גם הוא בתומו נלכד במצודתם, בהספד שערך עליו (כפי שנתפרסם ב"קול ישראל") בהחליטו שנהרג ע"י אחד מאחינו (הפוך ממה שנודע אח"כ בעתונים) ובהשוותו אותו לקדושים אשר בארץ ובתארים רבים אשר לא פללתי מאז ומעולם. אז אמרתי לא עת לחשות, עת להשמיע קולי ברבים, ולמחות את אבן הטועים ומטעים בגודל השקרנות של צעירים מחרחרים. ואשר גם אחרי שנתפשטו ספריו המתועבים על פני ארץ וחוצות. וחוב קדוש מוטל על כל מי שיראת ה' נוגעת ללבבו, לגלות קלונו למען הרים מכשול מדרך עם ה' ילדי צאן קדשים והמון הפשוטים שדעתם קלה, כי היכי דלא לגררו אבתריה, ולא יתגאלו בספרי המינות ולא ישתו מהמים המאררים בשירי תועבותיו. והנה לדאבון לבבנו נהפוך הוא, כי גם היום בוש לא יבושו לכנותו בשם "קדוש" "מורם מעם" ודכוותיה, ולהציג בשער עתונם קטע אחד משיריו. וכאשר יבואו ויטפחו על פניהם לאמר: ראו מה עשיתם ואת מי גידלתם? אף הם יצטדקו ויאמרו כי "כל זה כתב בתור משורר שאין לו קשר נפשי לזה, ומה בכך?" אוי לדור שכך עלתה בימיו, שימצאו אנשים הדוגלים בשם "יהדות חרדית", ומרהיבים בנפשם לומר כזאת לעיני השמש באין מכלים ולהעלות הדברים האלה גם בעתון הנושא עליו שם האגודה. ולא די להם במעשיהם הקודמים בהכריחם את היתומים ללכת בראש הלוויתו ולצעוק: "אוי, כי נפלה עטרת ראשנו!" אלא, כי עוד יוסיפו סרה לשנות באיוולתם לחזור ולחזור ולהדפיס, הלא למשמע אוזן דאבה נפשנו!
והנה בדברי בזה עם מיודעי ומכירי מאנשי "אגודת ישראל" ובהוכיחי אותם למה יעצרו במילים וכף ישימו למו פיהם ולמה לא ימחו על כבוד שמים נגד הפצת דברים כאלה בעתון האגודה? ותהי תשובתם כי גם הם מצטערים על זה וכבר מחו נגד זה בכל לשון של מחאה, ושומע אין להם, והדבר תלוי אך בראשי האגודה שבגולה, הם אך הם היכולת בידם לעצור בעד הרעה.
ובכן אמרתי זאת חובתי ואעשה. כשופר ארים קולי ואציגה בשער בת רבים מחאתי זו, מנהמת לבי אשאג לרועי ישראל, גדולי האגודה: אייכם?! אייכם גאוני וצדיקי פולין וליטא? מאז ועד היום הנכם עומדים כחומה בצורה להגן על היהדות לבתי תת לרוחות רעות לפרוע בה פרעות, ודבריכם בקול חוצב להבות אש להרחיק את התשב"ר מספרות מרה ועתונות זרה לרוח היהדות והמסורה, ועתה כולכם תחרישון. עד מתי תשימו יד לפה? עד
מתי תעמדו מרחוק בענינים כאלה העומדים ברומו של עולם? למי מקדושים נפנה? לפני מי נשפוך מר שיחנו אם לא לפני עיני העדה ומגיני חינוך ילדי ישראל הסוככים בכנפיהם על כל קדשי ישראל? האם אין זאת חובתכם לגעור בנזיפה באלה האומרים להכות על דברים רעים כאלה ולהצדיק את כותבם שכתב מה שכתב אך בתור "משורר"? האם אין זאת חובתכם להקהות את שיניהם בזה ולהסיר את המכשלה הזאת מקרב עם קדוש?
רועי ישראל האזינו! הטו אוזניכם לאמרי פי, קבלו האמת ממי שאמרו, ואשרי הדור שהגדולים נשמעים לקטנים, כי לא מליבי דברתי כי אם בשם רבבות אלפי שלומי אמוני ישראל, אשר מכאב ליבם ומשבר רוח יילילו על הפרצות האלו. הראו נא אפוא עוז התלהבותכם לכל קודשינו וביחוד לעניני החינוך שהוא העמוד התווך שכל היהדות נשענת עליו. התעוררו נא בקנאתכם לתורה וישראל. אל תחרישו, כי אם החרש תחרישו לעת הזאת מי יודע אם לא תספה המספחת ח"ו, הצילו נא בעוד מועד וכרוזא קרו בחיל, וכפו כאגמון ראשי הכותבים הללו לבער עת כתבי און אלה שהם אבות נזיקין לקודשי ישראל, הן
ותולדותיהן כיוצא בהם. סורו טמא יקראו למו. תזרם ורוח תשאם. כמו כן יתפרסם ביחוד בעתוני האגודה כי כל השבחים שנאמרו ונשנו בהם עליו ע"י איזה יחידים, על דעת עצמם עשו מחסרון ידיעת מעשיו של אותו האיש, וכהיום שכבר נתפרסם בשמו ובמעשיו ובמקומו, גם המה נחמו על דבריהם ומכריזים בשערי עתונם כי דברים שאמרו ושכתבו טעות היו בידם, ושבו ורפא להם.
וכמו כן יקראו לתקן את עוותתם בבזיון ת"ח (שהיה עד כה באופן מבהיל) בחרטה על העבר וקבלה להבא ובבקשת סליחה ומחילה כמשפט כתוב הדר בתוה"ק ומהיום והלאה יתנו כבוד לתורה ולומדיה, ואת יראי ד' יכבדו. והרבנים הגאונים והצדיקים ילבשו אף הם מדת ת"ח, המרבים שלום בעולם ויענו ויאמרו סלחנו, ובכן צדיקים יראו וישמחו וישרים יעלוזו בירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו כמאמרם ז"ל, ונתברך כולנו בשנה טובה ומבורכת, כנפש הבאעה"ח למען כבוד תורתנו ואה"ק ת"ו.
משה פריצקר, רב ודומ"ץ מברדיטשוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.










