ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
ואז, כשמעיינים מעט בגמרא ובהקשר שבו הסיפור מופיע, הסיפור מקבל פנים חדשות, ואנו מגלים בו רובד נוסף עמוק.
במאמר הקודם כתבתי על מסורת התורה שנקטעה במות תלמידי רבי עקיבא, והיה צורך לשוב ולחדשה אט אט ממעמקים בעזרת חמשת התלמידים שהעמיד רבי עקיבא לעת זקנותו, ובפרט דרך רשב"י, עמוד ספר הזוהר.
הפעם נעסוק בקטיעת מסורת העברת המידות הטובות מרב לתלמיד, שבעטיה מתו תלמידי רבי עקיבא. ובכן, ישנו סיפור מפורסם מאוד, המופיע בגמרא (שבת קכז:) -
"תנו רבנן: הדן חבירו לכף זכות דנין אותו לזכות. ומעשה באדם אחד שירד מגליל העליון ונשכר אצל בעל הבית אחד בדרום שלש שנים. ערב יום הכפורים אמר לו: תן לי שכרי, ואלך ואזון את אשתי ובני. אמר לו: אין לי מעות. אמר לו: תן לי פירות. - אמר לו: אין לי. - תן לי קרקע. - אין לי. - תן לי בהמה. - אין לי. תן לי כרים וכסתות. - אין לי. הפשיל כליו לאחוריו, והלך לביתו בפחי נפש.
לאחר הרגל נטל בעל הבית שכרו בידו, ועמו משוי שלשה חמורים, אחד של מאכל ואחד של משתה ואחד של מיני מגדים, והלך לו לביתו. אחר שאכלו ושתו נתן לו שכרו. אמר לו: בשעה שאמרת לי תן לי שכרי ואמרתי אין לי מעות במה חשדתני? - אמרתי: שמא פרקמטיא (סחורה) בזול נזדמנה לך, ולקחת בהן.... ובשעה שאמרתי לך אין לי כרים וכסתות במה חשדתני? - אמרתי: שמא הקדיש כל נכסיו לשמים. - אמר לו: העבודה, כך היה! הדרתי כל נכסי בשביל הורקנוס בני שלא עסק בתורה, וכשבאתי אצל חבירי בדרום התירו לי כל נדרי. ואתה, כשם שדנתני לזכות - המקום ידין אותך לזכות".
זהו סיפור מופלא, שבו הפועל דן את בעל הבית לכף זכות, כנגד טבעו הפשוט של האדם, שהרי הפועל עבד שלוש שנים בקרקעות ובבהמות בעל הבית, ובסופו של דבר – האדון טוען שאין קרקעות כאלו.
הגמרא פותחת מעשה זה באמירה – "הדן את חבירו לכף זכות, דנין אותו לזכות". אמירה זו אפשר להבין בשני אופנים – א. מי שדן אחרים לזכות, ה' ידון אותו לזכות. ב. מי שדן אחרים לזכות, הרי העין הטובה שלו מדביקה את סביבתו, והוא גם מרוויח מכך שגם אותו ידונו האנשים האחרים לכף זכות.
וכאן מגיע הרובד הנוסף. השאילתות (פרשת שמות) מביא את אותו סיפור, וכותב כך - מעשה ברבי עקיבא בן יוסף שהיה נשכר אצל רבי אליעזר בן הורקנוס. כלומר, רב אחא גאון בעל השאילתות מלמד אותנו, שהפועל היה רבי עקיבא, ובעל הבית היה רבי אליעזר, ורבי עקיבא דן את רבי אליעזר לכף זכות.
יש בכך גילוי מופלא, שהרי במשנה באבות (פרק ב') כשאמר רבן יומנן בן זכאי לתלמידיו לבחור – "איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם?", כלומר – מהי המידה הטובה המרכזית, שחשוב שיבחר לו האדם, בחר רבי אליעזר – 'עין טובה'.
נמצא, שמידתו המרכזית של רבי אליעזר הייתה העין הטובה. והרי, כדי לדון אחרים לכף זכות, על האדם להיות בעל עין טובה. נמצאנו למדים, שאמירתה של הגמרא, שמי שדן אחרים לכף זכות דנים אותו לכף זכות, התקיימה קודם כל ברבי אליעזר. הוא היה בעל עין טובה, וממילא דן לכף זכות, ומתוך כך זכה שגם תלמידו הגדול רבי עקיבא ידון אותו לכף זכות.
היינו מצפים שמידות אלו של עין טובה, ולדון אחרים לכף זכות, ימשיכו ויתפשטו הלאה. אולם, תלמידיו של רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה. כלומר, תלמידי רבי עקיבא לא המשיכו את מסורת מידותיו הטובות של רבי עקיבא, והם לא הביטו בעין טובה ולא דנו את חבריהם לכף זכות, וממילא כל אחד מהם ראה רק את המעלות של עצמו ולא ראה במעלות חבירו, ולא נהג כבוד בחבריו.
עניין זה של עין טובה וכף זכות מול חוסר הכבוד, הוא המבחן המהותי של ספירת העומר. בימי הספירה, אנו מתקדמים כל יום בצעד אחד, בונים פרט ועוד פרט. בימים אלה, אכן חשוב להדגיש כל פרט, אך הספירה באה לשלמותה רק כשבונים את כל הפרטים לרצף אחד שלם. מי שמתמקד רק בחשיבות של עצמו כפרט, דומה הוא למי שסופר יום אחד בלבד. לעומתו, מי שמביט על עצמו בעין טובה, ויחד עם זאת מביט גם על חבריו בעין טובה, ונוהג בהם כבוד, שוזר את ימי הספירה לרצף אחד.
האבל הוא על כך שהעין הטובה של רבי אליעזר, שהתפשטה לרבי עקיבא, והייתה אמורה להתפשט הלאה, נעצרה אצל תלמידי רבי עקיבא. התיקון הוא, כשנמשיך ונפיץ עין טובה וכף זכות על כל סביבותינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
