ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שומרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מעשה בראובן ושמעון שישבו יחד ברכבו של ראובן ושמעו שירים מתוך טלפון סלולרי (אייפון) של שמעון, על ידי חיבורו למערכת המוסיקה שברכב. מדובר בטלפון יקר ומשוכלל שנרכש יד שניה במחיר של למעלה משלושת אלפים ש"ח! לראובן ישנו רכב יוקרתי ומשוכלל ובו מערכת רמקולים משובחת מזו שברכבו של שמעון, ואילו לשמעון טלפון משוכלל המשמיע את המוזיקה בצורה טובה יותר מזו של ראובן, לכן החליטו לחבר את הטלפון של שמעון לרכבו של ראובן. לאחר מכן סר שמעון לנעול את רכבו, בעודו משאיר את הטלפון משמיע שירים ברכבו של ראובן. ראובן לחץ לאחר מכן על השלט האלקטרוני לנעול את רכבו בו היה המכשיר הנ"ל, ושניהם עלו לבניין. כששאל שמעון את ראובן האם הביא עימו את הטלפון השיב בשלילה. ראובן הציע לשמעון לקחת את הטלפון מרכבו, אך שמעון התעצל מלרדת לרכב. כאשר שבו לרכב הבחינו כי חלונות הרכב היו פתוחים. התברר, כי השלט שבדרך כלל נועל את הרכב וסוגר את החלונות לא היה תקין והחלונות נותרו פתוחים. הטלפון של שמעון לא היה ברכב בעת שחזרו. (טלפון אחר של ראובן שנותר ברכב לא נלקח). מי צריך לשאת בהפסד של הטלפון הסלולרי?
תשובה:
ראובן פטור משום שלא קבל על עצמו אחריות שמירה.
מקורות וביאורים:
השאלה שעלינו לחקור בה היא האם על ראובן חלה אחריות שמירה על הטלפון של שמעון, ואם אכן חלה עליו אחריות יש לברר איזה סוג אחריות.
כיצד חלה אחריות שמירה על השומר:
כך איתא בגמרא (בבא מציעא צ"ט ע"א) "אמר רבי אלעזר: כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים. תניא נמי הכי: כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים".
הרמב"ם וסיעתו למדו מכאן שאדם נעשה שומר רק משעת הקניין דהיינו משיכת החפץ, או-אז מקבל אחריות שמירה עליו. זוהי גם דעת התוס' בבבא קמא (ע"ט ע"א ד"ה תקנו) שכתבו "הא לא מבעי ליה אי משעת משיכה או משעת מלאכה מתחייבים כל חד וחד כדיניה שומר חנם בפשיעה ושומר שכר בגניבה ואבידה ושואל באונסין, דפשיטא דמשעת משיכה מתחייבים".
אולם התוס' בבב"מ (ד"ה כך תקנו) כתבו "לא להתחייב באונסין קאמר דהא שומר חנם בלא משיכה חייב בפשיעה כדאמרינן פרק האומנין (דף פ:) דהנח לפני שומר חנם והוא הדין שומר שכר בגניבה ואבידה...אלא לענין חזרה קאמר דשוכר ושואל מיד שמשכו הבהמה מרשות הבעלים אין בעלים יכולין עוד לחזור". כלומר לדעת התוס' בבב"מ אחריות השמירה מתחילה אף ללא קניין מיד כשאומר השומר "הנח לפני", והקניין נועד לעניין נוסף, לעניין חזרת הבעלים מהסכמתו להשאיל, שמשעה שמשך השואל או השוכר את החפץ שוב אין יכול לחזור בו.
המחלוקת הזו הובאה להלכה בשו"ע (חו"מ רצ"א,ה'): "יש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור, או שאמר: הנח לפני, ונסתלקו הבעלים משמירה, חייב עליו אם פשע, אף על פי שלא משך. ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך, ובמקום שמשיכה קונה".
הש"ך (שם ס"ק י"ג) פוסק כדעה השניה וכותב "וכן נראה עיקר בש"ס", ובגליון מהרש"א כתב שגם השו"ע תופס עיקר כדעה השניה כאן שנעשה שומר רק כשמשך את החפץ. אולם כיצד שיטה זו מתיישבת עם דברי המשנה (ב"מ פ' ע"ב) "שמור לי ואמר לו הנח לפני - שומר חנם", שלכאורה משמע מהם שבאמירה לבד ללא קניין נעשה שומר וכדעה החולקת? המ"מ (שכירות ב',ח') כתב בשם הרשב"א והראב"ד שמדובר שהניח לפניו בסמטא ובתוך ד' אמותיו, וכן כתב בשמם הנימוקי יוסף (ב"מ נ' ע"ב בדפי הרי"ף), כלומר שנעשה כאן קניין ד' אמות.
נחזור לנידון שלנו: ככל הנראה לא נעשה כאן קניין על ידי ראובן בכוונה לעשותו שומר על הטלפון, משום שראובן לא התכוון לקבל אחריות שמירה על הטלפון וגם לא הייתה אמירה מצידו של "הנח לפני", לכן לכו"ע אין ראובן נעשה שומר על החפץ ופטור מאחריות שמירה על הטלפון.
[אגב, אף אם היינו מגדירים את ראובן שומר על הטלפון הרי שהוא לכל היותר שומר חינם הפטור מגניבה, והשלט שהתקלקל לפתע אינו פשיעה אלא בגדר אונס.
אם שמעון הוא שחיבר את הטלפון לרכב של ראובן והפעילו כדי שראובן יאזין עמו לטלפון, הרי שהיה שאול לראובן באותו זמן ואם כן זו שמירה בבעלים, ושוב פטור ראובן, ועיין בשו"ע בסימן הנ"ל בסעיף כ"ח ובנו"כ].
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.








