ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
בפעם הראשונה, שבא רבי יעקב יוסף מפולנאה לתהות על קנקנו של מי שהפך בהמשך למורו ורבו - הבעל שם טוב הקדוש, סיפר לו הבעש"ט סיפורים על חייו במקום לדבר עימו דברי תורה. כשתמה על כך רבי יעקב יוסף, השיב לו הבעש"ט - הקב"ה מדבר אלינו דרך המאורעות בעולם, עלינו רק להקשיב.
ואכן, מיד לאחר תשובת הבעש"ט, דפק על חלון הבית גוי אחד, שעבד כמתקן חפצים ישנים ושאל: "ישראל, יש לך משהו לתקן?" כשהשיב לו הבעש"ט בשלילה, אמר הדופק - "ישראל, חפש חפש, וודאי יש לך משהו לתקן".
פנה הבעש"ט לרבי יעקב יוסף ואמר - רואה אתה, הוא בא ללמדני שעלי לחפש בלבבי את הטעון תיקון.
שני מאורעות משמעותיים מזעזעים את סדר היום הציבורי בתקופת בין המצרים. האחד - הרצח המזעזע של אחד מגדולי הצדיקים הקדושים, רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל. והשני, להבדיל, מחאת הדיור. כדרכו של הבעש"ט ננסה אף אנו להקשיב מעט לפי קוצר השגתנו לקול ה' דרך המאורעות.
הגמרא (נדרים כב) מספרת לנו על האמורא עולא, שבדרכו מבבל לארץ ישראל התלוו אליו שני יהודים. והנה, בדרך קם אחד המלווים ושחט את חבירו. כשהגיע עולא לארץ ישראל, סיפר על המאורע לרבי יוחנן. התפלא רבי יוחנן ושאל - הרי כתוב בקללות בתורה, "ונתן ה' לך שם לב רגז", בבל יש לב רגז ולא בארץ ישראל, ואם כך - כיצד היה לאותו יהודי כעס כה גדול עד שהרג את חבירו? ענה לו עולא - באותה שעה עוד לא עברנו את הירדן.
הרצח המזעזע של רבי אלעזר זיע"א, הוא תוצאה של כעס אדיר. כמובן, כעס וזעם חולני מטורף ובלתי מוצדק, של איש רע שפגע בצדיק שרצה להיטיב לו, אך בסופו של דבר מדובר בתוצאה קיצונית של מידת הכעס המצויה לצערנו בנפשו של כל אחד מאיתנו. מה שורשו של כעס כה גדול המוביל לרצח?
עונה על כך רבי יוחנן, שכעס כה גדול יכול להופיע רק אצל יהודי המצוי מחוץ לארצנו הקדושה. מעניין לגלות, שגם בפרשת מסעי מחברת התורה בין העונש לרוצח במזיד לטהרת הארץ - "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו". לא טהרת החברה מטרידה את התורה כי אם טהרת הארץ. מה הקשר בין הכעס לארץ?
התשובה היא, שאדם כועס כשאין לו 'מקום'. לכול אחד יש את הטריטוריה שלו. טריטוריה פיזית - 'מקום' כפשוטו, וטריטוריה רוחנית ונפשית - מקומנו בחברה, במשפחה, מבחינה כלכלית ועוד. כשהמקום שלנו נפגע, אנו חשים מאוימים וכועסים. המקום של יהודי הוא בארץ ישראל, בחוץ לארץ אין לנו מקום, ואנו עלולים, חלילה, להגיע לכעס קיצוני עד רצח.
ובכל זאת, הנה ראינו בעינינו - רצח כה נורא יכול בעוונותינו להתחולל גם בארצנו הקדושה. כמובן, תמיד אפשר לענות - עדיין לא נחלנו את ארצנו בשלמות, ובכל זאת השאלה במקומה עומדת.
כאן בא לפקוח את עינינו המאורע השני - מחאת הדיור. במבט פשטני - בית גשמי רוצים כאן. אולם מי שעיניים פנימיות לו יודע, שבעומקו של כל חיפוש גשמי מסתתר רעב רוחני. "קמים נבוני לבב בחצות לילה ובוכים, יודעים הם ומכירים את עומק הצער במקורו, יודעים הם שכל הצרות, התלאות והנדודים, אינם אלא תולדה קלושה של הצער העליון, צער השכינה" (הרב קוק, אורות, עמוד יז).
בימי בין המצרים אלה זועק עם ישראל - אני רוצה בית. ובאמת, זעקה גדולה יש כאן - אנחנו רוצים את הבית, הבית הגדול והקדוש, הבית של המלך, בית המקדש. למלך אין בית, אין לו מקום בעולם, לכן גם לנו אין מנוחה ומקום בעולם. כך אמרו גם אנשי גוש קטיף ת"ו, כשגורשו מביתם בימים אלה לפני שש שנים - עכשיו שלנו אין בית, אנו מבינים מעט את המשמעות שלקב"ה אין בית כבר אלפיים שנה.
זו הסיבה שדווקא שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש, כי שלמה היה 'איש מנוחה'. המנוחה השלמה במקומנו תבוא לנו רק כשהמלך ישוב בשלמות למקומו.
בימים אלה, נעמול לתקן את מידת הכעס, (כשנוותר מעט על הטריטוריה הנפשית שלנו, לא כל העולם חייב להיכנס תחת כנפינו) ונתפלל למנוחה השלימה בבניין בית מקדשינו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.











