ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
יום אחד החליט ר' שלמה לעזוב את הרבי מטשרנוביל ונהיה חסיד של הרבי מרוז'ין. הדבר גרם לריחוק לבבות בינו לבין ר' איצ'ה ושותפותם העסקית בוטלה. הם רצו לבטל גם את השידוך, ור' איצ'ה נסע לרבי מטשרנוביל לשאול אותו בנוגע לתקיעת כף שעשו.
רבי מוטל'ה מטשרנוביל אמר בתוקף:
"לא, איצ'ה. תקיעת כף יש לקיים! אסור לבטלה בגלל הריחוק שנוצר כעת ביניכם".
ר' איצ'ה שב לביתו נבוך. הוא לא רצה קשר עם ר' שלמה, אבל חש חובה לציית לרבי. הוא הופיע בבית ר' שלמה ואמר:
"אמנם נוצר בינינו קרע עמוק, אבל לדברי הרבי הקדוש עלינו לקיים את תקיעת הכף".
ר' שלמה לא חש חובה לציית להוראת הרבי מטשרנוביל וסירב.
חיים ושרה שידעו על המחלוקת בין הוריהם החליטו להינשא ויהי מה. הוריהם ראו בכך מרד נעורים, והחלו, כל אחד בנפרד, לחפש שידוך אחר לילדיהם. הם שמרו אותם בבית כדי שלא יתראו ביניהם. ר' שלמה מצא כלה לבנו ור' איצ'ה מצא חתן לבתו והם אף קבעו מועד לחתונותיהם.
שרה, שהייתה מיועדת להתחתן ראשונה, הייתה שבורת לב ואיימה לברוח מהבית. הוריה לא התרגשו, אבל כמה ימים לפני החתונה הבת נעלמה מהבית. באותה עת נעלם גם חיים מביתו.
בני המשפחות המודאגים העלו השערות מרחיקות לכת, ואף חששו ששניהם הטביעו עצמם בנהר. הם סרקו את כל הסביבה, חיפשו במערות והגיעו לשפת הנהר. שום סימן חיים לא נראה באופק.
ר' שלמה הלך לרבי מרוזי'ן כדי שיאמר לו מה לעשות. הרבי אמר לו בקדרות:
"שלמה. חטאת מפני שביטלת תקיעת כף. סע הביתה ושב 'שבעה' כיושב על המת. תוכל לומר קדיש עבור בנך. אולי נשמתו תזוקק שהרי אינו אשם כל כך בחטא שחטא".
ר' שלמה הנדהם הפציר ברבי לגלות מה אירע לבנו. הרבי לא הוסיף לדבר ורק גילה כי "נמחה שמו מישראל". ר' שלמה חזר לביתו שבור ונהג דיני אבלות כמצוות רבו.
ר' איצ'ה נסע לרבי מטשרנוביל. רבי מוטל'ה קידם את פניו באנחה ואמר:
"זו אינה אשמתך, איצ'ה, אבל עליך לשאת בסבל כי בתך חטאה. יתכן שיש לה תקווה ועלינו לצפות לשעת רחמים. הישאר בביתי עד לאחר חג שבועות, אולי ירחם ה'".
ביום השני של חג השבועות לפני קריאת מגילת רות, הודיע רבי מוטל'ה לשמשו שיש בדעתו לקרוא בעצמו את המגילה בפני הצבור. הרבי החל לקרוא בדבקות גדולה. כאשר הגיע לפרידת נעמי משתי כלותיה הבוכות החל לבכות. כשקרא את הפסוק "ותאמרנה לה כי איתך נשוב לעמך", חזר על המילה "עמך" כמה פעמים. כשהגיע לפסוק "עמך עמי ואלוקיך אלוקי" קראו כמה פעמים, פעם בלשון בקשה, פעם בלשון מצווה, פעם חרישית כממתיק סוד, פעם בקול נכנע ולבסוף בתוקף כמפקד בצבא.
הוא המשיך וקרא "כה יעשה ה' לי" וחזר על המילה "לי" פעמים רבות כאומר שאם אין זכות אחרת שה' יעשה למען הרבי. לאחר מכן המשיך לקרוא את המגילה במהירות כמי שמסיים את תפקידו.
במוצאי החג קרא הרבי לר' איצ'ה ואמר: "שוב לביתך בשלום. בתך תחזור".
דמעות זלגו מעיני החסיד לשמע הדברים, והרבי הוסיף:
"בתך תחזור שבורה ובוכה כי חיים מת. ברצונה כעת להיות נאמנה לעמה. עליך לקבלה ללא שאלות ומענות משום שהיא באה מרצונה והיא בעלת תשובה אמיתית. לא תוכלו להישאר בעירכם. ארוז את חפציכם וסעו למרחקים למקום שאינכם מוכרים, וה' יהיה בעזרכם".
ר' איצ'ה חזר לביתו והחל להתכונן לנסיעה.
כעבור זמן קצר בלילה אחד נשמעה נקישה בדלת ביתו. בפתח עמדה שרה כשראשה מורכן ארצה.
"חטאתי מאוד, אבי", אמרה מתייפחת, "זו הייתה עצתו של חיים חתני. לא יכולנו להתגורר בנפרד, וברגע של טירוף החלטנו לברוח יחד אל הכומר ולהינשא אצלו. הכומר שלח אותנו לכומר הגר רחוק, והלה ביקש להמיר את דתנו ולהשיאנו כגויים. חיים מת מרוב חרטה ואולי כעונש מידי הקדוש ברוך הוא, ואילו אני לא יכולתי לשאת את הדבר. חשתי כמוהו כי טוב מותי מחיי, אבל לפתע תקפו אותי געגועים לביתי וכוח נסתר משך אותי חזרה לביתי ולעמי, והנני כאן לפניך, אבי..."
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא גדרי שבועת עד אחד וכופר בכל
השיעור בוחן את שאלות התוספות וקושיית רבי עקיבא איגר ביחס לפטור שבועה בכופר הכל ודין "מתוך שאינו יכול להישבע משלם" בסוגיית נסכא דרבי אבא. דרך דברי הראשונים – הרשב"ם, הרשב"ץ והריב"ש – מתבאר ההבדל המהותי שבין שבועת עד אחד שנועדה להכחשה לבין שבועת מודה במקצת שנועדה לבירור האמת.
מאמר שלישי החסיד וסוד מאה הברכות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, המכוון את כל מעשיו לקדוש ברוך הוא ונעזר במצוות המקיפות את האדם – כגון תפילין, ציצית ומזוזה – לשמירת הדבקות והתודעה הרוחנית. בהמשך מתבארת חובת אמירת מאה ברכות בכל יום והמשמעות הפנימית שלהן על פי ספר "שערי אורה", כצינור להורדת שפע לנפש, לרוח ולנשמה וכנגד אדני המשכן המחזיקים את הקדושה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
