ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
מרים בת בת חן
אנו נמצאים בעיצומה של ספירת העומר, תקופת שבעת השבועות שבן חג הפסח לחג השבועות. במקור זאת היתה אמורה להיות והיתה תקופה של ציפייה שמחה. בחג השבועות היו בני ישראל עתידים לקבל את התורה על הר סיני, ולכן ההמתנה לאירוע מרעיש זה היתה ציפייה מלאה שמחה ואושר.
בני האדם, מטבעם מצפים לאירועים גדולים מתוך מחשבות שמחות ותחושה טובה. בנוסף, ספירת ימי העומר היא מצוות עשה, וכולנו יודעים שיש לנו חובה לקיים מצוות עשה בשמחה ובהתלהבות. לכן, בעולם מושלם של תוכניות, התקופה הזאת שבין פסח לשבועות הייתה צריכה להיות ימים של שמחה גדולה ושביעות רצון.
אולם, כידוע לכולנו, במציאות האווירה של הימים האלה היא ההיפך הגמור משמחה ושביעות רצון. כיום זאת תקופה שבה לא עורכים חתונות, לא מסתפרים או מתגלחים, והמוזיקה והבידור מוגבלים מאוד. האווירה הכללית בחברה שלנו היא אווירה של כובד ראש ואפילו עצבות. להוציא את הימים שלפני תשעה באב, ימי ספירת העומר הם התקופה העצובה ביותר בלוח השנה היהודי.
למצב הפרדוקסאלי הזה אחראית ההיסטוריה שהתערבה ושינתה את האופן שבו אנחנו תופסים את השבועות האלה. בעולם מושלם העם היהודי לא היה יוצא לגלות על כל האסונות הטראומטיים והאירועים והרצחניים שהתרחשו בה. אך בעולם האמיתי יצאנו לגלות ואירועים איומים התרחשו. כל תלמידיו של רבי עקיבא, 24 אלף איש, מתו בפרק זמן זה. מרד בר כוכבא ברומא העריצה נכשל בתקופה זו ובעקבותיו נהרג מספר עצום של יהודים. גם את הקהילות היהודיות העתיקות בשלושת הערים שפירא ורמיזה ומגנצא, אשר על נהר הריין, השמידו הנוצרים במסע הצלב הראשון בשנת ד'תתנ"ו (1096), בתקופה הזאת שבין פסח לשבועות. גם חלק גדול ממעשי הזוועה נגד קהילות יהודיות במלחמת הקוזקים-אוקראינים נגד הרשויות - פרעות ת"ח-ת"ט - התרחשו בעיקר באביב, בתקופה שבין פסח לשבועות. מלחמת העצמאות של ישראל, שעלתה לנו בלמעלה מששת אלפים הרוגים, החלה גם היא, והתנהלה ברובה, בימים שבין פסח ושבועות. בקיצור, תקופה זו בלוח השנה היהודי תמיד הייתה רחוקה מלהיות פרק זמן משמח ומשביע רצון.
כדי לציין את האירועים האלה בהיסטוריה היהודית, השתנה האופי של הימים האלה שבין פסח ושבועות והם הפכו לימי זיכרון עצובים.
מעניין לראות איך הערכים היהודיים וההלכה עצמה מתאימים את עצמם למציאות ההיסטורית ולאירועים. התורה היא ספר חיי האדם וסיפורו. משום כך כל מה שקורה בסיפור האנושי רלוונטי להבנה ולהערכה של התורה עצמה. כפי שהחיים מתערבים בתוכניות שלנו, כך גם ההיסטוריה של האירועים האנושיים מתערבת בחיים היהודיים הדתיים. בכך שאנחנו מתירים לציין אירועים בהיסטוריה היהודית בתוך המסגרת ההלכתית, ואפילו מניחים לאירועים אלה לשנות את האווירה ואת האופי המקורי של המצווה עצמה, היהדות מאפשרת לתורה להיות ספר האדם באמת ובתמים.
הבורות התהומית בתחום ההיסטוריה היהודית ואירועיה הוא אחת הרעות החולות שפוגעות בכל חברה יהודית בימינו. זה אחד הכישלונות שמונעים מאתנו להציג בפני העולם כולו את המאבק הצודק שלנו בצורה משכנעת. אם לא נבין איך ההיסטוריה שלנו התערבה ועיצבה את עולמנו היום, נעמוד חסרי אונים בפני השקרים והשנאה של אויבינו. בלי להכיר את הסיפור המלא של עברנו, לא נוכל לשים את אירועי המאה שחלפה, השואה והקמת מדינת ישראל, בפרספקטיבה היסטורית אמיתית. ההיסטוריה תמיד מתערבת ומשפיעה על חיינו, על מעשינו ועל מחשבותינו. בלי הבנה של עובדת היסוד הזאת של החיים האנושיים, אין ספק שנתקשה לחשוב ולפעול בתבונה במצבנו הנוכחי.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











