ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
פרה אדומה מטמאת טהורים ומטהרת טמאים. זאת מצווה טכנית ועמוסה בפרטים שמצריכה בהמה שאין בה מום, עגלה בעלת צבע אדמדם בלי שום שערות שחורות על גופה. המשנה במסכת פרה מתאמצת לברר את הפרטים שכרוכים בקיום מצווה הזאת, אבל לתעלומה שנמצאת בבסיסו של הדיון בנושא, לשאלה למה, לעולם לא תימצא תשובה משביעת רצון.
אנחנו ניצבים פנים אל פנים מול ההבנה שהאדם הסופי איננו יכול להשיג את הבורא האינסופי ולהבין באמת את המניעים או הסיבות למצוות התורה. התורה הזהירה אותנו מפני הקושי הזה כשאמרה "כי לא יראני האדם וחי".
גם משה רבנו הגדול נהדף כשהוא מנסה להשיג יותר ממה שבני תמותה יכולים להשיג בהבנת התנהגות האל בענייני העולם הזה. זה השיעור החשוב שאנחנו למדים מפרה אדומה - החלוקה הברורה בין ההבנה הרציונאלית של בני האדם לרצון האלקי. אנחנו מבינים את מקומנו כשאנחנו קולטים שיש דברים שלא נוכל להבין, חידות שלא נוכל לפענח, קשרים שלא נוכל להתיר. אך אלה עובדות הקיום האנושי.
בפרשת השבוע אנחנו רואים עוד אירוע שקשה לנו להבין. על משה נאסרת הכניסה לארץ-ישראל. על אף שהתורה נותנת לנו סיבה, העובדה שהוא הכה בסלע במקום לדבר אליו במי מריבה, מפרשי התורה חיפשו סיבות מהותיות יותר שיצדיקו את העונש שקיבל משה רבנו הגדול על מה שנראה, לכאורה, כחטא קטן.
גם אחרי כל ההסברים אנחנו שוב ניצבים בפני המציאות שאנחנו פשוט לא מסוגלים להבין את דרכיו של הבורא האינסופי בהנהגתו את בני האדם. אנשי תקופת ההשכלה, יהודים וגויים גם יחד, היו מסונוורים מיהירותם ודחו את התורה ובסופו של דבר את אלקים, מפני שלא היו מסוגלים להגיע להבנה רציונאלית שלו. הסיסמה שלהם היתה "אם לא מבינים את זה, זה לא קיים או לא נוגע אליי."
אבל כולנו, אפילו האנשים הנבונים והידענים ביותר בקרבנו, מבינים שיש בחיים תעלומות שהן מעבר ליכולת הפענוח שלנו. גורלו של משה הוא בוודאי אחת מאותן תעלומות. זאת הסיבה שהתורה מספרת לנו על התקרית הזאת, כדי שאנחנו, כמו משה, נבין שאיננו יכולים להציץ מעבר למסך השמים.
הסוגיה הגדולה של "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" מכרסמת באמונה שלנו ופוגעת בתחושת האיזון שלנו. עם זאת, ההבנה שלעולם לא נבין באמת את העניינים האלה צריכה דווקא לנחם אותנו. עלינו לקבל את המצב הסופי שלנו ולהשלים עמו כשאנחנו עוסקים בתורה האינסופית.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
