ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- בין המצרים
- הלכות תשעה באב
- ספריה
- הלכות חגים
- חודש אב
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עמרם בן סולטנה
שיעורי הרב אליעזר מלמד לימי בין המצרים
א. מותר לאכול בערב תשעה באב עד סמוך לשקיעה, אבל בין השמשות, אסור בכל מה שאסור בתשעה באב, ולכן צריכין לחלוץ את המנעלים קודם בין השמשות. (עיין שו"ע תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק ט).
ב. לא יטייל בערב תשעה באב. ונוהגין שלא ללמוד אחר חצי היום כי אם בדברים שמותרים ללמוד בתשעה באב. אמנם אם ערב תשעה באב חל להיות בשבת, מקילין ללמוד תורה גם אחר חצות (עיין רמ"א תקנג סע' ב. כה"ח שם ס"ק חי. בא"ח דברים יח).
ג. חל תשעה באב בשבת ונדחה ליום ראשון מותר לנהוג בו כבכל שבת רגילה, לאכול בשר ויין כסעודת שלמה בשעתו אפילו בסעודה שלישית (שו"ע תקנב סע' י).
ד. ברית מילה ופדיון הבן שזמנם בערב תשעה באב יעשו סעודה קודם חצות היום. (עיין כה"ח תקנא ס"ק קסח). ויש מתירין לאכול בסעודה זאת גם בשר ויין (שם תקנ"א ס"ע י' ומשנ"ב ס"ע עח) ולדעת בא"ח נהגו להחמיר בבשר ויין גם בשבוע שחל בו (דברים טו) ומשמע מדבריו שאפילו מר"ח מחמירים בכך.
ה. אין אומרים תחנון במנחה של ערב תשעה באב מפני שתשעה באב נקרא "מועד". דכתיב "קרא עלי מועד" (איכה א טו). ולכן אם חל ערב תשעה באב בשבת - לא אומרים "צדקתך" במנחה. (שו"ע ורמ"א תקנב סע' יב.).
ו. מי שמתענה כל ימות השנה שני וחמישי וחל תשעה באב להיות ביום שלישי, יבקש שיתירו לו את נדרו. אמנם אם אין לו מי שיתיר נדרו, יש אומרים שיאכל ביום זה ויקבל על עצמו לצום יום אחר כנגדו. ויש אומרים שיצום עד לפני השקיעה כיוון שזה כאילו התנה מראש בעת שקיבל עליו לצום שלא לצום בערב צום אחר. (עיין שו"ע ורמ"א תקנב סע' יא. תקסב סע' א, ג. כה"ח תקנב ס"ק הן-חן).
ז. מי שיש לו "יארצייט" בערב תשעה באב, יתנה בפעם הראשונה שלא להתענות רק עד סמוך לשקיעה ואז יאכל סעודה מפסקת. ואם חושש שתזיק לו התענית יעשה התרת נדרים. (עיין שו"ע תקנב סע' יא. כה"ח שם ס"ק ון, זן, חן).
ח. סעודה מפסקת - אין אוכלים בה שני תבשילים, ואפילו לא ביצה רכה וביצה קשה שנחשבים לשני מינים. (עיין משנ"ב שם ס"ק י' יג יד) ומותר לאכול רק סוג אחד של תבשיל בלבד, ואף על פי שיש בו כמה מינים ובלבד שכך מבשלים אותו תמיד. ומעיקר הדין מותר לאכול סוגים שונים של ירקות או פירות או מוצרי חלב לא מבושלים, אך טוב להתרחק מהם כדי למעט הנאותיו (עיין שו"ע שם סע' א, ג, ד. בא"ח דברים יט).
ט. משקה ה"קולה" נחשב דבר מבושל. גם חלק מהגבינות הן מבושלות. רסק עגבניות נחשב מבושל. סתם לבן או חלב מפוסטר - לא נחשב מבושל. גלידה ושוקולד נחשבים מבושלים. ואף על פי שתבשיל אחד מותר בסעודה זו - אין לאכול מעדנים בסעודה מפסקת אפילו לא תבשיל אחד (עיין בא"ח ט).
י. נהגו לא לאכול סעודה מפסקת בישיבה על כסא ושולחן, אלא בישיבה על הקרקע. ולא ישב בסעודה זו על הארץ ממש, אלא על שמיכה או שטיח וכדו'. ולא ישב על דבר שגבוה טפח או יותר (שמונה ס"מ). ולא ישבו לאכל שלושה ביחד, ואם ישבו שלושה - לא יזמנו. (עיין שו"ע שם סע' ז, ח. כה"ח שם ס"ק טל, מג. בא"ח דברים כ. משנ"ב ס"ק ז יט).
יא. אין אנו מפסיקים לאכול, אלא זמן מועט קודם השקיעה ואם הפסיק מוקדם יותר יוכל לחזור ולאכול, אלא אם כן אמר בפירוש שלא יאכל עוד. ויש מחמירים גם אם חשב בליבו שלא לאכול. אם קיבל עליו תענית קודם השקיעה - אסור בכל הדברים האסורים בתשעה באב. (עיין שו"ע תקנג סע' א. כה"ח שם ס"ק א, ד).
יב. כל הדינים המוזכרים לעיל לאיסור בסעודה מפסקת - הם רק לסעודה שאחרי חצות היום ושלא אוכל אחריה סעודת קבע אפילו שהאוכל ארעי. וכששני התנאים האלו לא מתקיימים - לא יחמיר באותה סעודה (עיין שו"ע תקנב סע' ט. בא"ח דברים כ).
יג. כתב הרמ"א שנהגו בכל גלילות אשכנז לאכל בערב תשעה באב סעודה קבועה קודם מנחה. (תקנב סע' ט). וכתב המג"א שסעודה זו היא זכר לשמחה שהיתה נהוגה בתשעה באב בימי בית שני (שם ס"ק יא).
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.









