ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נדמה שבכל הסוגיות החשובות בחיינו הלאומיים שולטים מצב של סטטוס-קוו והסכמים שבשתיקה שמאפשרים לסטטוס-קוו הזה להימשך בלי הגבלה. אבל, בסך הכל, נדמה לי שאותו הסדר של ססטוס קוו משרת אותנו היטב ב-63 שנות קיומנו הלאומי כמדינה יהודית ריבונית בארץ-ישראל.
ארצנו הקטנה גדלה ושגשגה, הגנה על עצמה היטב בעתות מלחמה והתפתחה בהתמדה וביצירתיות. סקרים רבים מראים שהרוב המכריע של האזרחים בארץ מרוצים מחייהם, וזה בא לידי ביטוי גם בתוחלת החיים ההולכת וגדלה.
אזרחי ישראל הערבים אינם להוטים להיות אזרחים בשום מדינה פלסטינית שמוצעת, ותושבי מזרח ירושלים לא מראים שום נטייה לוותר מרצון על תעודת הזהות הכחולה שלהם כתושבי העיר המאוחדת תחת השלטון היהודי, ובמובנים רבים "הכיבוש" של מה שיש מכנים "הגדה המערבית" על ידי ישראל הוא יותר קיקיוני ממציאותי.
גדר הביטחון שהאו"ם גינה הוכיחה את ערכה במניעת פעולות טרור בתוך ישראל, והיא משמשת רק כנקודת מפגש לשמאל הקיצוני שאין לו עיסוק טוב יותר לימי שישי אחר הצהריים חוץ מהשלכת אבנים על הגדר ועל חיילי משמר הגבול שמוצבים שם. בקיצור, נדמה שהסטטוס-קוו פועל לא רע בכלל.
הסטטוס-קוו בעניין הדת היהודית ומקומה בחברה הישראלית זוכה, מטבע הדברים, לגינוי משני צידי המתרס. אף-על-פי כן, ברור שהדת היהודית באופן כללי והאורתודוכסים במיוחד התפתחו יפה תחת הסטטוס-קוו. עוד ועוד יהודים דתיים מוצאים את מקומם בתפקידי מנהיגות ושלטון בארץ הזאת. וכולנו, כל מי שחי בישראל חש, בין אם במודע או בתת-מודע, שהוא חי במדינה יהודית שמקיימת חיים יהודיים ומאפשרת לכולנו להרגיש נוחות ביהדותנו, רמת נוחות כזאת שלא קיימת בשום מקום אחר בעולם.
מטבע הדברים, יש גם חסרונות לסטטוס-קוו הזה. יש הרבה מקום לשיפור ביחסי חילוניים-דתיים, בבירוקרטיה הרבנית וביחס של הדתיים כלפי יהודים שעוד לא מתנהגים בהתאם לערכי המסורת ומנהגיה.
אך גם בתחום הזה שיטת הסטטוס-קוו הצליחה בדרך כלל, ונראה שרק המסיתים משני קצות החברה, אלה שכל הזמן מנסים לערער את השיטה כדי לקדם את המטרות האישיות והכיתתיות שלהם, רוצים שתחלוף מן העולם.
חכמי התלמוד הזהירו אותנו שלא להרוס את הישן בלי למצוא לו תחילה תחליף טוב יותר. זאת צריכה להיות הגישה גם כשמדובר בסטטוס-קוו הדתי כאן, בישראל.
מזהירים אותנו שוב ושוב שהסטטוס-קוו המדיני לא יכול להתקיים לנצח, שמבחינה דיפלומטית מחכה לנו צונאמי אם לא נעשה משהו. איש עוד לא הגדיר בברור מה הוא אותו "משהו" שעלינו לעשות. למעשה, בעשרים השנים האחרונות מדינת ישראל מנהלת משא ומתן עם עצמה, תהליך שלא הצליח לקרב את המלחמה הבסיסית בין היהודים למוסלמים והישראלים עם הערבים לפיתרון אמיתי.
בגלל קוצר הרוח שלנו והלהיטות לעשות משהו, נדמה שאנחנו מוכנים לעשות הכל. אך אט-אט אנחנו מבינים שמצב הסטטוס-קוו ב-63 השנים שנות קיומה של המדינה אולי אמור להימשך עוד עשרות שנים רבות, עד ששינויים יסודיים ואמיתיים יתרחשו בעולם הערבי. הולך ומתברר לנו שהמאבק הממושך הזה לא ייפתר בתרופת פלא או בלחיצות יד כוזבות.
את אלה שטוענים שהשמים נופלים עלינו ושהסטטוס-קוו הקיים לא יכול להימשך צריך לשאול מדוע הם משוכנעים בזה כל-כך. כל התחזיות שנשמעו ב-63 השנים האחרונות בעניין ישראל והערבים התבדו. ובעשרים השנים האחרונות, מאוסלו ועד עזה, כל ההבטחות להישגים ולהצלחה התגלו כהבטחות ריקות. לכן ייתכן מאוד שהסטטוס-קוו הנורא יצטרך להספיק לנו גם בעתיד הקרוב. רוב החיים הם סטטוס-קוו. הבה נפיק את המיטב ממה שניתן לנו עכשיו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
