ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בעולמנו היום יש לא מעט דוגמאות עגומות ומבישות לאנשים במשרות בכירות ובעלי הישגים גדולים שהמיטו על עצמם חרפה וצער כשהמעידות שלהם התגלו. חכמינו במסכת אבות אמרו שתמיד יש מעלינו "עין רואה", מצלמת מעקב שמצלמת אותנו כל הזמן, אם תרצו, שמנציחה כל תנועה וכל התנהגות שלנו. כשחטא של אדם אחר נחשף לציבור, זה צריך לשמש לנו תזכורת לכל ההשלכות של כל חטא.
התורה, שבדרך כלל מגינה מאוד על זכותו של אדם לפרטיות, ואפילו על זכותו של החוטא, בחרה לפרסם את גורלה של אישה סוטה, כדי ללמד אחרים שצריך להיזהר ולהישמר בכל תחומי החיים. אסור לאדם לומר "לי זה לא יקרה". כשמדובר בתאוות האדם ובתשוקותיו, אין שום חסמים אוטומטיים. הכלים היחידים שעומדים לרשותנו להימנע מחטא הם זהירות, עירנות והימנעות מסיכונים וממצבים בעייתיים. מכאן הקשר הברור שעשו חכמינו בין הסיטואציה שבה אדם היה עד לחטא להימנעות משתיית יין מופרזת. כפי שנהיגה תחת השפעת אלכוהול או סמים אסורה בחוק, גם את החיים באופן כללי אסור לחיות עם השפעות מסוג זה.
התמכרות לאלכוהול היתה עניין נדיה יחסית בחברה היהודית באותם הימים. אך ההשפעה התרבותית וההתבוללות במאה האחרונה הפכו את האלכוהול לבעיה של ממש בחברה היהודית של ימינו. הרעיון של הימנעות משתיית יין אצל הנזיר כפי שהוא מתואר בפרשת השבוע נועד להעביר לחברה כולה מסר שראוי לנהוג במתינות ובשום שכל. כמו הרבה דברים אחרים בחיים, אלכוהול במידה יכול להית מענג ומועיל, אבל הרבה אלכוהול עלול להיות מזיק ואפילו קטלני.
התורה מציגה אישה סוטה ונזיר כדוגמאות לסכנות שאורבות לנו בחיי היומיום. האמת היא שיהיה מטופש מצדו של כל אדם להתעלם מן הסכנות ומן הפיתויים שאורבים לנו בכל מקום. שוב, אנחנו קוראים במסכת אבות "ואל תאמן בעצמך עד יום מותך", אסור לאדם לבטוח בעצמו עד הרגע האחרון של חייו. כשיש לאדם ביטחון מופרז ביכולתו לעמוד בפיתויים מכל הסוגים, הביטחון הזה תמיד יוליד בעיות בלתי צפויות ותוצאות עגומות. כל החוויה האנושית מלמדת אותנו את המסקנה הזאת.
חלק ניכר מהעולם המודרני, ובתוכו רוב העולם היהודי היום, לועג לכל סוג של התנהגות מתגוננת בחיים האישיים. מושג החופש האישי שינה צורה והפך לאורח חיים שבו כל מגבלה על התנהגות אישית, - ולא משנה כמה אותה התנהגות הינה בלתי סבירה, - זוכה להתקפה ולקיתונות של לעג. טוב, אופנות ומנהגים משתנים עם הזמן, אך לא כן טבע האדם, ולכן המגבלות המוסריות שהתורה כופה עלינו תקיפות ורלוונטיות לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
