ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ואז, כשמעיינים מעט בגמרא ובהקשר שבו הסיפור מופיע, הסיפור מקבל פנים חדשות, ואנו מגלים בו רובד נוסף עמוק.
במאמר הקודם כתבתי על מסורת התורה שנקטעה במות תלמידי רבי עקיבא, והיה צורך לשוב ולחדשה אט אט ממעמקים בעזרת חמשת התלמידים שהעמיד רבי עקיבא לעת זקנותו, ובפרט דרך רשב"י, עמוד ספר הזוהר.
הפעם נעסוק בקטיעת מסורת העברת המידות הטובות מרב לתלמיד, שבעטיה מתו תלמידי רבי עקיבא. ובכן, ישנו סיפור מפורסם מאוד, המופיע בגמרא (שבת קכז:) -
"תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.
לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן.... ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. - אמר לו: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות".
זהו סיפור מופלא, שבו הפועל דן את בעל הבית לכף זכות, כנגד טבעו הפשוט של האדם, שהרי הפועל עבד שלוש שנים בקרקעות ובבהמות בעל הבית, ובסופו של דבר – האדון טוען שאין קרקעות כאלו.
הגמרא פותחת מעשה זה באמירה – "הדן את חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות". אמירה זו אפשר להבין בשני אופנים – א. מי שדן אחרים לזכות, ה' ידון אותו לזכות. ב. מי שדן אחרים לזכות, הרי העין הטובה שלו מדביקה את סביבתו, והוא גם מרוויח מכך שגם אותו ידונו האנשים האחרים לכף זכות.
וכאן מגיע הרובד הנוסף. השאילתות (פרשת שמות) מביא את אותו סיפור, וכותב כך - מעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה נשכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס. כלומר, רב אחא גאון בעל השאילתות מלמד אותנו, שהפועל היה רבי עקיבא, ובעל הבית היה רבי אליעזר, ורבי עקיבא דן את רבי אליעזר לכף זכות.
יש בכך גילוי מופלא, שהרי במשנה באבות (פרק ב') כשאמר רבן יומנן בן זכאי לתלמידיו לבחור – "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם?", כלומר – מהי המידה הטובה המרכזית, שחשוב שיבחר לו האדם, בחר רבי אליעזר – 'עין טובה'.
נמצא, שמידתו המרכזית של רבי אליעזר הייתה העין הטובה. והרי, כדי לדון אחרים לכף זכות, על האדם להיות בעל עין טובה. נמצאנו למדים, שאמירתה של הגמרא, שמי שדן אחרים לכף זכות דנים אותו לכף זכות, התקיימה קודם כל ברבי אליעזר. הוא היה בעל עין טובה, וממילא דן לכף זכות, ומתוך כך זכה שגם תלמידו הגדול רבי עקיבא ידון אותו לכף זכות.
היינו מצפים שמידות אלו של עין טובה, ולדון אחרים לכף זכות, ימשיכו ויתפשטו הלאה. אולם, תלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כלומר, תלמידי רבי עקיבא לא המשיכו את מסורת מידותיו הטובות של רבי עקיבא, והם לא הביטו בעין טובה ולא דנו את חבריהם לכף זכות, וממילא כל אחד מהם ראה רק את המעלות של עצמו ולא ראה במעלות חבירו, ולא נהג כבוד בחבריו.
עניין זה של עין טובה וכף זכות מול חוסר הכבוד, הוא המבחן המהותי של ספירת העומר. בימי הספירה, אנו מתקדמים כל יום בצעד אחד, בונים פרט ועוד פרט. בימים אלה, אכן חשוב להדגיש כל פרט, אך הספירה באה לשלמותה רק כשבונים את כל הפרטים לרצף אחד שלם. מי שמתמקד רק בחשיבות של עצמו כפרט, דומה הוא למי שסופר יום אחד בלבד. לעומתו, מי שמביט על עצמו בעין טובה, ויחד עם זאת מביט גם על חבריו בעין טובה, ונוהג בהם כבוד, שוזר את ימי הספירה לרצף אחד.
האבל הוא על כך שהעין הטובה של רבי אליעזר, שהתפשטה לרבי עקיבא, והייתה אמורה להתפשט הלאה, נעצרה אצל תלמידי רבי עקיבא. התיקון הוא, כשנמשיך ונפיץ עין טובה וכף זכות על כל סביבותינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
