ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- שומרים
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מעשה בראובן ושמעון שישבו יחד ברכבו של ראובן ושמעו שירים מתוך טלפון סלולרי (אייפון) של שמעון, על ידי חיבורו למערכת המוסיקה שברכב. מדובר בטלפון יקר ומשוכלל שנרכש יד שניה במחיר של למעלה משלושת אלפים ש"ח! לראובן ישנו רכב יוקרתי ומשוכלל ובו מערכת רמקולים משובחת מזו שברכבו של שמעון, ואילו לשמעון טלפון משוכלל המשמיע את המוזיקה בצורה טובה יותר מזו של ראובן, לכן החליטו לחבר את הטלפון של שמעון לרכבו של ראובן. לאחר מכן סר שמעון לנעול את רכבו, בעודו משאיר את הטלפון משמיע שירים ברכבו של ראובן. ראובן לחץ לאחר מכן על השלט האלקטרוני לנעול את רכבו בו היה המכשיר הנ"ל, ושניהם עלו לבניין. כששאל שמעון את ראובן האם הביא עימו את הטלפון השיב בשלילה. ראובן הציע לשמעון לקחת את הטלפון מרכבו, אך שמעון התעצל מלרדת לרכב. כאשר שבו לרכב הבחינו כי חלונות הרכב היו פתוחים. התברר, כי השלט שבדרך כלל נועל את הרכב וסוגר את החלונות לא היה תקין והחלונות נותרו פתוחים. הטלפון של שמעון לא היה ברכב בעת שחזרו. (טלפון אחר של ראובן שנותר ברכב לא נלקח). מי צריך לשאת בהפסד של הטלפון הסלולרי?
תשובה:
ראובן פטור משום שלא קבל על עצמו אחריות שמירה.
מקורות וביאורים:
השאלה שעלינו לחקור בה היא האם על ראובן חלה אחריות שמירה על הטלפון של שמעון, ואם אכן חלה עליו אחריות יש לברר איזה סוג אחריות.
כיצד חלה אחריות שמירה על השומר:
כך איתא בגמרא (בבא מציעא צ"ט ע"א) "אמר רבי אלעזר: כדרך שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים. תניא נמי הכי: כשם שתקנו משיכה בלקוחות כך תקנו משיכה בשומרים".
הרמב"ם וסיעתו למדו מכאן שאדם נעשה שומר רק משעת הקניין דהיינו משיכת החפץ, או-אז מקבל אחריות שמירה עליו. זוהי גם דעת התוס' בבבא קמא (ע"ט ע"א ד"ה תקנו) שכתבו "הא לא מבעי ליה אי משעת משיכה או משעת מלאכה מתחייבים כל חד וחד כדיניה שומר חנם בפשיעה ושומר שכר בגניבה ואבידה ושואל באונסין, דפשיטא דמשעת משיכה מתחייבים".
אולם התוס' בבב"מ (ד"ה כך תקנו) כתבו "לא להתחייב באונסין קאמר דהא שומר חנם בלא משיכה חייב בפשיעה כדאמרינן פרק האומנין (דף פ:) דהנח לפני שומר חנם והוא הדין שומר שכר בגניבה ואבידה...אלא לענין חזרה קאמר דשוכר ושואל מיד שמשכו הבהמה מרשות הבעלים אין בעלים יכולין עוד לחזור". כלומר לדעת התוס' בבב"מ אחריות השמירה מתחילה אף ללא קניין מיד כשאומר השומר "הנח לפני", והקניין נועד לעניין נוסף, לעניין חזרת הבעלים מהסכמתו להשאיל, שמשעה שמשך השואל או השוכר את החפץ שוב אין יכול לחזור בו.
המחלוקת הזו הובאה להלכה בשו"ע (חו"מ רצ"א,ה'): "יש מי שאומר שהשומר הזה מיד כשקבל עליו לשמור, או שאמר: הנח לפני, ונסתלקו הבעלים משמירה, חייב עליו אם פשע, אף על פי שלא משך. ויש מי שאומר שאינו חייב עד שימשוך, ובמקום שמשיכה קונה".
הש"ך (שם ס"ק י"ג) פוסק כדעה השניה וכותב "וכן נראה עיקר בש"ס", ובגליון מהרש"א כתב שגם השו"ע תופס עיקר כדעה השניה כאן שנעשה שומר רק כשמשך את החפץ. אולם כיצד שיטה זו מתיישבת עם דברי המשנה (ב"מ פ' ע"ב) "שמור לי ואמר לו הנח לפני - שומר חנם", שלכאורה משמע מהם שבאמירה לבד ללא קניין נעשה שומר וכדעה החולקת? המ"מ (שכירות ב',ח') כתב בשם הרשב"א והראב"ד שמדובר שהניח לפניו בסמטא ובתוך ד' אמותיו, וכן כתב בשמם הנימוקי יוסף (ב"מ נ' ע"ב בדפי הרי"ף), כלומר שנעשה כאן קניין ד' אמות.
נחזור לנידון שלנו: ככל הנראה לא נעשה כאן קניין על ידי ראובן בכוונה לעשותו שומר על הטלפון, משום שראובן לא התכוון לקבל אחריות שמירה על הטלפון וגם לא הייתה אמירה מצידו של "הנח לפני", לכן לכו"ע אין ראובן נעשה שומר על החפץ ופטור מאחריות שמירה על הטלפון.
[אגב, אף אם היינו מגדירים את ראובן שומר על הטלפון הרי שהוא לכל היותר שומר חינם הפטור מגניבה, והשלט שהתקלקל לפתע אינו פשיעה אלא בגדר אונס.
אם שמעון הוא שחיבר את הטלפון לרכב של ראובן והפעילו כדי שראובן יאזין עמו לטלפון, הרי שהיה שאול לראובן באותו זמן ואם כן זו שמירה בבעלים, ושוב פטור ראובן, ועיין בשו"ע בסימן הנ"ל בסעיף כ"ח ובנו"כ].
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
