ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מאמרים אקטואליים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי אלעזר אבוחצרא זצ"ל
בפעם הראשונה, שבא רבי יעקב יוסף מפולנאה לתהות על קנקנו של מי שהפך בהמשך למורו ורבו - הבעל שם טוב הקדוש, סיפר לו הבעש"ט סיפורים על חייו במקום לדבר עימו דברי תורה. כשתמה על כך רבי יעקב יוסף, השיב לו הבעש"ט - הקב"ה מדבר אלינו דרך המאורעות בעולם, עלינו רק להקשיב.
ואכן, מיד לאחר תשובת הבעש"ט, דפק על חלון הבית גוי אחד, שעבד כמתקן חפצים ישנים ושאל: "ישראל, יש לך משהו לתקן?" כשהשיב לו הבעש"ט בשלילה, אמר הדופק - "ישראל, חפש חפש, וודאי יש לך משהו לתקן".
פנה הבעש"ט לרבי יעקב יוסף ואמר - רואה אתה, הוא בא ללמדני שעלי לחפש בלבבי את הטעון תיקון.
שני מאורעות משמעותיים מזעזעים את סדר היום הציבורי בתקופת בין המצרים. האחד - הרצח המזעזע של אחד מגדולי הצדיקים הקדושים, רבי אלעזר אבוחצירה זצ"ל. והשני, להבדיל, מחאת הדיור. כדרכו של הבעש"ט ננסה אף אנו להקשיב מעט לפי קוצר השגתנו לקול ה' דרך המאורעות.
הגמרא (נדרים כב) מספרת לנו על האמורא עולא, שבדרכו מבבל לארץ ישראל התלוו אליו שני יהודים. והנה, בדרך קם אחד המלווים ושחט את חבירו. כשהגיע עולא לארץ ישראל, סיפר על המאורע לרבי יוחנן. התפלא רבי יוחנן ושאל - הרי כתוב בקללות בתורה, "ונתן ה' לך שם לב רגז", בבל יש לב רגז ולא בארץ ישראל, ואם כך - כיצד היה לאותו יהודי כעס כה גדול עד שהרג את חבירו? ענה לו עולא - באותה שעה עוד לא עברנו את הירדן.
הרצח המזעזע של רבי אלעזר זיע"א, הוא תוצאה של כעס אדיר. כמובן, כעס וזעם חולני מטורף ובלתי מוצדק, של איש רע שפגע בצדיק שרצה להיטיב לו, אך בסופו של דבר מדובר בתוצאה קיצונית של מידת הכעס המצויה לצערנו בנפשו של כל אחד מאיתנו. מה שורשו של כעס כה גדול המוביל לרצח?
עונה על כך רבי יוחנן, שכעס כה גדול יכול להופיע רק אצל יהודי המצוי מחוץ לארצנו הקדושה. מעניין לגלות, שגם בפרשת מסעי מחברת התורה בין העונש לרוצח במזיד לטהרת הארץ - "ולארץ לא יכופר לדם אשר שופך בה כי אם בדם שופכו". לא טהרת החברה מטרידה את התורה כי אם טהרת הארץ. מה הקשר בין הכעס לארץ?
התשובה היא, שאדם כועס כשאין לו 'מקום'. לכול אחד יש את הטריטוריה שלו. טריטוריה פיזית - 'מקום' כפשוטו, וטריטוריה רוחנית ונפשית - מקומנו בחברה, במשפחה, מבחינה כלכלית ועוד. כשהמקום שלנו נפגע, אנו חשים מאוימים וכועסים. המקום של יהודי הוא בארץ ישראל, בחוץ לארץ אין לנו מקום, ואנו עלולים, חלילה, להגיע לכעס קיצוני עד רצח.
ובכל זאת, הנה ראינו בעינינו - רצח כה נורא יכול בעוונותינו להתחולל גם בארצנו הקדושה. כמובן, תמיד אפשר לענות - עדיין לא נחלנו את ארצנו בשלמות, ובכל זאת השאלה במקומה עומדת.
כאן בא לפקוח את עינינו המאורע השני - מחאת הדיור. במבט פשטני - בית גשמי רוצים כאן. אולם מי שעיניים פנימיות לו יודע, שבעומקו של כל חיפוש גשמי מסתתר רעב רוחני. "קמים נבוני לבב בחצות לילה ובוכים, יודעים הם ומכירים את עומק הצער במקורו, יודעים הם שכל הצרות, התלאות והנדודים, אינם אלא תולדה קלושה של הצער העליון, צער השכינה" (הרב קוק, אורות, עמוד יז).
בימי בין המצרים אלה זועק עם ישראל - אני רוצה בית. ובאמת, זעקה גדולה יש כאן - אנחנו רוצים את הבית, הבית הגדול והקדוש, הבית של המלך, בית המקדש. למלך אין בית, אין לו מקום בעולם, לכן גם לנו אין מנוחה ומקום בעולם. כך אמרו גם אנשי גוש קטיף ת"ו, כשגורשו מביתם בימים אלה לפני שש שנים - עכשיו שלנו אין בית, אנו מבינים מעט את המשמעות שלקב"ה אין בית כבר אלפיים שנה.
זו הסיבה שדווקא שלמה המלך נבחר לבנות את בית המקדש, כי שלמה היה 'איש מנוחה'. המנוחה השלמה במקומנו תבוא לנו רק כשהמלך ישוב בשלמות למקומו.
בימים אלה, נעמול לתקן את מידת הכעס, (כשנוותר מעט על הטריטוריה הנפשית שלנו, לא כל העולם חייב להיכנס תחת כנפינו) ונתפלל למנוחה השלימה בבניין בית מקדשינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
