ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חושן משפט
- גזילה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
ורד מעינה בת יהודית עדנה
יש תרופה שאני וגם אחותי צריכות. לי מגיע עליה הנחה מקופת חולים ולה לא. מדובר בסכומים גדולים. האם אני יכולה לקנות את התרופה בכמות כפולה ולתת לה חצי או שזה נחשב גזל?
צילום ע"י כרטיס חבר באגודת הסטודנטים למי שאינו חבר
קיימת לסטודנט אפשרות להירשם לאגודת הסטודנטים, ולשלם עבור שנה 90 ש"ח. התשלום הוא בעבור הופעות ומופעים ברוח חילונית (בחלקם הגדול), וכן ניתנות הטבות גם בהדפסות, צילומים וכו'. מי שנרשם לאגודת הסטודנטים מקבל כרטיס, שהדפסה או צילום דף דרכו עולה 12 אגורות. ומי שלא חבר באגודה - משלם 18 אגורות לדף. בעקרון חבל לי לשלם סכום שכזה כאשר רוב ההטבות הם בענייני תרבות שלא ראויים כן לבן תורה. האם כאשר אני מצלם או מדפיס דפים במכללה - מותר לבקש ממישהו שהוא כן חבר באגודה את הכרטיס שלו, להדפיס עם הכרטיס, וכך אשלם לחבר עבור כל דף 12 אגורות, במקום שאם הייתי משתמש בכרטיס שלי - המחיר היה עולה לי 18 אגורות לדף?
תשובה:
הביטוח הניתן מקופת החולים הוא על בסיס אישי, וקופת החולים נותנת את התרופה במחיר מוזל לצורך הרפואי של המבוטח בלבד. לכן, אסור למבוטח לקנות תרופה כאשר מטרת קנייתו היא להעביר את התרופה למישהו אחר. אכן, אם קנית כבר את התרופה באמת עבורך, ונשארה ממנה כמות שאינך צריכה נראה שמותר לך לתת אותה למי שאינו מבוטח, ועל כגון זה אין הקפדה מצד הקופה.
הדבר נכון גם ביחס לכרטיס חבר באגודת הסטודנטים, היות והכרטיס חבר ניתן על בסיס אישי, אין לשניכם רשות לעבור על דעת האגודה, ואסור להעביר את הכרטיס לשימושו של אחר שאינו חבר באגודה.
ביאורים ומקורות:
ישנה מחלוקת תנאים בעניין מי שמעביר על דעתו של בעל הבית האם נקרא גזלן. המחלוקת מופיעה במסכת בבא מציעא דף ע"ח ע"א: "אמר רבי יוחנן: הא מני - רבי מאיר היא, דאמר: כל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן. הי רבי מאיר... דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר משום רבי מאיר: הנותן דינר לעני ליקח לו חלוק, לא יקח בו טלית, טלית - לא יקח בו חלוק, מפני שמעביר על דעתו של בעל הבית...וכל המעביר על דעת של בעל הבית נקרא גזלן". אמנם חכמים חולקים וסוברים שאינו נקרא גזלן.
אך במקרה שלנו נראה שגם חכמים מודים לר"מ שאסור לעשות כן ונקרא גזלן, מכח הטעמים הבאים:
1. המח' של ר"מ וחכמים היא במי שנתן דינר או חפץ במתנה גמורה על מנת שישתמש בו לצורך מסוים, והדינר או החפץ הם רכושו הגמור של המקבל. אולם במקרה שלנו המבוטח קבל מקופת החולים כרטיס מגנטי המהווה סימן שיש לבעליו זכות אישית של הגברא לקבל שירותים והנחות, וזו זכות אישית שניתנה מראש רק לו, ומה שנותן לאחר להשתמש נותן זכות שאינה שייכת לו והוי גזל לכולי עלמא.
2. הנידון של ר"מ וחכמים הוא שהדינר בכל מקרה יצא מידי הנותן, והעובדה שהמקבל שינה מדעת הנותן אינה מחסרת את הנותן. מה שאין כן במקרה שלנו שעל ידי שמשתמש בכרטיס מי שאינו רשאי נגרם חיסרון ממוני לנותן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
